שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    יהלומים לנצח? התחרות הגלובלית מכווצת את הענף בישראל

    היקף הפעילות בענף היהלומים ירד בעשור האחרון בכ-40%, אך גם כיום הוא אחראי לכ-13% מהיצוא הישראלי, ומפרנס 20 אלף משפחות של העובדים בענף. בין הסיבות לכיווץ: תחרות עזה בשוק הבינלאומי המושפעת מכך שהמס בישראל גבוה מאשר במדינות המתחרות

    שער הזהב העולמי זינק תוך שעה ביותר ממחצית האחוז בבוקר שבו שוגר הטיל הצפון-קוריאני מעל יפן. הבהלה לזהב בשווקים החלה ברגע שפורסמו החדשות, וחוזרת על עצמה בכל אירוע מדאיג. דוגמא הזאת ממחישה עד כמה החברה האנושית והרגלי הצריכה והמסחר שלה שמרניים.

     

    במדינת הייטק חדשנית כמו ישראל קשה לנו לפעמים לתפוש כמה העולם שמרן. אין ספק שאנשים רבים אוהבים טרנדים אופנתיים, אבל אנשים רבים עוד יותר נצמדים למסורות ישנות, ואחת המסורות הצרכניות החזקות והעקביות ביותר היא תשוקתם של מיליוני אנשים ונשים בעולם לרכישת יהלומים.

     

    עוד בערוץ הכלכלה

     

    מרבית מלטשות היהלומים נסגרו

    ענף היהלומים היה במשך אלפי שנים מקור לפרנסה ואמצעי הישרדות של היהודים, מימיו של היהלומן דוד בן מימון, אחיו של הרמב"ם, ועד לאירופה שלפני השואה – המסחר ביהלומים סייע בפרנסתן, שגשוגן והישרדותן של קהילות שלמות של יהודים.

     

    הענף הינו אחד מענפי הייצוא החשובים של מדינת ישראל, האחראי לכ-13% מכלל הייצוא הישראלי, ומקור לפרנסתן של כ-20 אלף משפחות. וזאת – גם בשנים שבהן הענף מתכווץ.

     

    והוא מתכווץ. יצוא היהלומים מישראל הסתכם ב-2016 בכ-7.2 מיליארד דולר, לעומת כ-11 מיליארד דולר ב-2011 ועוד יותר מזה בשנה הקודמת. הענף פרנס בשנות ה70 וה-80 למאה הקודמת כ-60 אלף משפחות, מתוכם כ-25 אלף פועלי ייצור במלטשות היהלומים ברמת גן ובנתניה.

     

     

    אחד מענפי הייצוא המשמעותיים של ישראל (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אחד מענפי הייצוא המשמעותיים של ישראל(צילום: shutterstock)

    מאז עברנו את הגלובליזציה והעלייה ביוקר המחיה, האינתיפאדות והמשבר הפיננסי הגלובלי, מרבית המלטשות נסגרו, וכיום עובדים בישראל רק כמה מאות מלטשים שעוסקים בליטוש יהלומים יקרים מאוד. היקף הפעילות בענף היהלומים הישראלי ירד בעשור האחרון כ-40%.

     

    התחרות החדשה: מכיוון דובאי ומומבאי

    הענף מתכווץ בישראל בשל תחרות עם מדינות אחרות. המתחרה המסורתית של ישראל בענף היא בלגיה, אך לאחרונה נוספה לה תחרות עם הודו וסין, שנהנות מכוח אדם ענק וזול, ועם מתחרה מזרח תיכונית ישירה חדשה – דובאי. נסיכות הנפט הפכה לכוח כלכלי עולה בתחום היהלומים בזכות סיוע ישיר של ממשלתה, הרואה בו השקעה לעתידה ביום שאחרי הנפט.

     

    בניגוד לישראל, בה שיעור המס על מסחר ביהלומים הוא 24% (מס חברות רגיל), בדובאי שיעור המס על המסחר ביהלומים הוא 0, וממשלתה מאפשרת לחברות לייצא יהלומים במחיר גבוה יותר ממחיר הקניה ולרשום רווח משמעותי שאינו חייב במס. בדובאי יש רק תשע חברות יהלומים מקומיות, אך מאז שהונהג הפטור ממס הגיעו לנסיכות יותר מ-1000 נציגויות של חברות יהלומים ממדינות אחרות.

