שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לקחו את הסוד לקבר
    מי באמת קבור באתרים שמושכים אליהם מאות אלפי מבקרים בשנה ומגלגלים מיליוני שקלים? התשובה האמיתית היא שברוב המקרים אף אחד לא ממש יודע - אבל למאמינים זה לא מפריע
    רבי מאיר בעל הנס. השם הזה, שמעורר יראת כבוד בליבו של כמעט כל יהודי מרוקאי - וגם בליבם של רבים מבני העדות האחרות - מסמל בעיני המונים ישועות ובשורות טובות. קברו, הצופה לכינרת מדרומה של טבריה, הוא אחד מקברי הצדיקים החשובים בישראל, והוא מושך אליו מאות אלפי מבקרים מדי שנה.

     

    צדיק תרדוף - כתבות נוספות בפרויקט:

    קברי הצדיקים ברחבי הארץ - מפה אינטראקטיבית

    תאמינו או לא: היהדות ופולחן הקברים - יחסי אהבה-שנאה

    מאומן ועד איראן: קברי הצדיקים המרכזיים מסביב לעולם

    להיות חילוני בראש השנה באומן / יומן מסע

     

    אבל מי בעצם קבור שם? רבים סבורים כי אכן בעבר חי רבי מאיר שמיוחסים לו מעשי ניסים והוא היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, אבל אחרים טוענים כי בכלל מדובר בשיבוש של פענוח שמו של הרמב"ן, ואחדים מדברים על רבי מאיר אחר שנהוג לבלבל אותו עם בעל הנס. יש גם הטוענים שרבי מאיר בעל הנס היה גם היה - אך הוא קבור בכלל בכפר גוש חלב. מבולבלים?

     

    מלחמת הגרסאות הזו איננה ייחודית לבעל הנס: היא חוזרת ונשנית ברוב רובם של קברי הצדיקים בישראל. אי-הרציפות השלטונית, המחסור בתיעוד והיעדר השמירה על המקומות הקדושים לאורך מאות בשנים - כל אלו פתחו פתח רחב ליצירת אגדות, מיתוסים ומסורות שונות על המיקומים של הקברים - ובעיקר על זהות מי שקבור בהם באמת.

     

    ההילולה בהר מירון. מקום מדויק? אולי לא, אבל סביר שזה לפחות באזור (צילום: AP) (צילום: AP)
    ההילולה בהר מירון. מקום מדויק? אולי לא, אבל סביר שזה לפחות באזור(צילום: AP)

     

    פרופסור יורם בילו, חתן פרס ישראל בחקר הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה, שחקר רבות את הנושא, מסביר: "לגבי הרוב המכריע של קברי הצדיקים אנחנו

    באמת לא יודעים. למשל, קברי הצדיקים בגליל, אלה צדיקים מתקופת התלמוד ואפילו מימי בית ראשון. אין לנו עדויות רבות עליהם, והסיבה היא כנראה שהאליטה התלמודית של תלמידי החכמים לא אהבה את התופעות העממיות של עלייה לרגל לקברים ולא התחברה אליהן - ולכן גם נמנעה מלהתייחס אליהן. מצד שני, לא מופרך לשער כי השכבות הרחבות בעם נזקקו למתווכים בינן לבין האל המרוחק והמופשט - וכאן נכנסים לתמונה הצדיקים והסגולות המיוחסות לקברים שלהם".

     

    במילים אחרות, אין לנו עדויות שמבהירות מי קבור ברוב קברי הצדיקים שאנחנו מכירים?

    "אין לנו עדות רציפה לקברים הללו, אבל צריכים להיות זהירים. למשל, רבי שמעון בר יוחאי חי בגליל וייתכן שנקבר בהר מירון. לומר שזה בדיוק במקום שבו ההילולה מתבצעת - זה כבר לא מדויק, אבל לפחות לגביו מצוין בתלמוד שזה האזור. גם חכמי הקבלה בני המאה ה-16 בצפת - יוסף קארו, האר"י, שלמה אלקבץ ואחרים - אין ספק שהם קבורים בבית הקברות בצפת. לגביהם יש לנו מסורות ועדויות רציפות. הארכיאולוגים הוכיחו בצורה די ברורה כי רבי יהודה הנשיא, שערך את המשנה, קבור בבית שערים".

     

    "אנשים רוצים לעלות לרגל"

    חוני המעגל, שהאגדה המוכרת מספרת כי הקיף את עצמו בעיגול ונשבע שלא לצאת ממנו עד שירדו גשמים, חי על פי המסורת באזור ירושלים, אבל קברו סמוך דווקא לחצור הגלילית. כיצד הגיע לשם? על פי האגדה, בסמיכות לחורבן בית ראשון הוא נכנס למערה בגליל כדי לתפוס מחסה מהגשם, נרדם והתעורר רק לאחר 70 שנה. במרוצת הזמן מת במקום, ולכן קברו נמצא באזור המערה המוכרת לנו כיום. מסורת אחרת טוענת שהוא קבור דווקא באזור ירושלים, אבל זה לא מונע מאלפים לבקר בקברו בצפון.

     

    פולמוס רחב יותר סובב את קבר דן בן יעקב. מקום מנוחתו שנוי במחלוקת: יש אומרים באשתאול, יש אומרים ממזרח להר תבור, ויש אומרים בבניאס. על הגרסה שלפיה הקבר באשתאול יש סיפור משונה שסיפר בעבר הרב דרור ברמה, כאשר ענה לשאלת אחד מגולשי ynet. לדברי הרב, "בראשית שנות השמונים הסיע נהג תלמידי ישיבות מבני ברק. הנהג היה חובב תנ"ך וארץ ישראל, ובעיניו הנהירה לקברי הצדיקים הייתה תמוהה ולא מובנת. בעת שעברו במקום, סיפר להם על נחלת דן, על צרעה ואשתאול, וצחק עליהם שהם מרחיקים לנסוע עד הצפון בעוד דן אבי השבט קבור כה קרוב. כשביקשו לדעת היכן, חמד לצון והראה להם את המבנה של שייח ע'ריב. השמועה התפשטה במהירות, ונוכחות קבר צדיק שאינו מצריך את המאמץ והעלויות של נסיעות ארוכות לצפון סייעה בדבר. לאחר שנים התפתח המקום לממדים שאיש לא צפה, הוקמו שם מוסדות וכולל, ואלפים באים להתפלל ולערוך תיקונים".

     

    הרב הוסיף כי "בכל מקרה, גם אם דן קבור במקום אחר, ארץ ישראל כולה היא נחלת שכינה, ובמקום שיש קול תורה וקול תפילה בוודאי שמעלת תפילות הרבים אינה תלויה בשאלה אם מבחינה היסטורית דן קבור שם או לא".

     

    קבר חוני המעגל. איך הוא הגיע לצפון בכלל? (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    קבר חוני המעגל. איך הוא הגיע לצפון בכלל?(צילום: אביהו שפירא)

     

    מסורות שונות עוטפות במסתורין גם את מקום קבורתו של בן אחר של יעקב, בנימין. על פי המסורת ועדויות קדומות הוא נקבר באזור ירושלים, אך המקום המקובל לציון קברו כיום סמוך דווקא לכפר סבא. בעבר, בתקופה הממלוכית, היה האזור מקום מרכזי וחשוב - ולכן לא במפתיע בנו שם מתחם ממלוכי. רק בתקופה המודרנית-יחסית החלו לזהות את המבנה כקברו של בנימין, כנראה משום שהיה נוח יותר לעולי הרגל להגיע למקום.

     

    למעשה, כמעט בכל מקרה שבו תבדקו קבר לעומק תגלו שלל גרסאות, מיתוסים ואגדות הנוגעים לזהות האדם שטמון בו. מדריך הטיולים הוותיק גילי חסקין, שמכיר היטב את קברי הצדיקים, מסביר שפעמים רבות מקום שציין את זכרו של איזה צדיק או רב ידוע, הפך עם השנים, בעקבות בלבול וערבוב של סיפורים, ל"קברו" של אותו אדם. לדבריו, רוב הקברים בגליל הם לא אמיתיים, או לכל הפחות הפרטים הנוגעים להם לא מדויקים.

     

    אז אם הרוב לא אמיתי או לא מדויק, איך אתה מסביר את התופעה?

    "בכלל לא משנה מי קבור שם. זו פשוט לא הנקודה. אנשים רוצים לעלות לרגל, לקבל ברכות ולהתפלל, והמקומות האלה, יחד עם המיתוסים סביבם, מאפשרים את זה. אני לא אומר את זה בלעג. אנשים זקוקים לתיווך בינם ובין אלוהים ורוצים להרגיש קרובים אליו, ובגלל זה אנחנו רואים 'אינפלציה' במספר הקברים ונקודות הציון - זה הפך לתעשייה. בעבר היו רבנים שדיברו נגד התופעה, אבל היום אין רב שיכול לעמוד נגד זה. קשה לרבנים לצאת נגד תופעה כל כך חזקה ופופולרית ולכן הם שותקים, גם כאשר הם לא תמיד מסכימים או חושבים שזה נכון מבחינה הלכתית".

     

    "זה לא חייב להיות באמת"

    אומנם את הקברים העתיקים יחסית אופפת אי-ודאות, אך לגבי הקברים שהוכרזו כמקום מנוחתם של צדיקים במאה השנים האחרונות - אין ספקות כאלה. קברו של רבי נחמן בעיר אומן שבאוקראינה מושך אליו עשרות אלפי מבקרים בשנה, בעיקר בתקופת ראש השנה. ודאי כמעט לחלוטין שרבי נחמן הוא שקבור במקום, כיוון שלקראת סוף חייו עבר להתגורר באומן.

     

    ודאות מוחלטת שוררת גם באשר מתחם קברו של הבאבא סאלי בנתיבות, שמרכז בו הילולה שנתית גדולה - של הרב שלום איפרגן (אביו של "הרנטגן"), הקבור גם הוא באותה עיר, של הרב חיים חורי, מבכירי הרבנים של יהדות תוניסיה, הקבור בבאר שבע, ושל המקובל משה אהרון פינטו, הקבור באשדוד.

     

    ד"ר ענת פלדמן מהמכללה אקדמית אחוה, מומחית לתרבות צדיקים, מסבירה שכדי לטפח מתחמי קבר פופולריים צריך יחצ"ן טוב. לדבריה, "כל רב מתחיל יודע שכדי למצב את עצמו הוא צריך להיות מזוהה עם מתחם קדוש כלשהו או עם מקום פולחן, ומקום הפולחן הטוב ביותר זה קבר של צדיק. למשל, הרנטגן, שקבר את אביו בנתיבות, שומר בקנאות על המקום. זה סוג של סטארט-אפ ומקום שמייצר הרבה מאוד תנועה וכסף.

     

    "דוגמה נוספת היא של הרב ישעיהו פינטו, שבא ממשפחה חשובה ומוכרת ממרוקו. הרב חיפש מתחם קבר שיזוהה עימו ומצא אותו דווקא בבולגריה. הוא אימץ לעצמו את רבי אליעזר פאפו, שקבור בעיר סיליסטרה, והחל להוציא לשם מסעות עלייה לרגל של אנשי עסקים, תורמים וכמובן עיתונאים - כי תקשורת ופרסום זה חלק מהעסק. למעשה, זה דפוס מוכר של יזמי דת - אימוץ ובנייה של מתחמים שיהיו מזוהים איתם ועם פועלם ובניית פולחן שמייצר תעשייה כלכלית סביבם".

     

    הלוויית הרב עובדיה יוסף. "אין מי שייקח על זה בעלות" (צילום: יובל חן) (צילום: יובל חן)
    הלוויית הרב עובדיה יוסף. "אין מי שייקח על זה בעלות"(צילום: יובל חן)

     

    ד"ר פלדמן מסבירה כי "לגבי הקברים העתיקים יותר אין אפשרות לדעת מי קבור שם, אבל זה לא חייב להיות באמת. מה שחשוב הוא איזה יזם משתלט על המתחם, איזה פולחן הוא ממציא שם, וכמה תנועה הוא מצליח לייצר למקום. כמו כל מקום שבו אתה רוצה שתהיה תנועה רבה, חשוב לדאוג שיהיה נוח להגיע אליו ושיהיה מזג אוויר טוב. לא סתם רוב התופעה מתרכזת באזור הגליל סביב חודשי האביב וחג הפסח".

     

    איך מסבירים את התחזקות העלייה לקברי הצדיקים?

    "קודם כול חשוב לזכור שהמחיר נמוך - למבקר אין כמעט מה להפסיד. נוסעים למתחם נחמד, מתפללים, מבקשים בקשות ומקווים לטוב. זה משהו שמתאים כמעט לכל אחד, גם ללא-דתיים. מה שאפשר לומר בוודאות על התחזקות התופעה נוגע דווקא לפן האשכנזי: העלייה לקברי צדיקים הגיעה לישראל בעיקר כמסורת של העולים ממרוקו, ואילו אצל האשכנזים זה היה פחות מקובל, להוציא את המקרה יוצא הדופן של אומן. בשנים האחרונות - בעיקר בקרב חוזרים בתשובה, מכל העדות – ניכר שהם מאמינים בכל דבר, ובכלל זה גם בסגולות קברי הצדיקים. אני חושבת שזה בולט בעיקר אצל אשכנזים שבאו מהעולם החילוני ועכשיו חוזרים בתשובה".

     

    קצת מפתיע שקברו של הרב עובדיה יוסף, שההלוויה שלו הייתה אירוע מכונן, לא הפך למתחם עלייה לרגל.

    "הרב עובדיה יוסף היה רציונלי במידה מרובה ודי התנגד לתופעה. אם נתחבר לנושא המתחמים והניהול שלהם, נראה שבמקרה הזה אין מישהו אחד שיכול להשתלט עליו ולפתח את הקבר כמתחם עלייה לרגל. מדובר במשפחה של 11 ילדים עם נכדים ונינים שמלאה ביריבויות ואינטרסים, ואין מישהו מספיק חזק שיכול לצעוד קדימה ולקחת על זה בעלות. מובן שברקע ישנם גם המפלגה והכוחות השונים הפועלים בה, ולכן בינתיים לא התפתחה תעשייה סביב קברו של הרב".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים