שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    היום שבו זנחנו את הסוכות
    במשך דורות רבים בני האדם נדדו בעקבות המזון ולקחו את בתיהם איתם. ואז, בהדרגה, הם הפסיקו - וזה קרה דווקא כאן, ליד הכנרת

    הם צצים בחצרות, במרפסות ועל הגגות - מבנים ארעיים מכוסים ענפים, עשויים קורות עץ ובדים. ישראלים רבים יישבו בהם במשך שבוע, ואז הם ייעלמו כלעומת שבאו. עכשיו, כשהארץ מתמלאת בסוכות, זה בדיוק הזמן לשאול: מתי התחלנו להקים מבני קבע ולשבת בהם?

     

    עוד כתבות באתר מכון דוידסון:

    האם אפשר למחזר את כל סוגי הפלסטיק?

    אוריונידים, דרקונידים ותצפית על אורנוס

    האם המלח גורם לצמא או לרעב?

    הכל על מדע באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד

     

    במשך שנים רבות הניחו שהתיישבות קבועה החלה בד בבד עם החקלאות. יש בכך הרבה היגיון: ציידים צריכים להיות במקום שבו הציד נמצא, ולעיתים לנדוד בעקבות העדרים, וכשמלקטים פירות ואגוזים המקום הטוב ביותר לזה בקיץ אינו דווקא זה שבו ניתן להשיג פירות בחורף. לעומת זאת, חקלאות מאפשרת לעוסקים בה לגדל באותו מקום יבולים שונים ואף לייצר עודפים שיספיקו לעונות הבאות. ומי שיש לו עדר של עיזים או כבשים לא צריך לנוע ולנוד כדי לדאוג לאספקת בשר.

     

    אך העדויות מראות שהמעבר לא היה חד כל כך, מציידים לקטים נודדים לחקלאים יושבי קבע. מתברר שבמשך כמה אלפי שנים היו אוכלוסיות שפיתחו יישובי קבע בלי אימוץ מלא של אורח חיים חקלאי. רבים מהם חזרו לאחר מכן לחיי נדודים, לפני שהתיישבו באופן סופי ועברו לאורח חיים חקלאי אמיתי בתקופה הניאוליתית (תקופת האבן החדשה).

     

    מבט על החלק המרכזי של אתר אוהלו 2 (צילום: באדיבות פרופ' דני נדל)
    מבט על החלק המרכזי של אתר אוהלו 2(צילום: באדיבות פרופ' דני נדל)

     

    ההתיישבות החקלאית האמיתית הראשונה החלה כנראה לפני כ-11.5 אלף שנה, בין הירדן לפרת. זו התקופה שבה בויתו שמונת "היבולים המייסדים", שעליהם התבססה החקלאות המוקדמת: שני מינים של חיטה, שעורה, אפונים, עדשים, חומוס, ביקיה (בקית הכרשינה) ופשתן. גם חיות המשק הראשונות - חזירים וכבשים - בויתו בתקופה הזו.

     

    ציידים מלקטים יושבי קבע

    אולם יותר מאלפיים שנה לפניהם, בני התרבות הנאטופית כבר בנו מבנים מאבן ועץ בירדן וכאן בישראל, וישבו בהם במשך כל השנה. המבנים היו מקובצים במעין כפרים שגודלם הגיע עד לקילומטר רבוע, ואכלסו ככל הנראה 150-100 איש. מזונם עדיין הגיע מציד ומליקוט: הם אכלו בין השאר דגני בר, קטניות ושקדים וצדו צבאים וחזירי בר. בחלק מהאתרים שהותירו בני התרבות הנאטופית נמצאו עצמות כלבים, ביניהם כאלה שהוטמנו בקברים לצד בעליהם, כך שנראה שהם היו בין הראשונים שאימצו את הזאב והפכו אותו לבן בית.

     

    אחת העדויות לכך שבני אותה תקופה ישבו ביישובי קבע מגיעה ממקור מפתיע: עכברים. המעבר לכפרים יצר נישה אקולוגית חדשה שסיפקה חיים טובים לבעלי חיים שידעו לנצל את מחסני המזון ואת ערמות האשפה שליוו את ההתיישבות האנושית. ואמנם באתרים מוקדמים של התקופה הנאטופית נמצאו עצמותיו של מין עכברים חדש, עכבר הבית (Mus musculus domesticus), השונה מהעכברים המקדוניים שנראו באתרים קדומים יותר. כאשר בני התקופה חזרו לנדוד, עכבר הבית נעלם והעכבר המקדוני שב ותפס את מקומו.

     

    נראה שגם אנשי התרבות הנאטופית לא היו הראשונים ששכנו חודשים ארוכים ואפילו שנים באותו מקום. הקדימו אותם האנשים שגרו באתר אוהלו 2, בחוף הדרום-מערבי של הכנרת, כבר לפני 23 אלף שנה. אוהלו 2 התגלה רק בסוף שנות ה-80, אחרי שבצורת וירידת מפלס המים באגם חשפו אותו. מי הכנרת גם היו אלה ששימרו את האתר במצב טוב יחסית, ואפשרו לחוקרים לגלות פרטים רבים על חיי תושביו.

     

    ד"ר איריס גרומן-ירוסלבסקי מסבירה על אוהלו 2

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    האתר כלל שש בקתות עשויות ענפים, עם מקום למדורת בישול בכל אחת מהן, ועקבות של מזון מהחי ומהצומח. ביניהם היו עצמות של ציפורים נודדות שמגיעות לישראל בעונות שונות, וזרעים של פירות שמבשילים בזמנים שונים – עדות לכך שהמחנה שימש את יושביו לאורך כל השנה.

     

    בין הכלים שנמצאו היה תער מאבן, ששימש כנראה לקציר דגני בר כמו שעורה ואולי גם חיטה, ואבן ששימשה לכתישת הזרעים. אנשי המקום אכלו גם עדשים, אפונים, שקדים, ענבים, וזיתים – גידולים ששימשו גם את בני התרבות הנאטופית, ומאוחר יותר בויתו והפכו למרכיבים מרכזיים בחקלאות של המזרח התיכון.

     

    חוקרים רבים סבורים שהצריכה הגוברת של הגידולים האלה על ידי בני האדם באזור החלה לשנות את צמחי הבר, בצורה שהלמה טוב יותר את צרכי המלקטים. אחד השינויים הגנטיים שעברה החיטה, למשל, גרם לגרעינים שלה להישאר על השיבולת ולא להתפזר, מה שהקל על איסופם. אם חלק מהשינויים האלו התרחשו כבר אז, פירושו של דבר שבני האדם החלו בתהליך ביות הצמחים מבלי שהיו מודעים לכך, עוד לפני שפרצה המהפכה החקלאית בפועל.

     

    החוקרים עדיין חלוקים בדעתם בשאלה מה הוביל למהפכה הזו: מדוע נטשו החקלאים הראשונים את חיי הציידים-מלקטים ואימצו אורח חיים שונה, ומדוע עשו זאת דווקא בתקופה הזו ודווקא באזור הסהר הפורה. בני התרבות הנאטופית ותושבי אוהלו 2 מראים לנו שלא היה מדובר במעבר חד ומהיר אלא בשינוי הדרגתי, ושאחד השלבים הראשונים של התהליך היה התיישבות ביישובי קבע.

     

    המבנים הארעיים לא נעלמו מהעולם, כמובן, וסוכות ואוהלים ממשיכים גם כיום לשמש תרבויות מסוימות, לפחות חלק מהשנה. אך רוב תושבי העולם גרים במבני קבע, שמשמשים אותם שנים ארוכות ואפילו דורות. את שורשיו של המנהג הזה, שהחל מוקדם מכפי שהאמנו עד כה, אפשר למצוא ממש כאן, על שפת הכנרת.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "היום שבו זנחנו את הסוכות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות איריס גרומן-ירוסלבסקי ודני נדל
    חמישה להבי מגל שהתגלו באוהלו 2
    צילום: באדיבות איריס גרומן-ירוסלבסקי ודני נדל
    מומלצים