שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יש מה לעשות עם קשיים חברתיים של ילדים
    קשיים חברתיים של הילדים מדירים שינה מעיניהם של הורים רבים. מחקרים מראים כי שביעות רצון חברתית אצל ילדים משפיעה על מדדים רגשיים רבים כגון הסתגלות, רוגע ופניות לימודית. איך לזהות כשקיימת בעיה ומה ניתן לעשות כדי לעזור?

    "עומדות לי דמעות בעיניים כשאני חושבת על זה שהיא מרגישה כל כך לבד. מצד אחד אני לא רוצה "לחפור" לה בעצות והכוונה, ואני רואה איך היא נאטמת כשאני מתחילה לדבר איתה. מצד שני אני לא יכולה לשאת את חוסר האונים הזה, ואת התחושה שאין לי איך לעזור לה.

     

    "הייתי עושה הכל כדי שיהיה לה יותר טוב חברתית, באמת הכל. אני יודעת שמספיקה חברה טובה אחת או שתיים כדי שהיא לא תרגיש לבד בעולם, וזה מה שעושה את כל ההבדל".

     

    (אימא לילדה בת 11 שסובלת מקושי חברתי מתמשך)

     

    קשיים חברתיים של הילדים מדירים שינה מעיניהם של הורים רבים. מחקרים מראים כי שביעות רצון חברתית אצל ילדים משפיעה על מדדים רגשיים רבים כגון הסתגלות, רוגע ופניות לימודית.

     

    כיוון שמדובר באירועים ותחושות עוצמתיים ולעתים קשיים שחווים הילדים כשהם לא נמצאים עם ההורים, הורים רבים חשים שאין להם יכולת להשפיע על המצב החברתי של הילד ולעזור לו. הורים רבים מספרים לי על תחושות של תסכול וחוסר אונים שהם חווים, ורצון עז לסייע לילדים, ולו במעט.

     

    לעזור לילדים להתמודד (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    לעזור לילדים להתמודד(צילום: Shutterstock)

     

    אז מה ניתן בכל זאת לעשות, ממה מומלץ להימנע, ואיך נוכל לגשת לנושא המורכב הזה כהורים, באופן שישרת את ילדינו הכי טוב?

     

    סביבה ביתית תומכת ומחבקת

    "אם ההורים שלי והאחים שלי לא היו עוזרים לי, הייתי בטח משתגעת. אחי הגדול תמיד מציע לי לבוא איתו ועם הידידות והחברים שלו, ועם אמא תמיד אפשר לראות בערב סרט או לבשל. בבית אני מרגישה שממש אוהבים אותי, לא כמו בכיתה. זה נכון שאני רבה לפעמים עם האחים שלי או מתווכחת עם ההורים, אבל יש לי הרגשה שהם תמיד יסלחו לי ויקבלו אותי. בכיתה כל הזמן אני מתביישת, בכלל אין לי ביטחון. אני מרגישה מסורבלת כזאת. אני מחכה שהיום בבית הספר יסתיים".

    (דניה בת 14)

     

    כשילד מתמודד עם קושי חברתי במסגרת הלימודית, הוא נדרש לכוחות נפש רבים. חיי היום-יום שלו רצופים במצבים שהוא חווה כמביכים, מסובכים ופוגעים. משיחות רבות עם ילדים שחווים קשיים חברתיים, אני יודעת שילדים שחווים את סביבת הבית כמחבקת ותומכת הם אלה שיש להם סיכוי לשמור בתוך סיטואציה חברתית קשה על דימוי עצמי חיובי, ולפעול לשינוי המצב. כשילד מגיע הביתה ובבית מבקרים אותו על מצבו החברתי, מלחיצים אותו או לועגים לו, הוא נמצא בסיכון ממשי לפתח דיכאון, חשיבה אובדנית וחוסר הסתגלות כרוני.

