שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הגידול נבלם: רק חצי מהגברים החרדים עובדים
    האוצר: בעוד שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות מתקרב בקצב מהיר לזה של נשים לא חרדיות, שיעור התעסוקה של גברים חרדים בישראל עומד כיום על 51% בלבד, נמוך בהרבה מהיעד הממשלתי. אחת הסיבות: "הגברים החרדים לא מוצאים ערך בעבודה"

    לא רוצים לעבוד: העלייה בתעסוקת הגברים החרדים מאז תחילת שנות האלפיים נבלמה בשנה וחצי האחרונות ועומדת על 51%, בעוד היעד הממשלתי לנתון זה בשנת 2020 הוא 63%. כך עולה מהסקירה השבועית של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

     

    הנשים השתלבו, הגברים לא (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הנשים השתלבו, הגברים לא(צילום: shutterstock)
     

    מאז תחילת שנות האלפיים החלו יוזמות מגוונות לשילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה, כולל מסלולים ייעודיים לשירות צבאי ואזרחי, תמיכה בהכשרה מקצועית וברכישת השכלה גבוהה, מרכזי הכוון, ייעוץ תעסוקתי וסיוע בהשמה. זאת לצד מערך תמריצים כלכליים לעידוד תעסוקת החרדים.

     

    אולם בעוד תוכניות אלה הניבו הצלחה מרשימה ומהירה בשילוב הנשים החרדיות בשוק העבודה, השיפור בתעסוקת הגברים החרדים איטי יותר ונותר הרחק מהיעד הממשלתי. הנשים החרדיות עברו כבר ב-2012 את יעד התעסוקה הממשלתי לשנת 2020, שעומד על 63%, והן מתקרבות במהירות לשיעור התעסוקה של הנשים היהודיות הלא חרדיות.

     

    לעומתן, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עומד כיום על 51%, 12 אחוזים פחות מהיעד הממשלתי לשנת 2020, שעומד גם הוא על 63%. בנוסף לזה נותר הפער בינם לבין הגברים היהודים הלא חרדים גבוה במיוחד – 51% כאמור לעומת כ-88% בקרב היהודים הלא חרדים.

     

    מהנתונים עולה שבעשור וחצי האחרונים חלה עלייה בשיעור התעסוקה של הגברים החרדים, מ-40% ב-2001 ל-53.8% בסוף 2015, ועיקר העלייה בין הרבעון האחרון של שנת 2014 ועד לרבעון האחרון של 2015. ואולם מאז חלה בלימה בשיעור התעסוקה, שעמד ברבעון השני של שנת 2017 על כ-51%.

     

     (הכלכן הראשי במשרד האוצר) (הכלכן הראשי במשרד האוצר)
    (הכלכן הראשי במשרד האוצר)

     

    הגורמים שהשפיעו על בלימת המגמה החיובית נובעים משינויים במערך התמריצים שחלו בתקופה זו, ובהם ביטול מבחן התעסוקה בבחינה של בקשות הסבסוד של מעונות היום.

     

    מהסיבות לבלימה: ערך נמוך לעבודה בקרב הגברים החרדים

    באוצר מזהירים כי שמירה על קצב גידול בשיעור התעסוקה הדומה לזה שחל בחמש השנים האחרונות יוביל לכך שהיעד הממשלתי לשיעור תעסוקה של 63% בקרב הגברים החרדים יושג לא לפני שנת 2030. "עם זאת", מוסיפים באוצר, "קיים חשש שקצב הגידול בשיעור התעסוקה לא צפוי להישמר בשנים הקרובות, וראיה לכך היא הבלימה שחלה בשנתיים האחרונות".

     

    מהסקירה עולה גם כי שיעור התעסוקה של הגברים החרדים נמוך במיוחד בגילים 34-25, אך עיקר העלייה בשיעור תעסוקת הגברים החדרים בשנים האחרונות הוא דווקא בקבוצת גיל זו וגם בקבוצת הגיל 44-35.

     

    העלייה המתונה בקרב הגברים החרדים נובעת בין השאר מהעדפות ותועלות שונות ומערך נמוך שמייחסים לעבודה, הן ביחס לגברים יהודיים לא חרדים והן ביחס לנשים חרדיות. שיעור התעסוקה הנמוך בקרב הגברים החרדים נעוץ בעיקר בבחירה בלימודי תורה על פני עבודה. לימוד תורה מקנה לאברך יוקרה חברתית ושיוך למעמד גבוה, למרות הדחיקה משוק העבודה ולפיכך לשיוך למעמד כלכלי נמוך. זהו הסבר אפשרי להצלחה המועטה יחסית בשילובם של הגברים החרדים בשוק העבודה.

     

     

    כך גם לפי הסקר החברתי של הלמ"ס, שבחן את ערך העבודה וחשיבותה בעיני החברה החרדית בכלל ובעיני הגברים בחברה בפרט. תשובותיהם של הגברים החרדים לסקר 2016 נבחנו בהשוואה לנשים חרדיות ובהשוואה לגברים יהודים לא חרדים. הערך הנמוך יחסית של העבודה בעיני גברים חרדים הוא הסבר אפשרי אחד להצלחה המועטה יחסית (בהשוואה לנשים החרדיות) בשילובם בשוק העבודה.

     

    שיעור התעסוקה הנמוך ביותר: בבני ברק

    מהשוואה בין שיעורי תעסוקת גברים בערים שבהן ריכוז אוכלוסייה חרדית עולה כי יש שוני רב בשיעור התעסוקה של גברים חרדים בערים אלה. השיעור הגבוה ביותר בשנתיים האחרונות, למשל, הוא בבית"ר עילית עם 58%, לעומת השיעור הנמוך ביותר - בבני ברק - 39%. באלעד שיעור התעסוקה הוא 56%, בירושלים 44%, בבית שמש 43% ובמודיעין עילית 40%.

     

    בחינת התפלגות הגילים בתוך גילי העבודה העיקריים בערים עם ריכוזי אוכלוסייה חרדיים מראה כי הבדלים בגיל האוכלוסייה החרדית לא יכולים להסביר את הפער בשיעור התעסוקה בין הערים. אולם גורמים שיכולים להסביר את הבדלי שיעורי התעסוקה בין הערים הם מיקום העיר וקרבתה למרכזי תעסוקה, שטחי התעסוקה בעיר, איכות התוכנית להשמה בעבודה, מוטיבציות שונות להשתתף בשוק העבודה אם בשל שוני במחירי הנדל"ן ואם בשל גורמים אחרים, השכלת התושבים ומאפייניהם הדתיים.

     

     (הכלכן הראשי במשרד האוצר) (הכלכן הראשי במשרד האוצר)
    (הכלכן הראשי במשרד האוצר)

    "השתלבות איכותית יותר של חרדים בשוק העבודה יכולה לסייע במידה ניכרת לחברת החרדית ולמשק כולו", הזכירו במשרד האוצר.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים