שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סקס אחר: בחזרה לאלבום הפרובוקטיבי ביותר של מדונה
    סאדו-מזוכיזם בהובלת האישה, עיסוק לא מרומז במין אוראלי ושיר שמוקדש לאיבר מינה - 25 שנה עברו מאז שמלכת הפופ הוציאה את יצירתה השנויה במחלוקת "אירוטיקה". בימים שבהם ברור כי יש דרך ארוכה לקראת מיניות נשית משוחררת באמת, נדמה שהשיעור שמדונה ניסתה ללמד אי אז בשנות התשעים עוד רחוק מלאבד רלוונטיות

    המציאות, יגיד לכם כל דוקומנטריסט מתחיל, היא התסריטאית הטובה מכולן. ובתזמון מעניין היא הפגישה השבוע בין התפוצצות פרשה שראשיתה כבר לפני מספר עשורים, לתאריך עגול - רבע מאה ליצירה שמסריה מהדהדים עד היום. מאתגר לכתוב על "Erotica", אולי האלבום החשוב ביותר בקריירה של מדונה (גם אם אחד הלא מוערכים שבהם) בסופו של שבוע כזה. פרשת הארווי ויינשטיין, מי שבארץ סביר להניח שהיה מקבל את שם הקוד התקשורתי "המפיק הבכיר", הפנתה זרקור אל הנעשה במחשכי תעשיית הבידור ההוליוודית, פרמה קשרי שתיקה של שנים והפכה כתב האשמה נוקב כנגד מאזן הכוחות המיני שקיים, גם היום, בין גברים ונשים בעולם המערבי.

     

    אולי האלבום החשוב ביותר בקריירה שלה. מתוך הקליפ לשיר "אירוטיקה" ()
    אולי האלבום החשוב ביותר בקריירה שלה. מתוך הקליפ לשיר "אירוטיקה"

    נשים, מגלים בימים אלה בתדהמה מיליוני גברים ברחבי העולם, הן הבעלות הבלעדיות על מיניותן, והן חופשיות להצניע או לנפנף בה כרצונן. קונספט מהפכני, אין ספק, שניכר שהיה צריך להיקלט ולהיטמע כבר מזמן בתודעה הקולקטיבית - גם ברמה המעשית. ואם יש יצירה בתרבות הפופ שהופנתה להמונים ורצתה להעביר מסר זה, סביר להניח שאלבומה החמישי של מדונה, שמציין כעת 25 שנים לצאתו, היא אחת החשובות שבהן. כדי להבין אותה לגמרי, צריך להבין את מקומה של מדונה כאייקון תרבותי בשנים הראשונות של שנות ה-90 ואת הדרייב שהוביל אותה.

     

    25 שנים לצאתו. הסיפור מאחורי "Erotica"

     

     ב-1992 מדונה נחשבת למלכה הבלתי מעורערת של עולם הפופ. אם זה שיושב לידה על כס המלכות הגברי, מייקל ג'קסון, הוא זמר שכולו מסרים חברתיים, סביבתיים ואקולוגיים חיוביים אך קונפורמיסטים להחריד (שלוש שנים לפני ששמו נקשר בפרשות מטרידות שהכתימו אותו לנצח), מדונה היא כוכבת פופ מסוג אחר. בשלב זה של הקריירה שלה, כשהיא בת 34, היא רוכבת על הצלחות של אלבומים כמו "Like A Virgin" ו-"Like A Prayer" ולהיטי ענק כמו "Vogue".

     

     

    מלכת הפופ הבלתי מעורערת של שנות ה-90. מדונה בפאזת "ווג" ()
    מלכת הפופ הבלתי מעורערת של שנות ה-90. מדונה בפאזת "ווג"
     

    במקביל היא מטפחת קריירה קולנועית שכוללת סרטים כמו "ליגה משלהן" ו-"דיק טרייסי", יוצאת עם שותפה לסרט, השחקן המצליח וורן בייטי, ועומדת בראש Maverick, חברת תקשורת עם חטיבות מוזיקה, טלוויזיה וקולנוע. במאווריק רצתה הזמרת לאגד את מיטב הכשרונות שעבדה איתם ואת השמות המשפיעים בתרבות האמריקנית תחת קורת גג אחד. בשלב מסוים היא גם דמיינה הרכבי גראנג' כמו פרל ג'אם או אליס אין צ'יינס כחלק מניסיונה ליצור קונגלומרט תקשורת, ענקית מדיה שהיא תוביל בעצמה.