     

    גם ממשלות בלגיה והודו מסייעות לענפי היהלומים שלהן. ממשלת בלגיה הפחיתה את המיסוי על היהלומים באופן דרמטי במסגרת רפורמה שביצעה אשתקד, וכיום מוטל על רווחי היהלומים בבלגיה מס של 0.14% עד 0.19% מהמחזור בלבד. בלגיה הורידה את המס כיוון שסבלה מעזיבה של יהלומנים לדובאי ומעלייה של יהלומנים יהודים לישראל. בהודו מוטל מס של 6% בלבד מהרווח הנקי על היהלומים.

     

    המדינות המתחרות שיפרו גם את מדיניות האשראי שמקבלים היהלומנים. בשנים האחרונות הודו, המתחרה הגדולה ביותר לישראל בתחום היהלומים, הגדילה את היקף האשראי לענף היהלומים מ-4 מיליארד ל-16 מיליארד דולר.

    הבורסה ליהלומים בישראל ()
    הבורסה ליהלומים בישראל
     

    ממשלת ישראל צריכה להבין שהתחרות הגלובלית כיום היא כבר לא בין יהלומנים מארצות שונות, אלא בין מדינות וממשלות. המדינה, בעיקר משרד האוצר, משרד הכלכלה, רשות המסים וכן חברות ביטוח האשראי צריכות ללמוד ממה שנעשה במדינות אחרות ולבצע צעדים דומים של הקלה ברגולציה ובמיסוי.

     

    הבורסה הישראלית ליהלומים יכולה לנצח בתחרות מול דובאי ובלגיה ולשמור על הענף, ואף להגדילו, בזכות "אוצר הטבע" של ישראל – החדשנות הטכנולוגית וההון האנושי. ענף היהלומים הישראלי הוא המוביל בעולם בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לליטוש ממוכן ובשיווק מקוון של יהלומים. 

     

    הקשר בין הייטק ויהלומים

    באמצעות חדשנות טכנולוגית אפשר לקדם מאוד את הייצוא הישראלי לעולם – לא רק של יהלומים, אלא גם של טכנולוגיות. אבל לשם כך נדרש סיוע ממשלתי.

     

    יש לא מעט נקודות השקה בין ענפי ההייטק והיהלומים. כמו ההייטק, גם ענף היהלומים הישראלי מהווה שחקן מרכזי בשוק העולמי ומרכיב מרכזי וחיוני בייצוא הישראלי, בזרימת מזומנים לישראל ובתעסוקה, ואף בדימוי החיובי של הכלכלה הישראלית בעולם. אבל עם כל הכבוד וההערכה להייטק הישראלי, הוא לא היה מגיע לאן שהגיע ואף לא היה שורד ללא תמיכה ממשלתית מאסיבית.

     

    מעבר לעובדה שחברות ההייטק הגדולות ביותר בישראל הן החברות הממשלתיות לפיתוח טכנולוגיות ביטחוניות, ושרבים מפיתוחי ההייטק הגדולים נוצרו בצה"ל, ההייטק מקבל מדי שנה מיליארדי שקלים בהשקעה ממשלתית ישירה, בחממות טכנולוגיות שפועלות במימון ושיווק ממשלתי, במענקים ממשלתיים של כמיליארד וחצי ש"ח בשנה ובהקלות מס בהיקפים אדירים.

     

    ענף היהלומים מעולם לא קיבל שקל אחד מהמדינה. את ההישג המדהים שהציב בחזית ענף היהלומים העולמי מדינה קטנה שאין ברשותה אפילו מכרה יהלומים אחד, השיגו יהלומני ישראל בכוחות עצמם, ללא מענקי סיוע וללא מדען ראשי, ואנו גאים בכך. אבל כאשר ממשלות זרות ממומבאיי ועד דובאי מתמרצות את תעשיות היהלומים שלהן כדי לסייע להן להתחרות מול ישראל, על ממשלת ישראל לנהוג בסקטור היהלומים כמו בסקטור ההיי טק.

     

    כל כלכלן רציני מאז ג'ון מיינרד קיינס יודע שתעשיות זקוקות לסיוע כזה ושהסיוע הוא השקעה שחוזרת למדינה בגדול, ובעידן התחרות הגלובלית של המאה ה-21 הצורך בו רק הולך וגובר.

     

    הכותב הינו נשיא הבורסה ליהלומים בישראל

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים