איל ברקוביץ' לנבחרת? קודם שיאמן קבוצה!
מאז נאום "אני אהיה המאמן הבא של הנבחרת", שמו של ברקו עולה מדי קמפיין. נשאלת השאלה, למה הוא לא בחר להתחיל לאמן מאז כדי לצבור ניסיון? למה הוא לא רוצה להראות לנו איך הקבוצות שלו משחקות כדורגל התקפי ושמח? אני קורא מעל במה זאת: ברקוביץ', לך תאמן!
"... כל הסיפורים על הניסיון, אין חוקים בכדורגל. אם אעמיד מאמן מליגה א' או קאפלו, אין הבטחה לשום דבר. ניסיון?...לא צריך להיות חכמולוגים גדולים, כדורגל זה משחק פשוט, אל תספרו לי סיפורים". (איל ברקוביץ', 2010).
כל קמפיין מאז 2010 עולה מחדש שמו של איל ברקוביץ' לאימון הנבחרת. הציטוט הנ"ל נאמר במסיבת העיתונאים המפורסמת לפני כשבע שנים, שבשיאה ברקו הכריז בקול גדול שהוא הולך להיות המאמן הבא של הנבחרת "על אפו וחמתו של אלי אוחנה", כפי שניסח זאת. ההיסטוריה מלמדת כמובן שבסוף מונה לואיס פרננדז, מאמן זר שהוביל את הנבחרת לאכזבה נוספת.
(צילום: אביהו שפירא)
הטענה המרכזית שברקוביץ' מביא היא שניסיון הוא לא מדד להצלחה. היו מאמנים רבים וטובים בעלי ניסיון עשיר במשחק ובאימון שלא הצליחו להוביל את הנבחרת לשום הישג ממשי. למעשה הוא צודק, אך הלוגיקה שלו מוטעית. העובדה שאף מאמן עם ניסיון לא הוביל אותנו לשום מקום לא אומרת שמאמן חסר ניסיון יצליח. הוא גם טוען שכשחקן עבר יש לו "תשוקה ואהבה" למשחק. הוא טוען שעם הכישורים האלה הוא יוכל להוביל את הנבחרת להישגים. הוא אומר שישחק כדורגל "חיובי" ושיהיה "כיף". אני לעומת זאת חושב שהוא לא מועמד ראוי.
כדאי שנשאל את השאלה – אנחנו באמת רוצים לתת את הנבחרת למישהו שלא אימן קבוצה בחיים? הרי אין באמת הלימה בין היכולות שלך כשחקן לבין יכולות האימון שלך. יש שחקני עבר שכשלו לחלוטין כמאמנים ויש מאמני צמרת שלא היו שחקנים גדולים. אנחנו באמת נפקיד את הנבחרת, גולת הכותרת של הכדורגל הישראלי, בידיים של מישהו שבחיים לא אימן קבוצת ליגה? מדובר לחלוטין באשמת ברקוביץ'. מאז אותו נאום מפורסם עברו 7 שנים. כנראה שהיו לו הצעות לאמן קבוצות שונות בליגת העל. למה הוא לא בחר להתחיל לאמן? למה הוא לא רוצה להראות לנו איך הקבוצות שלו משחקות כדורגל התקפי ושמח? אז אני קורא מעל במה זאת: ברקוביץ', לך תאמן!
תומכיו אוהבים לתת דוגמאות שונות, אבל האמת היא שבודדים המקרים בהם שחקן עבר הוצנח ישירות לנבחרת בלי שאימן קבוצה או היה עוזר בנבחרת, אפילו לפרק זמן קצר. מארק וילמוט בבלגיה, סלאבן ביליץ' בקרואטיה ולוראן בלאן בצרפת – כולם דוגמאות לכוכבי עבר מרעננים שבאו על תקן "המחדש", אבל לכולם היה ניסיון מסוים של אימון קבוצות. אפילו מרקו ואן באסטן, שלכאורה בא בלי שום ניסיון, אימן לפני זה את אייאקס ב'. דוגמה הפוכה נהדרת היא אולה גונאר סולשיאר שב־2010, בזמן שהיה מאמן קבוצת המילואים של מנצ'סטר יונייטד, הוצע לו להיות מאמן נבחרת נורווגיה, אלא שהוא סירב בטענה שלא צבר מספיק ניסיון.
לרגע אני לא טוען שצריך להביא לנבחרת רק אנשים עם ניסיון של 30 שנות אימון. אני חושב שהנבחרת צריכה מאמן "צעיר-מנוסה". אנשים כמו ברק בכר שאמנם לא שנים בכדורגל הישראלי, אבל כן אימנו (בהצלחה) קבוצות. אם אתם ממש צריכים כוכבי עבר, אפשר לנסות מאמנים כמו אריק בנאדו, שצבר ניסיון בליגה וגם אימן את הנבחרת הצעירה. יש עוד שמות רבים של אנשים הראויים לאמן את הנבחרת שלנו – ברקוביץ' הוא פשוט לא אחד מהם.
לפנייה לכתב/ת 
ברקוביץ'
צילום: אבי רוקח
מומלצים
