שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    מהסלט של לוזון ועד הניצחון המוזר של בית"ר

    לוזון ממשיך לתרץ, קלינגר חוזר לחייך, בכר מסתבך ומימר מתאושש. זה היה המחזור שהיה

    איזה מחזור קיבלנו, "סלט". הדוד לא עשה הנחות לאחיין והותיר אותו ללא ניצחון חוץ רביעי ברציפות העונה. יותר מכך, מבין הקבוצות ששיחקו העונה ארבעה משחקי חוץ, מכבי חיפה במקום האחרון. מה שלמעשה מחזיר את לוזון לפס הקר להמשיך להכין לנו סלטים. הפעם הוא תיבל את הסלט באמירה מעניינת: "האדום הוא בזכותנו". רק אזכיר לו שאת הצהוב הראשון טאדה קיבל בקו החצי (עבירה מיותרת) ואת הצהוב השני ברחבה של מכבי חיפה.

     

    יעקב שחר צריך לשאול את עצמו שאלה אחת והיא, האם אפשר להיראות רע מזה? התשובה היא כנראה שלא. סביר להניח שכל מאמן שיגיע ישפר את מצב הקבוצה. לאור הפתיחות הצולעות של מכבי ת"א ובאר שבע הליגה עדיין לא ברחה לחיפה, בניגוד לשנים עברו. לדעתי שחר צריך לקבל החלטה לפני שיהיה מאוחר מדי. שכן, זו לא רק פתיחת העונה החלשה, אלא גם הצורה שבה הקבוצה שיחקה בסיום העונה שעברה.

     

     (צילום: גיל נחושתן) (צילום: גיל נחושתן)
    (צילום: גיל נחושתן)

     

    לפני כשבועיים אמר קלינגר בראיון ל"ידיעות אחרונות" – "השתניתי", והאמת היא שהתוצאות פשוט מדברות בעד עצמן. העונה הפועל חיפה כבשה 16 שערים ב־7 מחזורים, שזה בדיוק חצי ממה שמכבי ת"א של קלינגר כבשה בעונת הכדורגל 04/05 ב־33 מחזורים. הפערים בין קלינגר של מכבי ת"א לקלינגר של הפועל חיפה מזכירים את הפערים בין משחק פרמייר-ליג למשחק בליגת העל. כלומר, קשה להאמין שמדובר באותו מאמן. בכל תחילת עונה כולנו נוהגים לצחוק על יואב כץ ועל המטרות שלו לפלייאוף העליון, העונה כץ צוחק עלינו ובצדק. אני מודה שרוב המשחק הייתי במושבה, אבל מהזפזופים לסמי עופר ראיתי קבוצה שיודעת ללחוץ את היריב, להניע את הכדור יפה, לייצר מצבים ולנצל אותם. אלון תורג'מן זה בינגו נהדר שמצליח להביא את הדברים האלו לידי ביטוי.

     

    באר-שבע הצליחה להינצל המחזור בזכות שני דברים עיקריים: הראשון זה העוצמה של הקבוצה שגם ביום רע יכולה לכבוש שלושה שערים בעשר דקות, והשני זה שהיא שיחקה נגד רעננה, בעיניי הקבוצה החלשה ביותר בליגה. לברק בכר יש הרבה סיבות לדאגה – הקבוצה שיחקה בצורה שבלונית, אין מספיק איומים מרחוק (כן, למרות ראדי), והקבוצה לא מתפקדת כיחידה. לדעתי, הטראומה של מאריבור, פרשת שיר צדק והפציעות משפיעות מנטלית. מה שאולי הכי בולט היא העובדה שטוני ווקאמה עדיין לא הגיע לליגת העל. במחזור הבא יפגוש הניגרי את מכבי ת"א, שנגדה הוא מעולם לא כבש שער, לא במדי רעננה ולא בבאר-שבע. עושה רושם שאין תזמון טוב יותר מבחינתו לעשות את זה.

     

    אפשר לסכם את המשחק בטדי במילה אחת: אוי-בך. מתקרית העדשות שהובילה לגול הראשון, הפנדל שעשה על בניון, הבלבול בגול השלישי והאבק שעידן ורד השאיר לו בגול הרביעי. נתניה נראתה טוב ברוב שלבי המשחק ובמיוחד במחצית השנייה. בוריס קליימן נתן הצלה גדולה בכדור קרן של קייטה ובכך מנע מהפך שבעיניי הגיע לנתניה. למרות הניצחון המרשים, בית"ר צריכה להיות מודאגת כי היא לא נראית כמו קבוצת כדורגל רצינית שיכולה להיאבק על האליפות. אין שיטה ואין דרך, רוב המשחק מבוסס על פעולות אישיות.

     

    עם בעל-בית שלא אוהב לפתוח את הארנק, בית"ר תמיד תצטרך להוציא יותר ממה שהיא באמת שווה, לפרקים זה עובד לה כמו במשחק הזה וכמו במחזור הראשון נגד מכבי ת"א, אבל לעתים זה מתפרק לרסיסים. לסיום, שווה לעקוב – מכבי פתח תקווה חזרה לשחק כדורגל כמו בעונה שעברה. ראיתי אותם השבוע נגד באר שבע בגביע הטוטו וגם נגד מכבי חיפה, והופתעתי לטובה. עם כמה וכמה כישרונות ועם שרון מימר על הקווים, היא יכולה לחזור ולחלום על פלייאוף עליון. בהנחה שהפועל חיפה, מכבי ת"א ובאר־שבע יהיו שם בכל מקרה, זה אומר שבית"ר, מכבי חיפה ונתניה צריכות להיזהר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עוז מועלם
    שחקני בית"ר
    צילום: עוז מועלם
    מומלצים