שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    קו שמח: הסיפורים מאחורי נהגי האוטובוסים
    אריה קסלמן מקשט בדגל הגאווה; אילנה ואלי שקד עושים הכל יחד; מאג'ד מברוכ רוצה שיכבדו את מעמד הנהג; יפה סנדרוסי מאמינה שנשים נוהגות טוב יותר. אתם פוגשים אותם ביום יום, עכשיו זה הזמן גם להכיר אותם

     

    האוטובוס של קסלמן: צבעוני    (צילום: חגי דקל)

    האוטובוס של קסלמן: צבעוני    (צילום: חגי דקל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הם נמצאים על ההגה שנים רבות, פוגשים אלפי אנשים ומנסים להישאר אדיבים. לכבוד החג, החלטנו לחשוף את הצד היפה של נהגי האוטובוסים בישראל, שלרוב זוכים לכותרות בנושאים שליליים ולא תמיד בצדק. אז תכירו את הזוג שקד ששניהם עובדים כנהגים, את אריה קסלמן שמקשט את הרכב בדגלי הגאווה, את מאג'ד מברוכ שמציל חיים ואת יפה סנדרוסי שגם הפכה לאוזן קשבת.

     

    אריה קסלמן: נוסע בגאווה

    את אריה קסלמן בן ה-33 קשה לפספס. ברשתות החברתיות, האוטובוס של חברת דן כבר זכה לכינוי "קו הגאווה", בשל הדגלים שתלויים בו. כבר 17 שנה הדגל מלווה את קסלמן, שיצא בגיל 16 מהארון. "כשהפכתי להיות נהג אוטובוס ציבורי זה היה לי ברור, רציתי להצהיר 'מיי באס, מיי רולס'. כשאני במשמרת אני רוצה שגם בני הקהילה ירגישו שפה לא יעקמו להם פרצוף, וגם אני רוצה להרגיש בבית כשאני עובד מחצית מהיממה שלי", הוא מסביר.

     

    קסלמן והדגלים. תגובות לכאן ולכאן ()
    קסלמן והדגלים. תגובות לכאן ולכאן

     

    הדגל התלוי גורר אחריו תגובות, לא תמיד חיוביות. "הייתה נוסעת שאמרה שההומואים עם הדגלים עוד מעט יתלו תמונה של היטלר", הוא מספר. "היו גם כאלו שאמרו 'יא הומו, יא מתחנגל ודברים יותר גסים אבל אני לא נפגע מזה, אני מתמודד עם זה בהומור. כשיצאתי מהארון ידעתי שאני אשלם מחיר כי לא כולם יקבלו את זה. אחד הדברים שאמרתי למשפחה שיצאתי מהארון הוא שאני לא מבקש שתבינו, תאהבו או תקבלו. אני דורש שתכבדו".

     

    אבל יש גם כאלה שמפרגנים. "90 אחוז מהנוסעים שעולים לאוטובוס מצלמים, עושים סלפי ומעלים פוסטים לפייסבוק. זה נחמד וגורם לחייך. היה לי נוסע חרדי מבני ברק שאמר שאביו רב, ויחד עם זאת גם הוא וגם אביו אומרים "חיה ותן לחיות". כל עוד מה שאני עושה בחיים שלי לא פוגע בחיים של אחר אין שום סיבה שמישהו יבוא ויאסור את זה עליי".

     

    מאג'ד מברוכ: הילד, העוגיה וההצלה

    מאג'ד מברוכ משכונת ענתה החדשה בירושלים התחיל את דרכו המקצועית כמורה לטכנולוגיה. בחמש השנים האחרונות הוא נוהג בחברת סופרבוס וחבר בוועד העובדים. "בגלל שהחזות שלי היא כמו של תימני, והעברית הטובה שלי, לא מזהים שאני ערבי", הוא אומר בחיוך. 

     

    מברוכ: לא נתקל בתגובות גזעניות    (צילום: עפר מאיר)

    מברוכ: לא נתקל בתגובות גזעניות    (צילום: עפר מאיר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    במהלך הנסיעה נתקל מברוכ באירועים שלאו דווקא תואמים את תפקידו כנהג. "היה מקרה שבו ילד שעלה לאוטובוס עם אמו אכל פתי בר, אבל היא התעסקה עם הנייד ולא שמה לב אליו. דרך המראה הבחנתי שהוא מתחיל להכחיל ואמרתי לה לשים לב, ופתאום היא צעקה 'הילד שלי הילד שלי'", הוא משחזר. "עצרתי בתחנה ליד נחל דולב וישר ניסיתי לעשות מה שלמדנו בהשתלמות עזרה ראשונה. הכנסתי את האצבע שלי לפה והוצאתי את חלקי העוגיה, הפכתי אותו כלפי הבטן שלו ולחצתי על הגב שלו כמו שלמדנו, והוא החל לנשום. הסיפור הזה ריגש אותי מאוד".

    מברוכ. עובדם בכל עונה ()
    מברוכ. עובדם בכל עונה
     

    במקרה אחר, נמצאה חיילת ישנה באוטובוס אחרי שהוא כבר עצר בתחנה הסופית. "ביצעתי סריקה והיא הייתה בספסל האחורי של האוטובוס. היא התעוררה בבהלה, וניסיתי להרגיע אותה ואמרתי לה שלא קרה כלום. שאלתי איפה רצתה לרדת ואמרתי לה תמשיכי לישון, כשאני יוצא לקו בחזרה אני אוריד אותך. וככה זה היה".

     

    איזה מסר היית רוצה להעביר לציבור הנוסעים?

    "אנחנו משרתים את הציבור בוקר ולילה, בכל עונה. הייתי רוצה שיכבדו את מעמד הנהג ואת הקשיים שאנחנו עוברים כדי שכולם יגיעו לעבודה לבתים ולבתי הספר בבטחה ובשלום. זו עבודה קשה עם הרבה אחריות".

     

    אילנה ואלי שקד: היא התחילה, הוא הצטרף

    אילנה ואלי שקד עושים הכל יחד. אחרי המשמרת שלהם כנהגים ב"דן" הם חוזרים לבית המשפחה יחד ובסופי השבוע מתנדבים יחד עם שתי בנותיהם במד"א. אילנה נוהגת כבר 33 שנה, אלי הצטרף לפני עשור אחרי שירות של 30 שנה במשטרה. "הרבה שואלים אותנו, 'מה אתם כל הזמן ביחד?' בבית ביחד, בעבודה ביחד במד"א ביחד ואני אומר: כן! זה הכי כיף שיכול להיות, הכי כיף", אומר אלי.

    אילנה: "חבל שזה לא קרה לי מתחילת העבודה שלי בדן. אני הולכת איתו חוזרת איתו ונהנית מכל רגע, אין כיף גדול מזה".

     

    הזוג שקד: הכי כיף יחד    (צילום: יוגב אטיאס)

    הזוג שקד: הכי כיף יחד    (צילום: יוגב אטיאס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    במהלך השנים צברו השניים חוויות, חלקם טרגיות. "עלתה צעירה לאוטובוס והבחנתי שהיא מנסה להסדיר את הנשימה. אחרי כמה דקות נסיעה מישהי צעקה שיש נוסעת שלא מרגישה טוב. תיארתי לעצמי שזו היא כי הייתה התקהלות סביבה", מספר אלי. "כשהגעתי אליה היא הייתה בלי נשימה ובלי דופק, לצערי הבחורה לא שרדה. התברר שהיא הייתה מתה כחצי שעה לפני שהזעיקו אותי. הנוסעת שלידה חשבה שהיא נרדמה. כואב, אבל אין מה לעשות, זה חלק מהחיים".

    אילנה ואלי שקד. מתנדבים יחד גם במד"א (צילום: יוגב אטיאס) (צילום: יוגב אטיאס)
    אילנה ואלי שקד. מתנדבים יחד גם במד"א(צילום: יוגב אטיאס)

    אילנה מספרת שלפעמים היא גם מחלקת עצות ונוסעים מתייעצים איתה בנושאים אישיים. "כבר בהבעת הפנים אני מבינה אם עובד על הנוסעים משהו. עלתה נוסעת קבועה שנראתה לי לא טוב. שאלתי אותה 'עובר עלייך משהו? הפנים שלך לא רגילות' אז היא באה לאוזן ואמרה 'תקשיבי אני מסוכסכת עם בעלי ברמות קיצוניות' ואז מניסיוני הפרטי אמרתי את מה שאמרתי, כמובן עם טיפים לחיים, וניסיתי להרגיע אותה", היא משתפת."אחרי מספר ימים עולה לאוטובוס מישהו לא מוכר ושואל אותי 'את אילנה?'. עניתי בחיוב והוא אמר: 'עליתי לאוטובוס רק להגיד לך תודה רבה, אני בעלה של אותה גברת. באתי להודות לך על שלום הבית'. מי צריך מיליונים בלוטו כשיש לי את המשפט הזה?"

     

    יפה סנדרוסי: התודה שווה הכל

    יפה סנדרוסי בת ה-53 הוכשרה לפני חצי יובל כנהגת אוטובוס במסגרת תוכנית המדינה לכח אדם לשעת חירום. כיום היא עובדת בחברת "דן בדרום" ונוהגת על קווים בינעירוניים בסביבת אשקלון. "הנוסעים מאוד מפרגנים לנהגת אישה. בעבר, אם נתקלתי במצב בעייתי בין נוסעים ונאלצתי להתערב, זכיתי להגנה מאחרים כי אני אישה. אני שומעת מהרבה נוסעים שהנסיעה רגועה יותר ממה שהם רגילים אליה. אם היו יותר נשים נוהגות, היו פחות תאונות דרכים. נשים רגועות יותר מגברים".

     

    יפה סנדרוסי: כולנו בני אדם    (צילום:רועי עידן)

    יפה סנדרוסי: כולנו בני אדם    (צילום:רועי עידן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    לדברי סנדרוסי, נוצרה במהלך השנים דינמיקה בינה לבין הנוסעים. "יש קרבה, נוסעים משתפים בסיפורים האישיים שלהם. יש חיילים שמספרים לי איך מרגישים בשרות הצבאי שלהם, נשים מבוגרות וצעירות שמספרות על בעיה כלשהיא ומשתפות אותי, רוצות אוזן קשבת".

    יפה סנדרוסי. מקשיבים לה (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
    יפה סנדרוסי. מקשיבים לה(צילום: רועי עידן)
     

    את מרגישה לפעמים כמו פסיכולוג מאחורי ההגה?

    "לגמרי. אנשים מספרים את סיפור חייהם. אנשים אוהבים לספר ואני כזאת, מקשיבה. ומשתפת פעולה. נוסעים עולים, מניחים סוכריות בכוס העודף, מכבדים בפירות, נותנים שוקולד ככה אני מרגישה שזאת התודה שלהם. התודה שלהם זה הכל בשבילי".

     

    ויש מקרים שהעזרה לא מסתכמת רק במילים. "הייתה נוסעת מבוגרת, בסביבות ה-60 פלוס, שהושיטה את כף היד עם שני שקלים בלבד. אמרתי לה אני אשלים לך את החסר", מספרת סנדרוסי. "שמעתי סיפורים כאלו מהמון נהגים ולא משאירים אף אחד בתחנה וזה בסדר אנחנו בני אדם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים