פיוס מלא חורים
מנהיגי פת"ח וחמאס סיכמו שהאחריות האזרחית ברצועת עזה תעבור לידי הרשות הפלסטינית — אבל לא עסקו כלל בשאלה למי תהיה האחריות הביטחונית ומה יעלה בגורל הנשק, המנהרות והזרוע הצבאית של חמאס • מה הפלא אפוא שברחוב הפלסטיני מקבלים בחשדנות רבה את הסכם הפיוס שנחתם אתמול בקהיר — ומתקשים להאמין שהפעם זה יהיה אחרת
הסכם יש, הסכמות פחות: אחרי יומיים של שיחות מרתוניות בקהיר חתמו משלחות פת"ח וחמאס על הסכם פיוס. למרות החיוכים והחגיגות, ההסכם מלא חורים, וסוגיות רבות שבמחלוקת לא הוכרעו.
זו הפעם השלישית בתוך שש שנים שפת"ח וחמאס חותמים על הסכם פיוס. על פי ההסכם, שנחתם במטה המודיעין המצרי בקהיר, לא יאוחר מחודש דצמבר תקבל הממשלה הפלסטינית לידיה את האחריות השלטונית והניהולית ברצועת עזה — ובמילים אחרות שליטה על החינוך, הרווחה, הבריאות, החשמל ושאר הנושאים האזרחיים, וזאת במקביל לשליטתה בגדה המערבית.
כמו כן תועבר לידיה כבר בחודש הבא השליטה במעברי הגבול של הרצועה לישראל, ארז וכרם־שלום. באשר למעבר רפיח למצרים, המהווה את השער העיקרי של עזה לעולם, גם עליו אמורה הרשות הפלסטינית לקבל שליטה, אולם בהסכם לא נקבע מתי זה יקרה, וזאת בשל הצורך להכשיר אותו, כלשון הצדדים.
קראו עוד: הסכם חסר סיכוי | אלכס פישמן
קראו עוד: להגיב בחוכמה | בן-דרור ימיני
לצד ההסכמות הללו יש שורה של נושאים מהותיים שלא נדונו כלל, משום שעלולים היו להכשיל את ההסכם כולו. כך, למשל, הצדדים לא דנו בסוגיית הנשק בעזה, הרקטות, המנהרות ובעתידה של הזרוע הצבאית של חמאס. זאת אף שבשבועיים האחרונים חזרו ואמרו בכירי הפת"ח, ובראשם יו"ר הרשות אבו־מאזן, כי לא יקבלו הסכם פיוס ללא שליטה ביטחונית מלאה על רצועת עזה. "מודל חיזבאללה בלבנון לא יהיה כאן", אמרו — אבל חתמו גם בלי זה.
בנוסף לא נדונו עתידם של מנגנוני הביטחון של חמאס, חידוש עבודת הפרלמנט הפלסטיני שמשותק מאז הפיצול, דרישת חמאס לקיום בחירות חדשות לפרלמנט ולנשיאות, גורלם של פעילי חמאס העצורים בידי מנגנוני הרשות הפלסטינית בגדה וביטול הסנקציות שהטיל אבו־מאזן על הרצועה.
באשר להמשך העסקתם של פקידי הממשל של חמאס ברצועה והקיצוץ במשכורותיהם, ההסכם קובע כי נושאים אלה יוסדרו במהלך ארבעת החודשים הקרובים.
אבו־מאזן בירך על ההסכם ואמר כי הוא שם קץ לפילוג, אך בציבור הפלסטיני יש גם מי שמטילים ספק בכך שההסכם אכן יצליח להוביל לפיוס אמיתי, במיוחד נוכח ניסיון העבר וההסכמים הקודמים שהחלו בקול תרועה והסתיימו בלא כלום. העובדה שהמחלוקות העיקריות, ה"מוקשים" הגדולים, הושארו בצד ולא פורקו, כנראה על פי דרישת המצרים, מטילה צל כבד על האפשרות שגורל הסכם הפיוס הזה יהיה שונה.
בינתיים מצרים הזמינה את הפלגים הפלסטיניים לקהיר בחודש הבא כדי לדון במהלכים המעשיים ליישום ההסכם. נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, בירך על הפיוס ואמר כי הוא נועד לאפשר את חידוש המו"מ עם ישראל, את הקמת המדינה הפלסטינית בגבולות 67' ואת יישום זכות השיבה לפלסטינים. בקהיר הזהירו כי אם חמאס יקשיח עמדות ויביא לקריסת ההסכם, הוא יאבד את הקשרים החדשים שרקם מול השלטון המצרי ומנגנוני הבטחון והמודיעין בקהיר.
