שתף קטע נבחר

האוצר: כניסת ערבים וחרדים לשוק העבודה גרמה לקיפאון בפיריון

לפי סקירת הכלכלן הראשי באוצר מאז 2015 חל קיפאון בגידול בפריון במגזר העסקי בישראל. בין הסיבות: הגדלת חלקן של אוכלוסיות המאופיינות במיעוט כישורים הרלוונטיים לשוק העבודה

מאז שנת 2015 חל קיפאון בגידול בפריון במגזר העסקי בישראל, זאת משום שהגידול בתעסוקה התרכז בענפים בעלי שכר ופריון נמוכים ובגלל שעיקר הגידול בעובדים ב-2016 מקורו באוכלוסייה החרדית והערבית, בעלות מעט כישורים שרלוונטיים לשוק העבודה. כך קובע אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בסקירתו השבועית.

 

עוד בערוץ הקריירה

 

בשלוש השנים האחרונות צמח המגזר העסקי בקצב ממוצע של כ-3%, שלמרות היותו גבוה בהשוואה בינלאומית, הוא נמוך בהשוואה לעשור הקודם. מאז 2015 חל קיפאון בגידול בפריון על כל סוגיו – פריון העבודה (התפוקה לעובד ליחידת זמן), פריון ההון (היחס בין כמות ההון המושקעת לבין התפוקה) והפריון הכולל (יעילות ניצולן של כל התשומות המשתתפות בתהליך הייצור). זאת לאחר שבשנים 2004-2014 צמח הפריון הכולל בקצב ממוצע של 1.7%. בין השנים 2015-2017 הצמיחה הממוצעת היתה שלילית באופן מתון.

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

גידול במשרות עם שכר נמוך ועובדים עם רמת מיומנות נמוכה

העובדה שבשנים האחרונות נוצר קיפאון בגידול בפריון במגזר העסקי בישראל משמעותה שהצמיחה במשק מקורה בהתרחבות של תעסוקה ומלאי ההון בלבד. כדי להבין את הסיבות שעומדות מאחורי הקיפאון בפריון במגזר העסקי, מציע האוצר למשל את העובדה שבשנים האחרונות יותר משני שליש מהמשרות נוצרו בענפים בעלי שכר ופריון נמוכים.

 

למשל, הגידול המשמעותי ביותר של משרות בשוק העבודה ב-2016 היה בתחום החינוך, עם תוספת של 17 אלף משרות. תחום זה משוייך לפי האוצר לקטגוריית השכר שנע בין 6,000 ל-9,000 שקל בחודש. גידול בולט נוסף חל בתחום המסחר הסיטונאי והקמעונאי ובתחום תיקון כלי הרכב, עם תוספת של 15,500 משרות וגידול בולט חל גם בתחום הבינוי עם תוספת של 11,800 משרות. שני תחומים אלה משוייכים אף הם לקטגוריית השכר שנע בין 6,000 ל-9,000 שקל בחודש.

 

סיבה נוספת היא השינוי הכוח העבודה, שבא לידי ביטוי בשנת 2016 עם חלקו הגדול של הגידול באוכלוסיית גיל העבודה שנבע מהאוכלוסיות החרדית והערבית. שתי אוכלוסיות אלה מהוות למעלה ממחצית מהגידול באוכלוסייה ששייכת לשוק העבודה (מעסיקים ומחפשי עבודה). "עובדה זו משפיעה באופן ישיר על הפריון" נכתב בסקירה, "היות שמדובר בקבוצות אוכלוסייה שמאופיינות במיעוט כישורים הרלוונטיים לשוק העבודה".

 

 

 (הכלכלן הראשי במשרד האוצר) (הכלכלן הראשי במשרד האוצר)
(הכלכלן הראשי במשרד האוצר)

באוצר מוסיפים ואומרים שבשנים האחרונות נכנסים יותר ויותר עובדים מהאוכלוסייה החרדית והערבית לשוק העבודה, "אבל לאור מיעוט הכישורים הרלוונטיים עובדים אלה נלקטים בענפים בעלי שכר ופריון נמוכים. מנגד, הגידול בהרכב האוכלוסייה בקרב הדתיים והמסורתיים הוא נמוך, ובציבור החילוני אף שלילי".

 

אם כך, מצביע האוצר גם על כניסתם של עובדים בעלי כישורים רלוונטיים מועטים לשוק העבודה כאחת הסיבות לקיפאון בפריון במגזר העסקי.

סיבה נוספת היא שבעוד שבעשור הנוכחי מסתמנת התאוששות בהשקעות אחרי עשור חלש יחסית, הרי שהצפי לתרומה חיובית של התאוששות זו לרמת הפריון – לא התממש. רמת ההשקעות הגבוהה לא תרמה לפריון בין היתר בשל תמהיל ההשקעות, שבו חל גידול ברכיבים שתרומתם לפריון פחותה.

 

עיקר ההשקעות בשנים האחרונות התמקד בבנייה למגורים ובכלי הרכב – רכיבים שהשפעתם על הפריון נמוכה ועקיפה. פחות השקעות התמקדו בשנים האחרונות ברכיבים שהשפעתם על הפריון גבוהה, למשל מחקר ופיתוח, מכונות, ציוד ותשתיות. חלק מההשקעות שבוצעו בשנים האחרונות צפויות להשפיע חיובית על הפריון רק בשנים הבאות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים