"פרויקט חלומות" - כרטיסים שציירו ילדים חולי סרטן

מעצבי מוצר מובילים מרחבי הארץ הגיעו למחלקה האונקולוגית בבי"ח תל השומר וביקשו מהילדים החולים לצייר דמויות דמיוניות מעולם הפנטזיה הפרטי שלהם. המעצבים מסטודיו דור כרמון אספו את הציורים, ביניהם מפלצות, פיות, שדונים, חיות גיבורי על ועוד, והפכו אותם, בטכנולוגיית הדפסת תלת מימד, לבובות אמיתיות. בסופר-פארם התרגשו מהמחווה, ויצרו כרטיסי ברכה המציגים את ציורי הילדים, לצד הבובות שקיבלו. הכרטיסים ממתינים לרכישה בקופות סופר-פארם, והרשת מקווה לגייס את עזרת הציבור ולהגיע לסכום נכסף של מיליון שקלים שיועברו במלואם לעמותת "חיים".

עדי טוהר בת ה 16, שלקחה חלק בפרויקט, החלימה וחזרה השבוע לבית הספר מספרת: "יום אחד, המורות שלנו במחלקה קראו לי לכיתה, שבה בדר"כ משחקים הילדים הקטנים, הזמינו אותי להיכנס ואמרו לי שקורה היום משהו מיוחד שכדאי לי להשתתף בו. ביקשו ממני לצייר מפלצת, אז החלטתי שזו הולכת להיות מפלצת משמחת, כזו שמביאה מתנות ובלונים לילדים.

בלונים משמחים אותי, כי תמיד מגיעים אלינו למחלקה עם בלונים בימי הולדת וזה גורם לנו לחייך. ציירתי לה הרבה ידיים ורגליים ושלוש עיניים. חשבתי שזה יכול להיות נחמד כשיש לך כמה אופציות, כך שגם אם תאבד יד או רגל, יהיו לך עוד ולא יחסר לך דבר בגוף. זו מחשבה שניחמה אותי. הגוף שלה לא חלק, ציירתי עליו נקודות בצבע טורקיז. זה סימל בעיני את הפצעים והצלקות שיש לכל אחד מאתנו בגוף, בין אם נולדת איתם או שאתה חולה במחלה. אף אחד לא מושלם.

ביום שקיבלנו את הבובה מאוד הופתעתי. לא ציפיתי שהיא תראה כל כך אמיתית. זו לא עוד בובה של ילדה, זה כאילו החיו את הדמיון שלי והפכו אותו למציאות. הם השקיעו המון מחשבה וזמן בעיצוב וזה גרם לי להרגיש מיוחדת. סיפרו לנו שמכל ציור נוצרו שתי בובות - אחת כמתנה עבורנו ואחת שנמכרה במכירה פומבית וגייסה כספים עבור המחלקה האונקולוגית בתל השומר. אני לא יודעת באיזה סכום הבובה שלי נמכרה, אבל הרגשתי טוב כי הצלחתי להשפיע לטובה וילדים נוספים כמוני ירוויחו מזה. זו גאווה אמיתית.

לפני כחודש שמענו שמתקיים מבצע התרמה בסופר-פארם והציור שלי יופיע על כרטיסי ברכה שימכרו לתרומה. הבנו שרק חלק מהדמויות זכו להשתתף בפרויקט וריגש אותי שבחרו במפלצת שלי. כבר באותו היום אמא ואני עברנו בכמה סניפים של סופר-פארם כדי לראות במו עינינו את התוצאה, וכמובן שקנינו את הכרטיסים עם הציור שלי. הצבנו אותם בבית על השידה בחדר שלי, לצד הבובה. זו מזכרת שאשמור לתמיד.