     

    מדונה של תחילת הניינטיז היא זמרת שזוכה לפרגון תקשורתי רב ולאישור ההמונים, אם לא מחשיבים פרובוקציות אקראיות שהיא מקפידה לייצר. היא כבר בחנה את גבולות הפוריטניות התקשורתית עם "Justify my Love" - שיר שיצא שנתיים קודם לכן ולווה בקליפ שגם רשת MTV העדכנית, אז סמל למגניבות ניינטיזית, נבהלה ממנו ואסרה לשידור. "אני לא מבינה למה אנשים מוכנים לראות בקולנוע סרט בו אדם מתפוצץ לחתיכות ללא שום סיבה ואף אחד לא רוצה לראות שתי בנות מתנשקות ושני בנים מתכרבלים", הגיבה אז המלכה האם, והכינה את עצמה למתיחת גבולות נוספת. כזו שתאתגר אפילו את עולם התרבות של תחילת שנות ה-90, שדיקלם ססמאות כמו "Free Your Mind". רציתם לשחרר את הדעת? נהדר, היא אמרה. בואו נראה כמה משוחררים אתם באמת. ניכר שהמוזיקאית הצליחה להבין אפילו מהר יותר מספיידרמן שכוח גדול מביא עמו אחריות גדולה לא פחות, וכשאת אייקון תרבות נשי אולי כדאי שתשתמשי במעמד שלך.

     

    לנצל את הכוח שמגיע עם המעמד. הופעה מ-2006 במדיסון סקוור גארדן בניו-יורק (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    לנצל את הכוח שמגיע עם המעמד. הופעה מ-2006 במדיסון סקוור גארדן בניו-יורק(צילום: gettyimages)

    האלבום "Erotica" יוצא בסוף אוקטובר 1992, והוא לא בא לבד: יום למחרת צאתו משחררת מדונה את "Sex", ספר שכשמו עוסק בנושא שאיכשהו עדיין נותר טאבו עבור רבים, ומשאיר מעט מאוד מקום לדמיון. הוא מכיל קטעי קריאה, וידויים של הזמרת, פנטזיות שהיא חושפת תחת שם העט "הפילגש דיטה" (כמחווה לשחקנית שנות ה-30 הגרמניה דיטה פרלו) וצילומים אמנותיים שלה בעירום, לצד תמונות פרובוקטיביות של כמה מהשמות הגדולים של התקופה כמו הדוגמנית נעמי קמפבל, השחקנית איזבלה רוסוליני ואפילו הראפר ואנילה אייס. תחת הפסבדון, מדונה כותבת בשבחי המין האנאלי ובכלל, יורה משפטים כמו "יש משהו מנחם בכך שקושרים אותך. כמו כשהיית תינוק ואמא שלך שמה סביבך חגורת בטיחות באוטו" ומצולמת בו בעירום מלא.

     

    "ככל שאנשים אומרים שסקס זה רע, אני עונה שסקס זה טוב". ראיון על הספר

    "ככל שאנשים אומרים שסקס זה רע, אני עונה שסקס זה טוב". ראיון על הספר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הספר מכיל את נקודת מבטה של הזמרת אודות פורנוגרפיה, מין ומיניות נשית, וזוכה באופן מיידי להצלחה מסחרית גדולה: לא פחות מ-150 אלף עותקים ממנו נמכרים בארצות הברית בלבד ביום הראשון לצאתו. הוא שובר שיאי הזמנות מראש, שבוע לאחר מכן מוכר למעלה מחצי מיליון עותקים, ולבסוף מתמקם בהפגנתיות בראש רשימת רבי המכר של "הניו יורק טיימס". "האירוע הספרותי הגדול של המאה", יש מי שמגדיר אותו, ורבים חוזים שיהפוך עם השנים לפריט אספנים. הקהל, כך נראה, צמא לסקס שמדונה מוכרת לו. אבל בין עובדות בשטח לסיקור תקשורתי קיים הבדל גדול ובדיוק בנקודה זו נחשפת הצביעות הגדולה אותה מנסה מדונה לשבור.

    "יש משהו מנחם בכך שקושרים אותך, כמו כשהיית תינוק ואמא שלך שמה סביבך חגורת בטיחות באוטו" (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    "יש משהו מנחם בכך שקושרים אותך, כמו כשהיית תינוק ואמא שלך שמה סביבך חגורת בטיחות באוטו"(צילום: gettyimages)
     

    מבחינת מכירות הספר נחשב להצלחה מסחררת, אבל הביקורות לא בדיוק מפרגנות. על אף שאיש לא ציפה למוצר שיעטר את מדפי הספרים לצד "וזרח השמש" או "לוליטה", רוב הביקורות מתמקדת בעצם היותו של הספר יצירה פרובוקטיבית. ניכר שכל הכיסוי התקשורתי בוחר לראות ב-"סקס" ובאלבום "ארוטיקה" (שנגיע אליו בעוד רגע) סימן לכך שמדונה "הלכה הפעם רחוק מדי". השמרנים קוראים להחרימו, היפנים אוסרים למכור אותו בשטח המדינה, קבוצות פמיניסטיות רואות בו מתן לגיטימציה לתעשיית הפורנו מנצלת הנשים ואפילו הותיקן, אויבן המר של זמרות הפופ בשנות ה-90 (ד"ש לשינייד א'וקונר) מגנה אותו. אין ספק שמדונה הצליחה באמצעות ספר אחד לעורר עניין כפי שאף ספר לא עשה כבר שנים מאז, אבל הסערה לא התמקדה רק בו.

     

    בחנה איתו את גבולות הפוריטניות התקשורתית. הקליפ המדובר ל-"Justify my Love"

     

    "Erotica" הוא יצירה שנויה במחלוקת לא פחות, שהתקבלה בגבות מורמות. אותה קביעה כי "מדונה הלכה רחוק מדי" מתייחסת גם לתכנים של האלבום, בו לקחה הזמרת את חיבתה לחקר המיניות האנושית כפי שבאה לידי ביטוי באלבומיה הקודמים, לכיוונים שאז עוד נחשבו תחומים שכמעט ולא זכו לסיקור בתקשורת המיינסטרימית. בפאזה חדשה והשנוייה במחלוקת הזו של הקריירה שלה, מדונה זוכה לכינוי "The Queen of Obscene" ("מלכת המגונה", בתרגום חופשי), בשל רצונה לצלול עמוק אל עולם מיניות שנחשב פרוורטי, סוטה עבור רבים. אם ב"במיטה עם מדונה", סרטה מעורר המחלוקת שיצא חודשים ספורים לפני כן, הכוכבת רק נגעה בעצבי החברה האמריקנית הכאילו-פלורליסטית, "ארוטיקה" היה חגיגה שלמה של מיניות מסוג אחר, בוטה, סקרנית ויצרית יותר.

     

    זו הייתה יצירה מוזיקלית שהקדימה את זמנה ועירבבה דיסקו, האוס, טכנו, גאראג', ג'אז, סווינג, Fאנק וסימפולים, בהפקה שהתכתבה עם סצנת המועדונים האנדרגראונדית של ניו יורק. כשהיא חוברת למפיק הצעיר אז שפ פטיבון, מדונה התחילה לבסס את מעמדה כמי שיודעת לזהות את השמות הנכונים והעדכניים של התקופה ולשתף עמם פעולה. ברמת התוכן היא נגעה באלבום בנושאים כמו איידס, משחקי שליטה, מיניות מעורפלת, אלימות, סאדו-מאזו, פינאפ, פטיש, קאמפ וכל נושא קינקי שהצליחה לחשוב עליו.

     

    מדי פעם זוכה לעדנה מחודשת. מתוך הקליפ ל"אירוטיקה" ()
    מדי פעם זוכה לעדנה מחודשת. מתוך הקליפ ל"אירוטיקה"
     

    היו שם קאבר שעצבן המון אנשים לקלאסיקה "Fever" (עד היום יש מי שטוען שהוא גאוני אל מול רבים שמוצאים אותו פשוט רע). היה הטראק "Bye Bye Baby" (זוכרים את ההופעה עם החליפות, הכסאות והגברים הגונחים בטקס פרסי MTV?), שנפתח בהצהרה "זהו לא שיר אהבה". "Deeper and Deeper" עסק באובססיביות מינית. ב-"Where Life Begins" היא שרה באופן לא ממש מרומז על מין אוראלי. "Bad Girl", שלווה בקליפ זכור במיוחד שכלל את השחקן כריסטופר ווקן, חתול ואת מדונה עצמה (שמלקקת בו אוכל לחתולים) עסק ברצון של בחורה להתמסר לחיי לילה ולמועדונים ולא לזוגיות.

     

    סקס, כריסטופר ווקן וחתול נכנסים לקליפ. "Bad Girl"

     

    הרצועה "Waiting" מדברת על דחייה ונחשבת לשיר המשך ל-"Justify My Love". אולי הקטע האפל ביותר באלבום הוא "Thief of Hearts", שנפתח בצליל זכוכית נשברת ובקולה של מדונה ששואל בזעם "ביץ', איזו רגל את רוצה שאשבור קודם?". שיר הנושא של האלבום, זה שפותח את אסופת השירים המעניינת ביותר בקריירה של מדונה, הוא שיר הלל לסאדו-מזוכיזם, שבו היא פוקדת על המאהב שלה לעשות כדבריה ומשחקת בתחום שבין עונג וכאב. את "Secret Garden" הקדישה הזמרת לואגינה שלה, "המקום הסודי בו היא יכולה ליהנות".

     

    הייתה שם גם הבלדה היפה "Rain", שם היא דווקא שרה על הצורך במציאת אהבה שתשטוף אותה, ויש סיבה לכך שמדובר בשיר הזכור ביותר מהאלבום - הוא פשוט לא עיצבן אף אחד. אך כפי שכבר אפשר להבין, כמובן שהוא לא קבע את הטון לאלבום, שלווה באימג'ים חשוכים ומטושטשים ושן זהב בפיה של מדונה. היא המשיכה למשוך אליה תשומת לב בסיבוב ההופעות "The Girlie Show", שכלל סצינה שמדמה אורגיה על הבמה, ועמד במוקד דיונים במדינות כמו מקסיקו וכמובן ישראל (המפלגות הדתיות בארץ כינו אותה "אשת המדון"), שתהו אם יש לאפשר למופע כזה להיכנס לתחומן.

     

    בין עונג לכאב. השיר "Erotica"

     

    בשיא הקריירה שלה, כשהיא השם הגדול ביותר בפופ העולמי, מדונה לקחה סיכון נדיר והפכה את עצמה מעוד זמרת אהודה אך מתכלה לאמנית מתריסה ומעצבנת ,שרוצה ללמד אותנו משהו על פתיחות מינית, קבלה של האחר, אימוץ וטיפוח יצרים ונשיות. זה כנראה היה קצת יותר מדי, ממי ששרה כמה שנים לפני כן "אבא, אל תטיף", שכן האלבום נחשב לכישלון - במונחים של מדונה, כן?

     

    אימוץ וטיפוח יצריות ונשיות. תמונה מחשבון האינסטגרם של מדונה (צילום: instagram) (צילום: instagram)
    אימוץ וטיפוח יצריות ונשיות. תמונה מחשבון האינסטגרם של מדונה(צילום: instagram)

    הוא היה אלבום הסולו הראשון של הזמרת שלא הגיע לראש מצעד טבלת המכירות (הסתפק במקום השני, כשמעליו אלבומו הרביעי של זמר הקאנטרי גארת' ברוקס. אם אתם רוצים ללמוד משהו על המאבק בין שמרנות לפתיחות מחשבתית בארצות הברית מאז ועד היום, הנה לכם מקרה בוחן נהדר). ועל אף שהניב מספר להיטים - בכל זאת מדובר במדונה - הוא הובן והוערך רק שנים מאוחר יותר. "ארוטיקה" נחשב לאחד האלבומים הפחות מוערכים של הזמרת וחבל שכך, כי קונספטואלית ומוזיקלית הוא בין הטובים והמאתגרים שבהם.

     

    בלדה יפה שברור למה הפכה ללהיט. "Rain"

     

    "העובדה שהאלבום שלי 'ארוטיקה' זכה להתעלמות כשיצא לצד הספר 'סקס'", ענתה מדונה שנים מאוחר יותר בריאיון, כאשר נשאלה מה האכזבה הגדולה ביותר שחוותה בקריירה שלה. "הוא פשוט הלך לאיבוד בתוך כל הבלגן. אני חושבת שיש שם כמה שירים מבריקים ואנשים לא נתנו לו צ'אנס. זה איכזב אותי, אבל אני לא מאוכזבת מהתקליט עצמו... כל ביקורת על האלבום הייתה למעשה ביקורת על הספר. זה היה מאוד ברור – הם בכלל לא טרחו לדבר על השירים או על המוזיקה. אוקי, חשבתי לעצמי, אני מבינה מה קורה פה. חבל שזה היה כך וזו בושה, אבל הבנתי את זה".

     

    "היו שם שירים מבריקים ואנשים לא נתנו לו צ'אנס". עטיפת האלבום ()
    "היו שם שירים מבריקים ואנשים לא נתנו לו צ'אנס". עטיפת האלבום

    לימים יכנס האלבום לרשימות כמו "100 האלבומים הלא מוערכים בהיסטוריה של המוזיקה" ומדי פעם הוא זוכה בעדנה מחודשת. חוקרי מוזיקה רואים בו כזה שפילס את הדרך עבור זמרות כמו ג'נט ג'קסון (שהוציאה חמש שנים מאוחר יותר את האלבום "The Velvet Rope", שנראה כשואב השראה מ"ארוטיקה"), כריסטינה אגילרה בפאזת "Dirty", או ביונסה, כשהוציאה ב-2013 אלבום הנושא את שמה. ובטרם מדונה עצמה הלכה והתפתחה לכיוונים קונפורמיסטיים, אם לא חנפניים יותר, היא הוציאה ב-1994 את "Bedtime Stories" ובו השיר "Human Nature", עם הקליפ שבו היא שולטת על גברים בעודה לובשת חליפת לטקס שחורה. "ואני לא מצטערת, זה טבע אנושי", היא שרה שם. "אמרתי משהו לא בסדר? אופס, לא ידעתי שאסור לי לדבר על סקס. כנראה שהשתגעתי". לא באמת קשה להבין למה היא התכוונה בשיר המתריס הזה.

     

    כשהזמרת הפופולרית בעולם לוקחת סיכון. מדונה בראיון מתקופת "ארוטיקה"

     

    רק הזמן יגיד אם ניקוי האורוות, קמפיינים כמו "Me Too" ויציאתן של נשים רבות מארון ההדחקה וההסתרה תשנה את היחס לנשים ואת ההבנה כי הבעלות על מיניותן נמצאת אך ורק בידיהן שלהן. אבל אם נצא מנקודת הנחה שכל גילוי, וידוי וחשיפה הם אבן נוספת בבניית חברה שוויונית, ערכית ומקבלת יותר עבור נשים, לאלבום ההוא של מדונה הייתה תרומה לא קטנה לתהליך הזה. כמו היום, גם לפני 25 שנים, נשים עדיין נאבקות בנקודות הנחה מיושנות של עליונות מינית גברית, ומדונה – אז אולי הזמרת החשובה בעולם, הייתה בין הראשונות להצביע על כך.

     

    ואז זה קרה. מדונה בראיון השנוי במחלוקת בתכנית של דיוויד לטרמן

     

    לא בטוח כמה המסר נקלט (ואולי הוא דווקא כן) – תחליטו אתם, כי רק שנתיים מאוחר יותר, כשהתארחה במרץ 1994 בתכנית הלילה של דייויד לטרמן, הפציר בה המנחה הותיק "ללכת לנשק מישהו בקהל" ובחר להציג אותה כ"אחת הזמרות המצליחות בהיסטוריה וגם מי ששכבה עם כמה מהשמות הגדולים בתעשיית הבידור". אף אחד לא אמר שזה הולך להיות מאבק קל.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מיניות בוטה, סקרנית ויצרית יותר מכל מה שאמריקה הכירה
    7 לילות
    מומלצים