     

    הורים רבים מגיבים בהפעלת לחץ על הילד כיוון שהם דואגים מאוד, רוצים בטובתו של הילד, ורוצים שהילד לא יהיה פאסיבי ויפעל לשינוי מצבו.

     

    בתקופות קשות של הילדים מבחינה חברתית אני ממליצה להורים ליצור בבית אוירה נעימה ומקבלת. לעשות פעילויות משפחתיות כיפיות וזמן איכות עם הילדים. לשוחח בפתיחות על המצב, אם הילד מאפשר זאת, ולהציע כתף תומכת, חיבוק ועידוד.

     

    ניתן לספר לילדים חוויות שלנו כשהיינו בגילם (בתנאי שנתאר תהליך הדרגתי חיובי שקרה לנו), ואפשר להביע ביטחון ואמון בילד שהדברים בהדרגה יסתדרו. אם נהיה אנחנו כהורים בעמדה פנימית שלא קורה פה אסון נורא, שזאת תקופה קשה אך יש ממנה מוצא וישנן דרכים להקל ולסייע, סביר שנצליח לתמוך בילד שלנו באופן טוב יותר, ולמנוע ממנו לחוש יאוש וחוסר תקווה.חשוב להימנע מרחמים מוגזמים על הילד, שמשתקים את היכולת שלנו לחשוב ולפעול, ולתכנן באופן יעיל ופרקטי מה הילד שלנו צריך מאיתנו, ואיך לתת לו את זה.

     

    תמיכה זה חשוב, אבל לא מספיק... איך עוזרים תכל'ס?

     

    תיווך חברתי

    "אבא לפעמים יורד איתי למטה ואנחנו פוגשים ילדים מהכיתה החדשה שלי. הוא תמיד מציע לי ולהם לשחק ביחד ואומר שהוא יהיה המאמן (כשהוא היה צעיר הוא אימן ילדים). הילדים ממש אוהבים את האימונים של אבא, ולי זה עוזר להכיר אותם יותר טוב ולראות שהם דווקא נחמדים".

     

    כשילד מתקשה חברתית הוא לעיתים נכנס לצורת חשיבה שלילית, לפרשנות לא נכונה של האירועים ולפסיביות התנהגותית ביחס לשינוי המצב.

     

    בגילאים צעירים יותר (גילאי גן ובית הספר היסודי) הילדים זקוקים מההורה לתיווך חברתי. מומלץ להכיר את המפה החברתית של הכיתה, להבין מי הם הילדים בכיתה שיש עימם פוטנציאל להתחברות, מה הפעילויות שילדי הכיתה עוסקים בהן, והאם יש ילדים שמתייחסים באופן עוין לילד שלכם.

     

    מומלץ להיות בקשר עם המחנכת והיועצת במקרה הצורך ולבקש את עזרתן. אפשר לחשוב עם הילד את מי היה רוצה להזמין וליצור בבית או מחוצה לו אירועים חברתיים קטנים כמו סרט לכמה בנות מהכיתה, הליכה משותפת עם חבר לפיצה וכד'.

     

    יש ליצור לילד תנאים נאותים לאירוח ילדים. אפשר ללכת עם הילד אחר הצהריים לפארק או לגינה בה נמצאים ילדים מהגן או מהכיתה. בגילאים הצעירים, מעורבות והשקעה של ההורים בשילוב חברתי של הילד, יכולים לעשות פלאים.

     

    עם ילדים גדולים יותר מומלץ לשוחח על המצב ולחשוב ביחד מה ניתן לעשות כדי לחזק את הקשרים החברתיים. אפשר לרשום על דף כמה מטרות לשנה הקרובה, ואפשר לשאול במה הילד צריך עזרה מכם.

     

    כשמרגישים תקועים, מסגרות חברתיות אלטרנטיביות יכולות לעזור

    "בחוג מבוכים ודרקונים יש ילדים שאני יותר מתחבר אליהם. פגשתי שם ילד ממש נחמד והשבוע אני מזמין אותו הביתה אחרי החוג. פשוט הילדים שם מתעניינים בדברים שאני מתעניין ויש לי יותר על מה לדבר איתם".

     

    משיחותיי עם הורים אני לומדת כי הורים שמצליחים למצוא לילדים עם קושי חברתי בכיתה, מסגרות חברתיות אלטרנטיביות בהן הילד נפגש עם חברים שאינם בכיתתו, יכולות ליצור סביבה שונה שבה הילד מתנהג אחרת ומפתח קשרים חברתיים.

     

    במקרים מסויימים מעבר למסגרת חינוכית שונה מסייע לילד לפתוח דף חדש ולהתמקם אחרת מבחינה חברתית, זאת בתנאי שלילד יש את היכולות והכלים לעשות זאת (ניתן ללוות מעבר כזה בטיפול רגשי).

     

    מודל הורי

    "אבא שלי יותר דומה לי. סגור כזה. יש לו אולי חבר אחד והם בקושי נפגשים. הוא אוהב להיות בבית, ולא אוהב הרבה רעש ובלאגן. ואימא? היא ממש שונה. פתוחה וחברותית. מיליון חברות. אוהבת מאוד לצאת. וכל הזמן רוצה לדבר איתי ועם אבא...".

    (ארי בן 16)

     

    המודל ההורי משפיע יותר ממה שאנחנו חושבים. ילדינו מביטים עלינו מאז שהם פעוטות ולומדים מאיתנו איך לתקשר עם הסביבה. הם רואים אם יש לנו חברים, מי נכנס לבית שלנו, איך אנחנו מתקשרים עם אנשים שאיננו מכירים, והאם אנחנו פתוחים להיכרויות חדשות. לא נוכל לשנות את עצמינו עבורם, אך נוכל להיות מודעים לכך שאנחנו מהוים מודל, ולא לצפות מילדים שהוריהם מופנמים ואינם זקוקים לקשרים חברתיים רבים, להיות "חיות חברה".

     

    הבנת סיבת הקושי ומתן עזרה מתאימה

    "לאט לאט הבנתי שהוא מגיב לא טוב לניסיונות של הילדים לשחק איתו כי הוא חושב שהם מנסים לעשות לו משהו רע. הוא לא מאמין שהכוונות שלהם טובות. אני חושב שזה התחיל בגן הקודם כי היתה שם בעיה בהרכב, והיו שם הרבה ילדים פעלתנים, חזקים ואגרסיביים. והוא, ילד עדין כזה".

    (אבא לילד בגן חובה)

     

    ההבנה שלנו כהורים מה משתבש לילד בתהליך יצירת הקשרים החברתיים חשובה כדי לעזור לו. רוב ההורים יודעים לומר מהיכרותם עם הילד שלהם מה קשה לו. האם הקושי נובע מפרשנות לא נכונה של האירועים, האם הקושי קשור להתנהגות שאינה מתאימה לנורמות או לגיל? האם הקושי נובע ממופנמות, או חוסר ביטחון? כשאנחנו מבינים מה קשה לילד שלנו ניתן לנסות לעזור לו בהתאם או לפנות לגורם מקצועי שיתן לו את המענה המתאים לקשייו.

     

    והכי חשוב - לא להתייאש. אתם שם עבור הילדים לתווך, להבין, לסייע ולחבק, ויש לזה הרבה ערך בבניית הדימוי העצמי ותחושת הביטחון של הילדים. זה נכון שלא את הכל תוכלו למנוע, ולא בהכל תוכלו לעזור, אך זכרו שהמסע החברתי של ילדינו עוד ארוך, ויש בו עוד המון הזדמנויות לצמיחה, למידה, התפתחות ושינוי.


    הכותבת היא פסיכולוגית קלינית, מנהלת את מרכז "גרתי" לטיפול רגשי בילדים ונוער

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    להתמודד עם קשיים חברתיים של הילדים
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים