שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בית קטן במסלול סביב מאדים
    חברה אמריקנית, שפועלת בשיתוף פעולה עם נאס"א, הציגה תוכנית לתחנת חלל שתקיף את מאדים ותשמש בסיס לנחיתות של חלליות מאוישות על פניו

     

     

    קטע מהסרטון של לוקהיד מרטין

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    חברת "לוקהיד מרטין" האמריקנית, שמפתחת עבור נאס"א את חלליות "אוריון", הדור הבא של חלליות מאוישות למשימות חלל ארוכות טווח, הציגה פרטים חדשים במתווה שלה למשימה מאוישת למאדים. במרכזו נמצאת חללית גדולה שתיכנס למסלול סביב כוכב הלכת האדום, ובבוא העת גם תנחית עליו בני אדם.

     

    עוד כתבות באתר מכון דוידסון:

    אוריונידים, דרקונידים ותצפית על אורנוס

    האם המלח גורם לצמא או לרעב?

    על המר והמתוק: המחשב שלמד לנבא טעם מר

    הכל על מדע באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד

     

    החללית, שהיא למעשה מעין תחנת חלל, מכונה "מחנה בסיס מאדים" (Mars Base Camp, או בקיצור MBC). היא אמורה לקחת אסטרונאוטים למסע של כשלוש שנים למאדים וחזרה. המסע עצמו אמור להימשך כתשעה חודשים לכל כיוון, כך שהתחנה תשהה במסלול סביב מאדים במשך כשנה וחצי.

     

    רוב התקופה הזו תוקדש על פי התוכנית לחקר כוכב הלכת מגובה של כמה מאות קילומטרים. מאדים אמנם קטן מכדור הארץ, אבל שטח הפנים שלו דומה לשטח היבשות על כוכב הלכת שלנו. כלי הרכב האוטונומיים שנחתו על מאדים עד כה נסעו כמה עשרות קילומטרים בלבד, כך שהם חקרו רק חלק זעיר מפני השטח שלו. התחנה תוכל לסרוק את כוכב הלכת מגבוה ולהתמקד באזורים מסוימים על פי הצורך. המחקרים האלה יאפשרו לבחון היבטים שונים של הרכב מאדים ולבחור את האתרים הטובים ביותר לנחיתות מאוישות.

     

     (הדמיה: לוקהיד מרטין)
    (הדמיה: לוקהיד מרטין)

     

    כמו כן תוכל התחנה להצניח אל פני השטח כלי רכב שיופעלו בשליטת האסטרונאוטים במסלול סביב מאדים. כלי הרכב שפועלים שם כיום זקוקים ל-25-20 דקות להעביר מידע לכדור הארץ ולקבל הוראות ממפעיליהם, בגלל המרחק הרב בין כדור הארץ למאדים. בהפעלה ממסלול סביב מאדים יוכלו האסטרונאוטים לשלוט בכלי הרכב על פני השטח כמעט בזמן אמת.

     

    גיחות של שבועיים

    על פי התוכנית שהציגו אנשי החברה בוועידת האסטרונאוטיקה הבינלאומית באוסטרליה, ה-MBC מיועד לשאת שישה אסטרונאוטים למסע של אלף ימים למאדים וחזרה. התחנה מורכבת ממתחם גדול יחסית למגורים ולפעילות שוטפת; לוחות סולריים גדולים לייצור חשמל המיועד הן לתפעול מערכות התחנה הן להנעה ולתיקוני מסלול; מערכת הנעה מבוססת גז עם מכלים רבים של מימן וחמצן; מתחם אספקה גדול לאחסון הציוד; מעבדה מדעית; וחדר מיוחד ליציאת אסטרונאוטים לחלל, לניסויים ובחינה של ציוד. במוקד התחנה עומדת חללית אוריון עצמה, שתשמש מרכז השליטה, הפיקוד והעצבים של ה-MBC.

     

    התחנה תורכב בין השאר משתי חלליות כאלה, וגם מרכיבים אחרים יהיו כפולים לצורך גיבוי במשימה המורכבת והממושכת הזאת. כמו כן יהיו לה עמדות עגינה לחלליות נוספות שיוכלו להביא אליה אספקה, ציוד ודלק. במידת הצורך אפילו יהיה אפשר לשגר חלליות אספקה כאלה מראש, לפני צאת חללית הבסיס, והן יחברו אליה במסלול סביב מאדים ויציידו אותה למשימות המורכבות.

     

    תפקיד מרכזי אחר של אוריון יהיה לעמוד במרכז רכב הנחיתה על מאדים. הרכב עצמו יעוצב כטיל שבראשו החללית. הוא מתוכנן לנחיתה אנכית ויישא עמו את כל הציוד הדרוש לשהות של ארבעה אסטרונאוטים על פני השטח של מאדים למשך שבועיים, כמו גם את הדלק הדרוש להמראה מפני כוכב הלכת וחבירה ל-MBC.

     

    החללית, שתהיה מרכז הבקרה והשליטה, תשמש גם בית לאסטרונאוטים על פני השטח, כך שהם לא יצטרכו להקים מבני מגורים על מאדים, ולא יהיו תלויים במציאת משאבים על פניו. הדבר יהיה דומה למשימות אפולו שנחתו על הירח, שרכב הנחיתה שימש בהן גם בית לאסטרונאוטים בזמן הפעילות על פני הירח.

     

     (הדמיה: לוקהיד מרטין)
    (הדמיה: לוקהיד מרטין)

     

    לאחר משימה של שבועיים על פני השטח יחברו שוב אוריון וטיל הנחיתה לחללית הבסיס, שם יוכלו הצוות לתדלק אותם מחדש ולהכין אותם למשימת נחיתה נוספת. התוכנית היא לבצע ככל הנראה כמה נחיתות כאלה במהלך השנה וחצי במסלול סביב מאדים. בין השאר האסטרונאוטים יאספו דגימות סלעים שיועברו לניתוח במעבדה שעל גבי ה-MBC, ובהמשך יישלחו לבדיקה מעמיקה בכדור הארץ. נוסף על המידע היישומי שסלעי מאדים אמורים לספק על חומרים שימושיים לקיום ממושך שם, בלוקהיד מרטין אומרים שדגימות כאלה יסייעו לנו לחקור את תולדות מאדים ומערכת השמש, ולהבין מאין באנו ולאן אנו הולכים.

     

    תוכנית נוספת שאמורה להתבצע מחללית הבסיס היא שיגור חלליות אישיות זעירות, מעין התקני ריחוף לאסטרונאוט יחיד, לנחיתה על שני הירחים הזעירים של מאדים - דמוס ופובוס. מעריכים כי שני הסלעים הקטנים (קוטרו של פובוס הוא כ-22 ק"מ; דמוס פחות מ-13) הם אסטרואידים שנלכדו במסלול סביב מאדים, והמדענים מעוניינים לאסוף דגימות מפני השטח שלהם ולבדוק אם הם מכילים קרח או חומרים שימושיים נוספים.

     

    ארוכה הדרך למאדים

    היוזמה של לוקהיד מרטין משתלבת עם התוכנית של נאס"א להקים במהלך העשור הבא תחנת חלל במסלול סביב הירח. בשבוע שעבר קיבל המיזם משנה תוקף כשנאס"א וסוכנות החלל הרוסית הכריזו על כוונה לשתף פעולה בפיתוח התחנה. התחנה הירחית אמורה להיות אמצעי לפיתוח טכנולוגיות שישמשו בהמשך גם במשימה למאדים, ובהמשך לשמש בסיס יציאה למשימות לעומק החלל, ובראשן טיסות למאדים. על פי החזון של לוקהיד מרטין, ה-MBC יורכב בשלבים בתחנת החלל שחגה סביב הירח, ובסופו של דבר ישוגר משם למסע הארוך אל כוכב הלכת האדום.

     (הדמיה: לוקהיד מרטין)
    (הדמיה: לוקהיד מרטין)

     

    אנשי לוקהיד מרטין הדגישו שהתוכנית שלהם אינה היחידה האפשרית, וציינו כי עצם הצגתה ופרסומה נועדו להביא לפתיחת שיח בנושא ולמשוך משתתפים להציע רעיונות לטיסה מאוישת בת ביצוע למאדים. הם הדגישו כי יידרש לכך כנראה שיתוף פעולה בינלאומי, של סוכנויות חלל והמגזר הפרטי גם יחד, כמו למשל התכנית של מייסד SpaceX, אילון מאסק, למשימה מאוישת למאדים הכוללת הקמת מושבה על פני כוכב הלכת.

     

    אולם אף שהתוכניות על הנייר מלהיבות ומסעירות את הדמיון, יישומן מתנהל בינתיים מאוד בעצלתיים. טיסת הניסוי הראשונה של חללית אוריון לא מאוישת בוצעה לפני כמעט שלוש שנים, וטיסת הניסוי הבאה, המכונה EM1 (קיצור של Exploration Mission, משימת מחקר), תתקיים רק ב-2018 או 2019. לפי התכנון, החללית הלא מאוישת תקיף את הירח ותגיע רחוק יותר מכל חללית מאוישת. זה גם אמור להיות מבחנו הראשון של טיל השיגור החדש שמפתחת נאס"א למטענים כבדים במיוחד ומשימות לעומק החלל.

     

    אם הכל ילך כשורה, תתקיים כנראה בתחילה העשור הבא משימת EM2 - טיסה מאוישת ראשונה של אוריון, שתקיף את הירח ותביא לשם בני אדם בפעם הראשונה מאז משימת אפולו 17 בדצמבר 1972. נאס"א אמנם הודיעה לפני כמה חודשים שהיא בוחנת את האפשרות לקצר את לוח הזמנים לניסויים האלה, אך ספק אם תוכל לעמוד באתגר של טיסה מאוישת סביב הירח כבר בעשור הנוכחי.

     

    אולי ההודעה של חברת SpaceX על כוונתה לשגר בני אדם לטיסה סביב הירח כבר ב-2018, תסייע גם לנאס"א לקדם את העניינים, או שתוליד שיתוף פעולה בין החברה הפרטית לסוכנות הממשלתית. מה שבטוח - הדרך למאדים אמנם מתקצרת, אבל בקצב שבו העניינים מתנהלים על הקרקע בכדור הארץ, היא עדיין ארוכה מאוד.

     

    איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בית קטן במסלול סביב מאדים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים