שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פרס נובל בפיזיקה למאתרי גלי הכבידה
    שלושה פרופסורים מארצות-הברית יקבלו את הפרס על הגילוי הראשון של גלי כבידה, שאימת ניבוי מרכזי של תורת היחסות הכללית של איינשטיין ופתח צוהר חדש ליקום. הזוכים הם פרופ' ריינר וייס, שנמלט עם משפחתו מגרמניה לאחר עליית הנאצים, פרופ' קיפ סטפן תורן ופרופ' בארי באריש

    פרס נובל לפיזיקה לשנת 2017 יוענק לפרופ' אמריטוס קיפ סטפן תורן מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, לפרופ'-אמריטוס ריינר וייס מ-MIT ולפרופ' בארי באריש. השלושה, שהובילו את ניסוי LIGO, קיבלו את הפרס על הגילוי הראשון של גלי כבידה (2015), שאימת ניבוי מרכזי של תורת היחסות הכללית של איינשטיין ופתח צוהר חדש להבנת היקום. שניים מהחוקרים זכו השנה גם בפרס הארווי בטכניון על אותה תגלית.

     

    שלושת הזוכים בפרס נובל בפיזיקה
    שלושת הזוכים בפרס נובל בפיזיקה

     

    גלי כבידה הם מעין "אדוות" של עקמומיות הנעות במרחב הארבעה-ממדי (מרחב-זמן). ניטורם של גלים אלה הוא אתגר מדעי-הנדסי עצום שכן בניגוד לאור, שאותו קל לנטר בשל האינטראקציה החזקה שלו עם חומר, גלי הכבידה אינם מקיימים אינטראקציות חזקות. מפני שהם חלשים כל כך דרוש לניטורם מתקן רגיש מאוד שאינו מושפע מרעידות אדמה זעירות ותנועת מכוניות בסמוך. יתר על כן, מדובר בניטור תנועה שקטנה בהרבה מאטום בודד. ואכן, LIGO הוא גלאי גלי כבידה (אינטרפרומטר) עצום ורגיש במיוחד, שבו נעות קרני לייזר בשרוול רִיק ארוך המגביר את רגישות המערכת.

     

     (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

     

    גלי הכבידה שלכדו מדעני LIGO נוצרו בהתנגשות (ומיזוג) של שני חורים שחורים גדולים במיוחד. ההתנגשות, שהתרחשה לפני 1.3 מיליארד שנה, ארכה שבריר שנייה אך יצרה אנרגיה עצומה שחוללה את גלי הכבידה שנוטרו על ידי המערכת בהגיעם לכדור הארץ. את גלי הכבידה חזה איינשטיין בתורת היחסות הכללית, וקיומם אומת באופן עקיף בשנות השבעים - אימות שזיכה את המדענים טיילור והאלס בפרס נובל בפיזיקה (1993). אולם התצפית הישירה בגלים אלו התרחשה כאמור רק לפני כשנתיים - ב-14 בספטמבר 2015 - במתקן LIGO.

     

    רגע ההכרזה בשבדיה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    פרופ' ריינר וייס נולד בשנת 1932 בברלין. אחרי עליית הנאצים הוא נמלט עם משפחתו לפראג וב-1938 עברה המשפחה היהודית לניו-יורק. את לימודי הדוקטורט שלו הוא השלים במכון הטכנולוגי - MIT. כיום הוא פרופסור לפיזיקה ב-MIT. פרופ' בארי באריש נולד ב-1936 באומהה שבארצות הברית למשפחה יהודית, שהיגרה לשם מפולין. את לימודי הדוקטורט שלו השלים באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. כיום משמש כפרופסור אמריטוס בקאל-טק, המכון הטכנולוגי בקליפורניה. פרופ' קיפ ת'ורן נולד בשנת 1940 בלוגן, יוטה שבארצות הברית. הוא השלים את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת פרינסטון. כיום משמש כפרופסור לפיזיקה תיאורטית בקאל-טק, המכון הטכנולוגי של קליפורניה.

     

    פרופ'-אמריטוס ריינר וייס, איאן דריבר, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ופרופ'-אמריטוס קיפ סטפן תורן בטקס הענקת פרס הארווי בטכניון ביוני (צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון)
    פרופ'-אמריטוס ריינר וייס, איאן דריבר, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ופרופ'-אמריטוס קיפ סטפן תורן בטקס הענקת פרס הארווי בטכניון ביוני(צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון)

     

    פרופ' וייס, ששוחח עם עיתונאים בשבדיה בטלפון, אמר: "תגובתי הראשונה הייתה זה נהדר, אבל אני מתייחס לפרס הזה כפרס שמציין את עבודתם של יותר מ-1,000 אנשים לאורך 40 שנה".

     

    הזוכים בשנים הקודמות

    בשנה שעברה זכו בפרס בפיזיקה  - פרופ' דיוויד טאולס מאוניברסיטת וושינגטון בארצות-הברית יחד עם דאנקן הולדיין מאוניברסיטת פרינסטון ומייקל קוסטרליץ' מאוניברסיטת בראון.

     

    בשנת 2015 זכו בפרס היוקרתי טקאקי קג'יטה מיפן והקנדי ארתור בי מקדונלד. השניים קיבלו את הפרס על כך שגילו שלתנודות נייטרינו (חלקיק יסוד חסר מטען חשמלי) יש מסה.

     

    שנה קודם לכן הוענק הפרס לחוקרים היפנים איסאמו אקסאקי והירושי אמאנו ולחוקר האמריקני יליד יפן שוג'י נאקמורה עבור המצאת נורות ה-LED הכחול (דיודה פולטת אור).

     

    ב-2013 זכו פיטר היגס מבריטניה ופרנסואה אנגלר מבלגיה בפרס נובל לפיזיקה על תיאוריית "החלקיק האלוהי". החלקיק התת אטומי, בוזון היגס, נחשב אבן פינה חסרה בעולם הפיזיקה, ויכול להסביר מדוע לחומר יש מסה.

     

    פרס נובל בפיזיקה הוא השני שמוענק השנה. אתמול הוכרז כי פרס נובל ברפואה יוענק לג'פרי סי הול, מייקל רוסבאש ומייקל יאנג - הפרס ניתן לשלושה על תגליתם בתחום המנגנונים המולקולריים השולטים על מנגנוני השעון הביולוגי בגוף, תגלית זו עשויה להוביל בעתיד למציאת דרכים חדשות לאבחון ומניעה ואפילו לעצירתן של מחלות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "פרס נובל בפיזיקה למאתרי גלי הכבידה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים