תופסים את הראש

ברשתות החברתיות התחילו בשבוע האחרון להריץ סרטון קצר. רואים שם את גיא לוזון במסיבת עיתונאים מחודש מאי 2017, שלהי העונה הקודמת יורה בביטחון: "אם בעונה הבאה, אחרי הכנה ומחנה אימונים, במחזור השלישי-רביעי לא נראה טוב, תורידו לי את הראש". הגיעה העונה הבאה, מכבי חיפה כבר סגרה מחזור חמישי והיא עדיין לא נראית טוב. זמן טוב לבדוק מה מצב הראש של לוזון.

כמו בריטואל המייגע של שש השנים הקודמות, גם את העונה הנוכחית פתחה מכבי חיפה בצורה צולעת. היא השיגה רק שבע נקודות מתוך 15 אפשריות, והאוהדים שלה חוששים שהקבוצה שלהם שוב לא תהווה פרמטר במאבק האליפות. מעבר לקצב צבירת הנקודות - ראוי לציין שאף קבוצה אחרת לא ברחה לפער גדול בפסגה - הבעיות העיקריות נוגעות יותר ליכולת ולכדורגל הנרפה שהשחקנים בירוק מפגינים.

לא ממריאים, בינתיים(צילום: עוז מועלם)

נראה שנקודת השבר הגיעה בתיקו המאופס מול מכבי ת"א. על פניו, נקודה בחוץ מול יריבה למאבקי הצמרת היא לא הדבר הכי גרוע שיש, אבל משהו בסגנון הכדורגל ובאנרגיה שהקבוצה הירוקה שידרה תיסכל את אוהדיה במיוחד. גם אחרי שלמכבי ת"א הורחק הבלם טל בן חיים כבר במחצית הראשונה, היא עדיין הייתה דומיננטית ומכבי חיפה כמעט לא תקפה. כשכבר עשתה זאת היא נראתה שבלונית, חסרת יצירתיות וחסרת להט. ואלה בדיוק הדברים שלוזון החמוש בביטחון עצמי בלתי נגמר היה אמור לתקן. המאמן עצמו בחר להשתמש בניסוח של "אם עדיין לא ניראה טוב", ועל פי המדד הזה הוא נכשל לגמרי.

לאותה מסיבת עיתונאים (שהיום הוא כנראה מצטער עליה) במאי הגיע לוזון נמרץ ושש אלי קרב. זה היה רגע אחרי שהמנהל המקצועי לשעבר, טור קרלסן התראיין בנורווגיה ומתח נגדו ביקורת: "כשמולנסטיין הוחלף במאמן ישראלי, לא הרגשתי כל כך נוח עם זה. הוא (לוזון) עובד בצורה שונה לחלוטין מכל מה שראיתי עד היום".

קרלסן עם לוזון, לפני הפיצוץ(צילום: גיל נחושתן)

הישראלי לא נשאר חייב, רמז על כך שלא הוא בנה את הסגל והבטיח שכשהוא יעשה זאת, הכל ייראה שונה: "קרלסן לא לוקח אחריות על בניית הסגל, על החורבן שהיה בינואר, אז אני אקח את האחריות במקומו. אנחנו עובדים כבר חודש וחצי על העונה הבאה. ההנהלה עושה הכל ואנחנו מתכננים לבנות 'בומבה' של קבוצה. קבוצה מנצחת, אגרסיבית, מתלהבת שתדרוס". אחרי חמישה מחזורי ליגה - אפילו אם משקללים בפנים את ה־1:3 על הפועל באר שבע - גם לוזון יתקשה לראות במכבי חיפה הנוכחית קבוצה מנצחת, מתלהבת ודורסת.

סגל רחב מדי

אז איזו מכבי חיפה ראינו עד כה? בעיקר מבולבלת וחסרת יציבות. אחרי הפסד במחזור הפתיחה לבני יהודה הצנועה (2:0), היא הפליאה בניצחון משכנע על האלופה מבאר־שבע (1:3) והיה מי שחשב שהנה העסק נדבק. אלא שמיד אחר כך היא ספרה הפסד שני מביך, הפעם מול הפועל עכו (2:0), תיקנה עם ניצחון מתבקש על הפועל רעננה ואז התבטלה מול עשרה שחקנים של מכבי ת"א. 7 נקודות, 7 שערי זכות, 7 שערי חובה. לא משהו לכתוב עליו הביתה ובטח לא להתגאות בו.

לא דורסים ולא מלהיבים(צילום: גיל נחושתן)

אחד הדברים הבולטים בחמשת מחזורי הפתיחה הוא העובדה שהמאמן טרם מצא את ההרכב איתו הוא רוצה לרוץ ומבצע הרבה שינויים. הנה מקבץ דוגמאות קצר: אופיר מזרחי, מהמצטיינים בניצחון על האלופה, מצא את עצמו לא מתלבש במשחק הבא, סינטיהו סלליך שהרשים הורד לספסל מול עכו, וגילי ורמוט מתנדנד בין ההרכב לספסל ליציע. לתוך הרשימה הזו תוסיפו שמות כמו ניקיטה רוקאביציה, סטפנוס אתנסאידיס, קאיו, רועי קהת, עומר דמארי ושלומי אזולאי ותקבלו אינפלציה של שחקנים על פחות מדי מקומות.

כדי לבנות קבוצה "מנצחת ודורסת" יעקב שחר פתח את פנקס הצ'קים עוד יותר מכרגיל (תקציב שיא של כ־100 מיליון שקל) ואיפשר למאמן לצרף כל שחקן שביקש. נראה שדווקא האובססיה של שחר-לוזון להצליח בכל מחיר, הכשילה אותם. פתאום מכבי חיפה תקועה עם סגל רחב באופן כמעט שערורייתי (ומאור בוזגלו ורמי גרשון טרם נכנסו לעניינים), בו המאמן מתקשה להחליט על ההרכב ויותר מדי שחקנים מסתובבים על תקן פצצות זמן שעלולות לפגוע במרקם החברתי, שבינתיים נשמר לא רע.

אולי בוזגלו יציל את מכבי חיפה(צילום: אביהו שפירא)

ועדיין אפשר לזהות גיצים שיכולים להתלקח: ורמוט, שלא נכלל בסגל המשחק היוקרתי מול מכבי ת"א, עזב בזעם את האצטדיון בנתניה. אופיר מזרחי שהגיע חזרה ארצה מלוגאנו השווייצרית ציפה להיות שחקן מוביל, אך לא נכלל בסגל בשני משחקים ונטע לביא, שסומן והוגדר ע"י המערכת כמי שצפוי להפוך לשחקן הבית המוביל, חש פיחות במעמדו לנוכח ריבוי הקשרים האחוריים במועדון.

שילוב שחקני בית? "אין פה עניין של צעירים. הטובים ביותר יהיו על המגרש", הכריז לוזון לאחרונה וסימן את הכיוון. שמות מבטיחים כמו שובל גוזלן, איסמעיל ריאן, עטאא ג'אבר, איאד חבשי ושון וייסמן, כבר לא במועדון ונראה שהמגמה תימשך. לוזון מבין שמדובר בעונת מבחן משמעותית מבחינת הקריירה שלו כמאמן ואין לו, כמו גם לאף אחד אחר במועדון, סבלנות למילים כמו "תהליך" או "בנייה". הוא ומכבי חיפה חייבים הצלחה מיידית, גם אם זה יבוא על חשבון הצעירים המוכשרים שצומחים במחלקת הנוער.

לוזון יודע שהוא חייב להביא תוצאות(צילום: עוז מועלם)

לוזון או עטר?

בגזרת הזרים, לוזון הנחית בחיפה שמות שעלו למועדון הרבה כסף וכרגע הוא בונה עליהם כמי שמסוגלים להוביל את הקבוצה לצמרת. המגן ארנסט מאבוקה, למשל, הוא הבאנקר של המאמן ושיחק 90 דקות בכל חמשת המשחקים מאז פתיחת העונה. גם הבלם אליסון דוס־סנטוס זוכה לקרדיט ופתח בארבעה משחקים, בהם הוחלף רק פעם אחת בדקה ה־76, וגאורגי קוסטדינוב פתח בכל חמשת המשחקים, אבל בכולם גם הוחלף. אצל קאיו ואתנסאידיס המצב פחות מזהיר. ומה לגבי התפוקה ההתקפית של הזרים? קוסטדינוב תרם גול (רעננה), ומאבוקה הוסיף בישול (באר שבע). הכסף הגדול עדיין לא מדבר.

מי שכן מדברים הם האוהדים ברשתות החברתיות ובפורומים השונים. גם אם הצמרת לא ברחה, בקרב הקהל העצום של מכבי חיפה יש רבים שאיבדו את הסבלנות וקוראים לשחר לפטר את המאמן כבר עכשיו.

אז אחרי שלוזון עצמו הכריז לפני חמישה חודשים "תורידו לי את הראש אם לא ניראה טוב", השאלה היא איך הקבוצה שלו תיראה הערב (20:00) בבית מול מ.ס אשדוד. מדובר ביריבה אולי הכי נוחה לפגוש כשאתה במשבר, ובאופן סמלי־משהו על הקווים שלה יתייצב מאמן שכבר נחתך ממכבי חיפה והראש שלו עצמו נמצא בסכנה. גיא לוזון מול ראובן עטר, עבור אחד מהם חשבון הנפש של יום הכיפורים עלול להתארך עוד קצת.