"כשראינו פעמיים דופק לא הפסקנו לצחוק"

לא קל לגדל תינוקות: להאכיל, לחתל, להרדים ולרדוף אחריהם בגן שעשועים. האתגר גדול יותר כשיש תאומים זהים כשקשה לפעמים לסביבה להבדיל במראה שלהם. ההורים לומדים איך להימנע מהשוואות ולגדל אותם כיישות עצמאית נפרדת אבל איך בכל זאת מסתדרים ומהם האתגרים, הדילמות וכמובן רגעי האושר?

"לא הפסקנו לצחוק מההפתעה כשזיהיתי מיד שיש פעמיים דופק", מספרת אליזבת ברו מפתח תקווה, אימא לילדה בת ארבע וחצי ולתאומים בני שנתיים ושמונה חודשים - ארבל ואופק. "בגלל ההפרש הקטן עם הבת הגדולה, הסבתות קיבלו תוך זמן קצר שלושה נכדים. הן מאוד אוהבות לקנות להם בגדים זהים ועוזרות המון. התאומים דומים מאוד אבל אם מסתכלים היטב רואים נקודת חן על הפנים של אחד מהם ואת השוני בצורת העיניים. הסבתות מתבלבלות לא מעט אבל הם מתקנים אותן. לגן אני מלבישה אותם שונה כדי שהגננות לא יתבלבלו".

ארבל ואופק(צילום: אלבום פרטי)

ברו אומרת שיש אתגר גדול בגידול תאומים - "זה מצריך הרבה סבלנות וכוח רצון. לילדים בגילים שונים יש צרכים שונים, אבל כשהם בני אותו גיל הם צריכים לאכול באותו זמן, לישון באותה שעה וצריך ללמוד לחלק את תשומת הלב בצורה שווה. עושים הכול פעמיים וזה המון עבודה. לגן שעשועים קשה לי ללכת, בטח עכשיו כשהם הולכים וכל אחד בורח לכיוון אחר. צריך מבוגר לכל ילד. לפעמים קשה להם להתבטא, יש התקפי קנאה, לפעמים הם רבים וצריך להפריד ביניהם".

נשמע כמו כל מריבה בין אחים

"בגלל שהם שניים זה עוצמתי יותר. הם מעתיקים אחד את השני, זורקים צעצועים ושובבים יותר. עם הגדולה הייתי יותר נוקשה בחינוך ועם התאומים אני יותר מתירנית. אולי בגלל שאני יודעת שכל תגובה תהיה כפולה, אז אני מוותרת, מבליגה יותר.

"היתרון הוא החיבור ביניהם. הם משחקים המון יחד, מעסיקים אחד את השני, מנחמים אחד את השני ודואגים לגונן אחד על השני. אני משתדלת לדרבן אותם. אם אחד לא אוכל והשני כן, אז מנסה לגרום לו לחקות את אחיו, ככה גם גמלתי אותם מהסיר".

"תמיד הרגשתי שיש לי כוח שאין לילדים אחרים. כולם הכירו אותנו כתאומות, בלטנו מאוד. הייתי מגיעה לכל מקום והיה לי גב, אף פעם לא הייתי לבד. בכל הסתגלות במסגרת חדשה היה לנו אחת את השנייה", משתפת שימרית כהן-דאום מהוד השרון שגדלה כאחות תאומה וכיום אם לארבעה ילדים (שבע, חמש ותאומים בני שלוש).

כהן-דאום מספרת שבבית ספר הפרידו בינה לבין התאומה שלה אבל בהפסקות הן בילו יחד. "היו לנו חברות משותפות וחגגנו ימי הולדת במסיבה משותפת של שתי הכיתות. גם בתיכון, למרות ההפרדה מצאנו דרך ללמוד יחד. בצבא זו הייתה הפעם הראשונה שנפרדנו משום ששרית התגייסה לפני אבל הלכנו לאותו כיוון - עשינו קורס קצינות יחד אבל שירתנו בחיילות שונים".

"היו לנו חברות משותפות"(צילום: אלבום פרטי)

"ההורים גידלו אותנו בצורה זהה והלבישו אותנו אותו דבר. המשפחה הגרעינית הבדילה ביננו אבל לאחרים היה קשה. התבלבלו ביננו המון ועד היום מבלבלים בינינו. הייתה תחרות בריאה. שרית הייתה טובה ממני במתמטיקה ורציתי להיות טובה מספיק כמוה. בדיעבד, אני מבינה שלכל אחד יש את המקום שלו להיות טוב במה שהוא. בסוף כל אחת מצאה את המסלול שלה- היא בחרה במקצוע ריאלי, אני במקצוע עיוני".

כשכהן-דאום גלתה שהיא בהריון עם תאומים זו הייתה הפתעה גדולה מאוד מבחינתה: "לאחותי שגדולה ממני בשנה יש תאומים וחשבתי שתרמנו את חובתנו למדגם הסטטיסטיקה. הרופא הבהיר שזה לא גנטי. הידיים רעדו לי כשראו פעמיים דופק".

מה שונה בגידול תאומים?

"אם חשבתי שלגדל ילד אחד בחופשת לידה זה מאתגר, אז עם תאומים הכול כפול: מקלחות, הנקות ואין זמן במהלך היום. זה מורכב יותר, בייחוד עבורי כי אני אמא לארבעה ילדים בהפרש קטן. לפעמים רגשות האשם הם משום שאני עסוקה יותר עם התאומים ולא מקדישה מספיק זמן לגדולים".

