שתף קטע נבחר

הנשק נגד מחאה: לנתק את המדינה מאינטרנט

13 מדינות אפריקניות ניתקו מתחילת 2016 את הגישה לאינטרנט, כדי לדכא הפגנות ולשמור על השלטון בתקופת בחירות. ההחלטה הזו גורמת גם לנזק כלכלי קשה, באזור שבו כמה מהמדינות העניות בעולם

האינטרנט ברחבי אפריקה הופך לנגיש יותר, והעלייה במספר הגולשים מסייעת לפעילי אופוזיציה לקרוא תיגר על משטרים שבעבר נראו בלתי ניתנים להכנעה. להרבה משטרים באפריקה יש פתרון פשוט: לנתק את המדינה מאינטרנט וכך להשתיק את ההתנגדות.

 

מתחילת 2016 ניתקו 13 מדינות אפריקניות את הגישה לאינטרנט ב-21 הזדמנויות, בעיקר בתקופות של בחירות או של הפגנות גדולות. בשנתיים הקודמות היו שבעה ניתוקים בלבד. בשעה שמדינות במזרח התיכון, או סין, חוסמות את הגישה לרשתות וירטואליות פרטיות, מנהיגים באפריקה מעדיפים ניתוק מוחלט.

עובד הייטק בכפר ניו בונאקו בקמרון (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
עובד הייטק בכפר ניו בונאקו בקמרון(צילום: רויטרס)

המתנגדים אומרים שמדובר לא רק בפגיעה בחירות הפרט, אלא גם בכלכלה באזור שבו נמצאות כמה מהמדינות בעניות בעולם. ניתוק האינטרנט נועד להשתיק יריבים פוליטיים או מחאות חברתיות, אבל מזיקה גם לצמיחה הכלכלית. לפי ההערכות הניתוקים גרמו לאזור לנזק של 237 מיליון דולר מאז 2015.

 

סאמה טנייה, איש הייטק מקמרון, ראה בתחילת החודש איך המשטרה יורה גז מדמיע לבניין מגורים במהלך הפגנות של המיעוט דובר האנגלית במדינה. אישה וילדיה, שנחנקו מהגז המדמיע, רצו בבהלה לרחוב. הוא רצה לתעד את האלימות המשטרתית ולשתף את התיעוד ברשתות החברתיות. אז הוא נזכר שהאינטרנט במדינה נותק. "אפילו לא יכולתי לדבר עם המשפחה שלי. דאגתי, אבל לא יכולתי לשתף כלום", הוא מספר.

 

ארגון "אינטרנט ללא גבולות" אומר כי ניתוק של מדינה מאינטרנט הוא הפרה של החוק הבינלאומי. הגישה החופשית לאינטרנט ב-2016 הייתה בירידה זו השנה השישית ברציפות. פרנסואה פטואל, חוקר מארגון "אמנסטי", אמר כי "אפריקה הפכה למוקד שבו נבדקים משטרים אוטוריטאריים ברשת. ראינו שיבושים בטוגו ובמדינות אחרות, וגם מעצרים בגלל התבטאויות של גולשים ברשת. בדרך כלל מה שאנשים אומרים ברשת יכול לשמש נגדם בבית המשפט".

עובדי הייטק בקמרון. 13 מדינות שיבשו את הגישה לרשת (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
עובדי הייטק בקמרון. 13 מדינות שיבשו את הגישה לרשת(צילום: רויטרס)
  

טקטיקת ניתוק האינטרנט החלה ב-2011, שנת פרוץ האביב הערבי. מצרים, תוניסיה ולוב עשו זאת כדי לשלוט בהפצת המידע לאזרחים. היום הכוונה זהה, אך השיטות מפותחות יותר. חלק מהממשלות לא מנתקות לחלוטין את האינטרנט אלא מאטות את מהירות הגלישה, או מונעות גישה לאתרים מסוימים. הן חוסמות אפליקציות כמו "ווטסאפ" ורשתות חברתיות דוגמת "פייסבוק" ו"טוויטר".

 

 

"מנתקים את האינטרנט כדי להגן על הציבור" 

גבון ניתקה בשנה שעברה את האינטרנט לכמה ימים, בתקופה של הפגנות אלימות ברחובות נגד הנשיא עלי בונגו. שר התקשורת בילי-בי-נזה אישר שהיו שיבושים באינטרנט, אך סירב להרחיב. בגמביה נותק האינטרנט בבחירות בדצמבר.

 

בטוגו הרשויות שיבשו בחודש שעבר את השימוש במכשירים הסלולריים במהלך הפגנות נגד הנשיא פאורה גנאסינגבה. "אנשים מסוימים מפרסמים תמונות כדי להחריף את המצב או להפיץ תמונות זוועה", אמר שר הביטחון של טוגו, קולונל דממה יארק. "הממשלה החליטה לנתק את האינטרנט כדי להגן על הציבור".

 

הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ביקשה מספקיות התקשורת במדינה לחסום בדצמבר את הגישה לרשתות החברתיות. ספקיות התקשורת סירבו לומר אם ישתפו פעולה, אך גורם בתחום אמר כי כל החברות חתמו על הסכם שמכבד את הנחיות הביטחון הלאומי.

 

"כשממשלה ריבונית מעניקה רישיונות לחברות תקשורת, לחברות האלה אין הרבה ברירות והן משתפות פעולה עם דרישות הממשלה", אמר דוג מדורי, ראש ארגון שעוקב אחר הפעילות באינטרנט ברחבי העולם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
"אי אפשר לשתף כלום"
צילום: רויטרס
מומלצים