שתף קטע נבחר

של מי הבית? ריב ירושה בין אחים בני 80 ו-72

קשישה חתמה על הסכם מתנה שמעניק לאחיה את חלקה בנכס בחדרה שירשו מאביהם שהלך לעולמו. היא התחרטה ופנתה לביהמ"ש. מה נקבע?

בית המשפט לענייני משפחה בחדרה דחה לאחרונה תביעה שהגישה בת 80 נגד אחיה בן ה-72, בדרישה לבטל הסכם מתנה שהעביר לו את זכויותיה בבית שירשו מאביהם בחדרה. השופט טל פפרני דחה את גרסתה שלפיה תומרנה להעניק את חלקה במתנה, וכתב: "לא התרשמתי כי התובעת כה תמימה וחסרת הבנה כפי שניסתה להציג עצמה".

 

האחים ירשו את הבית שמחציתו הייתה רשומה על שם אביהם המנוח, ומחציתו בבעלות אחיהם שגר בנכס והלך לעולמו במרס 2016. באמצעות עו"ד איריס ווגסטף גולן טענה האחות שלאחר מות האב ב-2010 פנה אליה אחיה (הנתבע) ושכנע אותה להעביר לידיו את החלק שירשה מהמחצית של האב. היא הסבירה שבינה לבין האח שררו כל השנים יחסי אמון ואהבה והיא זו שגידלה אותו מאז היה בן 7. אך מרגע שנפטר האב הוא ניסה להשתלט על הבית תוך ניצול תמימותה, טוב לבה ואהבתה אליו.

 

לטענתה, האח-הנתבע שכנע אותה להגיע עמו למשרד של עורך דין מטעמו ושם דרש ממנה לחתום על "תצהיר מתנה" שבו ויתרה על חלקה בבית. הוא הורה לה להסתיר את העניין מבעלה וילדיה וטען בפניה שהבית "חורבה", ערכו זניח ורובצים עליו חובות כבדים.

 

לדבריה, בעקבות ההטעיה ומסכת הלחצים היא הסכימה לחתום על המסמכים מבלי שהוסבר לה תכנם. לאחר מכן נודע לה שהנתבע החתים באופן דומה גם את יתר האחים. כבר במהלך השבעה על אחיהם, ציינה, השלים הנתבע את ההשתלטות והחליף את המנעולים. לטענתה, על פי חוק המתנות, ומאחר שהזכויות בבית טרם נרשמו על שם הנתבע, היא זכאית לחזור בה מהענקת הזכויות.

 

האח-הנתבע, שיוצג על ידי עו"ד ד"ר רן מובשוביץ, הכחיש שביקש מאחותו לא לספר לבני משפחתה על העברת הזכויות וציין שהיא בחרה להסתיר זאת מהחשש שהדבר לא ימצא חן בעיני בעלה וילדיה. הוא הוסיף שעל הבית אכן רובצים חובות כבדים לעיריית חדרה ולמנהל מקרקעי ישראל. לדבריו, אחותו דאגה לו ורצתה לוודא שתהיה קורת גג לראשו ולכן חתמה על תצהיר המתנה שהעביר אליו את זכויותיה בנכס. הנתבע הדגיש בהקשר זה שאין לו בית בניגוד ליתר אחיו שהם "מסודרים" כלכלית.

 

הוא הוסיף שאחותו לא יכולה לחזור בה שכן חלקה בנכס לא היה רשום על שמה ולכן עם חתימתה על התצהיר עברו הזכויות אליו. זאת ועוד, התצהיר כלל ייפוי כוח בלתי חוזר המחזק את המסקנה שהתובעת לא יכולה להתחרט.

 

ואכן, השופט טל פפרני דחה את התביעה. "לא התרשמתי כי התובעת כה תמימה וחסרת הבנה כפי שניסתה להציג עצמה", כתב והוסיף שניכר שלאחר שנודע לבעלה ולילדיה על המתנה הם "פקחו את עיניה". לדבריו, מחומר הראיות עלה שכשהאחות חתמה על תצהיר המתנה רבצו על הנכס חובות רבים ומצבו הפיזי היה קשה ביותר.

 

השופט הבהיר שמאחר שזכותה של התובעת בנכס לא הייתה רשומה, הרי שעם חתימת המסמכים היא העבירה את הזכות לנתבע ומדובר ב"מתנה שהושלמה". בנסיבות אלה היא לא יכולה לחזור בה.

 

בכל מקרה, ציין השופט פפרני, הוא התרשם שהתנהגות האח כלפיה לא הייתה חריגה או מחפירה באופן המצדיק את ביטול המתנה. השופט קיבל את טענת האח שלפיה ייפוי הכוח הבלתי חוזר שצורף לתצהיר המתנה תומך בדחיית התביעה. האחות חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 30 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים