שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ג'ירפות, הילה רוח, איה זהבי פייגלין וכל מה שאסור לפספס באינדינגב
    מהרוקנ'רול של המפשעות ועד הפסיכדליה האלקטרונית של טייני פינגרז - כמו בכל שנה, פסטיבל אינדינגב מרכז תמהיל מפוצץ של שמות מהסצנה המקומית. איך מצליחים לבחור בין כל הטוב הזה? "חדש על המגש" עם כמה הצעות שיעזרו לכם להתמקם במרחב

    אוקטובר כאן, שנת הלימודים האוניברסטאית בפתח, וזה אומר דבר אחד: פסטיבל אינדינגב -  מסורת הסתיו המוזיקלית והמכה של סצינת האינדי הישראלית הגיעו. זהו האירוע שמושך אליו את הדברים המעניינים והמאתגרים באמת במוזיקה המקומית. שלושה ימים שגם מסכמים את השנה החולפת במחוזות היצירה העצמאית וגם מסמנים את תוואי הדרך של הסצינה בשנה הקרובה. לרגל כך, קבלו עשר המלצות מבוססות תזמון, העדפה אישית ומעט הייפ, להופעות שכותב שורות אלה היה פוקד בנוכחותו.

     

    ככה זה נראה בשנה שעברה    (צילום: רועי עידן)

    ככה זה נראה בשנה שעברה    (צילום: רועי עידן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    זה לא רק ספורט

    הרומן שלנו עם איה זהבי פייגלין הולך אחורה עוד אל ימיה כסולנית להקת כל החתיכים אצלי, עליה השלום. מאז הפסיק ההרכב את פעילותו והיא הספיקה לעזוב את תל אביב, להפוך מורה, לעזוב את עולם ההוראה ולהוציא שני אלבומים, האחרון שבהם, "אמריקה", יצא השנה.

     

    איה זהבי פייגלין - "ספורט"

     

     לא צריך לדאוג לאיה בכל הנוגע לחתיכים, שכן רובם עדיין מלווים אותה בקריירת הסולו שלה, והחומרים החדשים משלבים בין הכנות והפתיחות (לעתים עד כאב) שאפיינו את יצירתה עד כה, ובין בגרות של מי שחגגה לא מזמן 30. היא תופיע כבר בערב הראשון של הפסטיבל בבמת הקוף, שם תארח את אלון עדר.

     

    לאו דווקא לא

    גיא שמי עבר לא מעט עד קריירת הסולו שלו. מי שהיה איש להקות אינפקציה, מידנייט פיקוקס ובעבר מרסדס בנד, החליט לפני כשלוש שנים להוביל הרכב משלו וכך נולד "לא". בטריו האקוסטי המצוין הזה חברים לצד שמי גם ניר וקסמן וגיא לוי, והוא אמנם לא לכל אוזן, אבל אלו מכם שלא בהכרח אוהבים את היצירה שלהם צוהלת או קלילה, ימצאו ב"לא" דרך נהדרת לפתוח את הפסטיבל. "לא" יופיעו בערב חמישי על במת הפיל, שם ישיקו את אלבומם החדש "דווקא".

     

    לא - "אני עוגיות"

     

    כשג'ירפות שרות על כלבים

    אתם לא באמת צריכים אותנו שנספר לכם על ג'ירפות. כבר שנים שגלעד כהנא מתפקד כאייקון אינדי לכל דבר, בזמן שההרכב שהוא מוביל חורך את גלי הרדיו. הוא עושה זאת בהצטיינות יתרה עם חומרי "מי שלא חולם, כועס", האלבום החדש והמעולה של הלהקה - יצירה שכולה טראומה, כאב, התמודדות ובסוף אפילו קתרזיס. 

     

    ג'ירפות - "הכלבים"

     

    לשיר הנושא של האלבום כבר יש פוטנציאל להפוך לקלאסיקה ישראלית, ואסופת השירים שמקיפה אותו נותנת את התחושה שבכל זאת יש עתיד לרוק המקומי, עם שירים נהדרים כמו "אם פתאום", "הכלבים" ועוד. חוץ מכל אלה - תנו לכהנא מיקרופון, קהל ובמקרה הזה גם מדבר ואתם יודעים שיש למה לחכות. "ג'ירפות" יופיעו בחמישי על במת הקוף.

     

    "איזבו" - הגירסה האפלה 

    כמו כל דבר שרן שם טוב נוגע בו, גם הצמד Cherie and Renno נשמע קצת כמו איזבו. זה דבר טוב. אם תמיד אהבתם את הרכב הפסיכדליה הותיק (והאירוויזיוני, לפחות לשנה אחת) של שם טוב ובת זוגו שירי הדר, תשמחו לדעת שהיום הם מובילים הרכב באותה הרוח, או בעצם צמד - טריו, אם תשאלו אותם. שכן ניכר שהם מתייחסים לוויולה החדשה שנוספה ליצירתם כחברת להקה לכל דבר.

     

    Cherie and Renno - Meow

     

    "איזבו זה בס, תופים וגיטרה חשמלית שמשתפת פעולה עם קלידים", מסביר שם-טוב. "שרי ורנו זה בס, תופים וויולה שלא רוצה שום כלי מלודי או הרמוני לידה - אליטיסטית משהו. היא צובעת ומנהלת את השיר ואוהבת לככב בו לבדה". השניים מגדירים את היצירה החדשה שלהם כ"פנטזיה אחרת, אפלה, רומנטית וקינקית", מושלמת, אם תשאלו אותנו, לסגור איתה את הערב הראשון לפסטיבל, על במת הפיל.

     

    אצבעות קטנות ומתוקות

    תהרגו אותנו, אבל אנחנו אוהבים את טייני פינגרז עוד מאז שהתפוצצו על העולם לפני כשבע שנים (שלוש שנים לאחר שהוקמה הלהקה). פשוט כי כשהרכב הפסיכדליה האלקטרונית הזה פרץ, הוא לא היה נשמע כמו משהו ששמענו קודם. מלמולים התמזגו ברעש, שהתחבר לזרם תודעה, ובמקום הקקופוניה שהייתם מצפים לקבל מהשילוב הזה נוצר אחד ההרכבים היותר אגרסיביים (בזמנו, לפחות) ומעניינים שהיו פה.

     

    טייני פינגרז - The Fall

     

    מאז הם המשיכו ליצור ולעבוד באופן עקבי, גם אם הצליל שלהם מעט השתנה עם השנים. "טייני פינגרז", גם אחרי עזיבתה של הסולנית דאז דניאלה תורג'מן, ממשיכה להיות אחד ההרכבים החשובים באינדי הישראלי, ולו בשל העובדה שמדובר בלהקה שנמנתה עם הראשונות ששילבו רוק אינסטרומנטלי אגרסיבי עם פסיכדליה אלקטרונית, מהסוג שבא טוב במיוחד בהופעה חיה. רק תעצמו עיניים ותנו למוזיקה לקחת אתכם. הם יופיעו בצהרי יום שישי על במת הקוף.

     

    חדה על ההדק

    כבר קשה לשכוח שפעם הילה רוח הובילה הרכב בשם "כלבי רוח", שהלך לעולמו לפני מספר שנים ואפשר לה לפרוץ כיוצרת ומבצעת עצמאית. בהתחשב בנוכחותה בסצינה המקומית זה כמעט נראה לא הגיוני לקיים את אינדינגב בלעדיה, בתור מי שנמנית בין מובילות גל הרוק הנשי (או פשוט רוק, למה למגדר כל דבר?) והופיעה בשנתיים האחרונות בכל ערב ראוי של הסצינה.

     

    הילה רוח - "בום בום"

     

    אחרי "רופאה במערב", אלבומה הראשון מ-2015, רוח עומדת בפני הוצאת אלבום חדש, שסביר שיהיה חשוף, חד ודוקר, כפי שהיא מקפידה להשמע בהופעותיה. רוח תופיע בליל יום שישי על במת הקוף.

     

    המרעננים הרשמיים

    ובאותה שעה בדיוק על במת הפיל יופיע הדבר הכי מרענן שראה האינדי הישראלי מזה תקופה. קשה להגדיר את Orgonite, אבל ננסה: דמיינו מסיבה אלקטרונית עם השפעות אוריינטליות בוטות ושורשים רוסיים על ספידים. דמיינו מן גרסה מקומית של The Antwoord, רק נועזת באמת, פרועה ולא צפויה, אם זה בכלל אפשרי. עבור מי מכם שמעדיפים את המדבר שלהם על אנרגיות מסיבתיות גבוהות, יתכן שמדובר בהופעה הגדולה של הפסטיבל.

     

    Orgonite - Hamsa 

     

    לקראת שפשפת

    כמה להקות אחים מזוקנות שעושות רוק גראז'י ושלא קוראים להן קינגז אוף ליאון (המוקדמים, נו) אתם מכירים? אין יותר מדי כאלה בסביבה, וזה התיאור המדויק ביותר שאפשר להעניק למפשעות - להקה מהסוג שעושה שמח ופרוע בכל פלטפורמה שבה היא נמצאת. אם 2017 מסמנת את אחת השנים היותר מכסחות, עם אסתטיקת סאונד מלוכלכת - המפשעות היא בהחלט מהלהקות המובילות את החזרה המבורכת הזו לרוקנ'רול. החבורה תופיע ביום השני לפסטיבל, על במת הקוף.

     

    "המפשעות" - "יא שבאב"

     

    מביאים את הרוק הדרומי לנגב

    "חדש על המגש" ממליצים על Osog? לא יכול להיות. כן, זו אמנם לא הפעם הראשונה שהשם (ראשי תיבות של On Shoulders of Giants) עולה במדור, ויתכן מאוד שאתר זה היה הראשון שחשף את ההרכב המיוחד הזה בפני הקהל הרחב, אבל Osog הם כבר מזמן לא סנסציה חדשה, ואחרי שכבשו את הקהל בהופעת שבת בבוקר כיפית במיוחד באינדינגב 2015, הם עושים זאת שוב, כמעט באותו ספוט. בתפריט: רוק דרומי, בלוז, קאברים שלא הייתם מצפים לשמוע מחבורת אנשי מטאל ופאנק לשעבר ובעיקר גוד טיים של ההרכב שיותר מכולם, יביא את האמריקנה לכל המדבר הזה שמסביב. Osog יופיעו בבוקר שבת בבמת הקוף.

     

    Osog - Jump

     

    מפגש תרבויות

    בוקרשט, ההרכב של דני פינקנטל, גיא כוכבי והיום גם יניב הורוביץ ועדיאל גולדמן, קיים כבר חמש שנים, אבל - ואולי זו הרגשה אישית בלבד - ניכר שבשנתיים האחרונות הוא תפס תאוצה. ההרכב שקרוי על שם בירת רומניה מפלרטט דווקא עם גיטרות בריטיות, והוא הלך והשתנה עם אלבומם השני של הלהקה, "Budapest", שיצא השנה. 

     

    Bucharest - Sabotage

     

    וזה מה שכיף בהרכב הזה, שהלך עם הזמן לכיוונים יותר שו-גייזים, לצד שירי רוק גיטרות מהסוג שמשום מה לא שורף מצעדים. בסדר, אופנות מוזיקליות הן עניין מחזורי ויבוא יום וגם רוק הגיטרות המחוספס אך המלודי של בוקרשט ישלוט. עד אז אפשר יהיה להנות מהם בצהרי היום האחרון של הפסטיבל, עת יופיעו על במת הקוף ויפגישו בין ג'אמים להמנונים מהודקים, סמית'ס וג'יזס אנד מארי צ'יין, לו ריד, סטרוקס וסוניק יות'. אם השפעות כאלה באמת שקשה לפספס.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    זהבי-פייגלין, כהנא ורוח. לקראת אינדינגב 2017
    הטבות למנויים
    לאתר ההטבות
    מומלצים