"להיות רגועים ולזרום. גדלתי כתאומה שהלבישו אותה אותו דבר, שלחו אותנו לאותו גן ובסוף כל אחת מצאה את הדרך שלה ואת התחביבים הייחודים לה. לא צריך ללחוץ, לא לעשות עניין. כדאי לאפשר לילדים לחפש את הדרך שלהם. בסופו של דברים תאומים זה אומנם אתגר אבל גם ברכה וכיף גדול. אושר כפול שניים".

"ההתחלה הייתה מאוד קשה. הייתי מותשת ועייפה מאוד", משתפת נועה ענית מירושלים, אימא של ילדה בת 13.5 ותאומות (שיר והדר) בנות 11.5. "ניסיתי להניק את שתיהן ולא הצלחתי, הלכתי לאיבוד עם ההנקה. אחרי שבועיים התייאשתי סופית וזה תסכל משום שאת הגדולה הנקתי עד גיל שנה".

מה היה הקושי הגדול?

"אם אחת ישנה, השנייה ערה, אם אחת אוכלת, השנייה רוצה לישון. בטיפת חלב המליצו לנסות לסנכרן ביניהן אבל זה לא הצליח. הן גם הדביקו אחת את השנייה במחלות וקמו המון בלילה. הייתה לי תינוקת קטנה בבית כשהן נולדו והיה מאתגר לחלק את הזמן בין כולן. הגדולה קיבלה בבת אחת שתי אחיות והייתה זקוקה אף היא לתשומת לב.

שיר והדר(צילום: אלבום פרטי)

איך מסתדרים?

"בתחילת ההיריון החלטנו לעבור דירה ממודיעין לירושלים, כדי לגור ליד המשפחה. כשהן נולדו גרתי שלושה חודשים אצל אימא שלי ועשינו משמרות בערבים. בעלי עזר, האחיות שלי, חמותי. שנתיים ללא שינה, הכול עברנו פעמיים אבל לומדים להסתדר. זו תקופה מאתגרת אך מהנה".

בגן התקשו להבדיל בין התאומות ולכן שמו להן מדבקות עם השמות. "מעולם לא הלבשתי אותן אותו דבר כי זה הרגיש שאני פוגעת בזהות שלהן", אומרת ענית. "כדי להבדיל בינהן צריך להכיר אותן. הן מאוד שונות באופי, האחת שקטה ועדינה, השנייה פלפלית".

הן לומדות באותה כיתה?

"כן. לא הרגשתי צורך להפריד במסגרות. הן ייפרדו לראשונה בשנה הבאה, בחטיבה. אנחנו גרים ביישוב קטן, הן בכיתה אחת, אבל לכל אחת יש את המקום שלה. כל מורה יודעת מה החוזקות של כל אחת ומה הקשיים. יש להן חבורה משותפת והחברות אוהבות לבוא לכאן, הן מרוויחות שתיים במחיר אחד.

היום הן גדולות, עצמאיות יותר ועוזרות בבית. הן רבות לפעמים, כמו שתי אחיות, אבל הן מלוות בגדים אחת לשנייה ומשתדלות לפרגן. שתיים זה כוח".

"גידול תאומים יוצר, בייחוד בשלב ההתחלתי עומס רגשי וטכני. כל תשומת הלב על אותו משקל והרגש מתפצל בו זמנית", מסבירה ורד בן פורת, בעלת המרכז הארצי, תאומים ומשפחה. "יש המון רגשי אשמה שנובעים בין הפנטזיה להורים שרצינו להיות לבין המציאות. חלוקת תשומת הלב מתפצלת, אתה לא יכול למשל להוריד ילד אחד מהידיים עד שמסיים לאכול, אלא אם כן יש עזרה".

איך מצליחים להימנע מהשוואה ביניהם?

"תאומים גדלים אחד לצד השני ולכן ההשוואה בינהם היא בלתי נמנעת. רואים את ההבדל מול העיניים - אחד זוחל והשני לא, אחד גמול והשני רק התחיל. ההורה צריך לראות כל ילד בנפרד וזה ההבדל המהותי בין הורים לתאומים לבין כל סוג הורות אחרת וחשוב לזכור שזה טבעי.

"אני מציעה להורים לנסות לדבר על כל אחד מהתאומים דקה או שתיים מבלי לחשוב על האחר. אפשר להכין טבלה עם פרמטרים שונים על התקדמות הילד שתאפשר לראות את התמונה במלואה ולראות שלכל אחד יש את הדרך שלו, כשמשווים את התהליך ביחס לתוצאה, רואים כמה כל אחד עושה ומתקדם ביחס לעצמו.

"לסביבה יש נטייה לראות את התאומים כישות אחת, לכן מומלץ ללמד את הילד את לתקן כשמתבלבלים בשמו ולא להיפגע במפגשים עם הגננת. בנוסף, הקפידו על שיחות עם כל ילד בנפרד, הזמנות נפרדות למסיבה ושתי עוגות יום הולדת".

מה היתרונות בקשר בין תאומים?

"יש ביניהם קשר חזק. נצלו אותו לטובתכם, מצאו פרוייקטים חיובים משותפים, אפשרו להם לנהל את הקשר שלהם ואל תפחדו ממריבות. זכרו שההתחלה קשה אך מצאו את החוזקות שלכם והכוחות הקיימים בכם. מהניסיון שלי כאימא לתאומים, זו הורות חזקה. אין כמו להיכנס לחדר ושני תינוקות מחייכים וצוחקים ביחד. זו חוויה שקשה להגדיר במילים לכן גם אם ההתחלה נראית בערפל, יש אושר גדול שמחכה".

קרן איתן על הורות לתאומות זהות: