שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כיצד להקטין את הסיכון להתקף לב?
    שינוי באורח החיים שיגרום לכם להיות בריאים יותר - 10 גורמי סיכון שיסייעו במניעת התקפי לב וכלי דם

    בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי בישראל ואסטרהזניקה

      

    למחלות לב וכלי דם כתוצאה מטרשת עורקים יש קשר ישיר לאורחות חיים לקויים אשר ניתנים למניעה. במדינות המפותחות ובהן ישראל, ישנה ירידה דרמטית בשכיחות תחלואת הלב בין השאר הודות להפחתה משמעותית בשיעורי העישון, יתר לחץ הדם ורמות הכולסטרול באוכלוסייה, כמו גם הודות לטיפולים תרופתיים חדשים ושיפור בטיפול המהיר בבתי החולים. מנגד, עלייה גלובלית בשיעורי ההשמנה והסוכרת וכן העלייה בתוחלת החיים מהווים גורם מעכב להמשך מגמה חיובית זו.

     

    קראו עוד בערוץ בריאות הלב

     

    ישנם מספר גורמי סיכון עיקריים להתפתחות מחלות לב וכלי דם:

     

    1. עישון

    יש קשר ישיר בין עישון למחלת לב כלילית. עישון הטבק גורר שינויים דלקתיים בכלי הדם, ומעלה את הסיכון ביותר מפי שניים לאירועי לב. רבים מהאנשים הצעירים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ עקב התקפי לב הינם מעשנים. חשיפה לעישון פאסיבי אף היא הוכחה כמזיקה. לעומת זאת, עבודות מחקר מראות כי הפסקת עישון לאחר התקף לב מפחיתה את הסיכון לארוע נוסף ביותר מ 40% לאחר כשנתיים.

     

    הפסקת עישון עשויה להרחיק את התקף הלב (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הפסקת עישון עשויה להרחיק את התקף הלב(צילום: shutterstock)

     

    2. הפרעות בשומני הדם

    הקשר בין שומני הדם, ובייחוד רמות כולסטרול, להתפתחות טרשת עורקים ידוע כבר כמאה שנים והוכח במחקרים רבים לאורך השנים. מטא-אנליזה גדולה של מחקרי סטטינים מדגימה כי הפחתת רמות LDL כולסטרול בדם בכ- 40 מ"ג/ד"ל מביאה להפחתה יחסית של כ-22% בסיכון לפתח התקפי לב, שבץ מוחי או צורך בהתערבויות כליליות חוזרות.

     

    3. יתר לחץ דם

    יתר לחץ דם קשור בעליה משמעותית בסיכון להתקפי לב, שבץ מוחי ותמותה, ואילו הורדת לחצי הדם הוכחה כמפחיתה שעורים אלו. יתר לחץ דם מושפע ממשקל גוף, פעילות גופנית, מצב סטרס ותזונה (צריכת מלח), אך מושפע גם מנטייה גנטית.

     

    4. השמנה

    עודף משקל והשמנה התפתחו בעשורים האחרונים לממדי מגיפה של ממש ברבות ממדינות העולם, והושפעו מתהליכי התיעוש, אורבניזציה, שינויים תרבותיים ושיווקיים. רקמת השומן המקיפה איברים פנימיים הינה פעילה מטבולית ולה השפעות שליליות על תהליכי דלקת, קרישיות יתר, תנגודת לאינסולין, והפרעה בתפקוד האנדותל המצפה את כלי הדם. לפיכך, לא מפתיע כי ישנו קשר ישיר בין השמנה מרכזית (בטנית) להתפתחות מחלות כרוניות, ובראשן מחלות לב וכלי דם.

     

    5. סוכרת

    סוכרת מהווה גורם סיכון עיקרי להתפתחות טרשת עורקים, בייחוד כאשר היא מתחילה בגיל צעיר, הינה רבת שנים, ואינה מאוזנת. טרשת העורקים בחולי הסוכרת הינה לרוב מפושטת יותר ופרוגרסבית, ולחולי הסוכרת סיבוכים רבים יותר לאחר התערבויות כליליות. שינוי באורחות חיים יכול להשפיע רבות על איזון מדדי הסוכר בדם והתסמונת המטבולית.

     

    6. היעדר פעילות גופנית

    מעבר מאורח חיים יושבני לפעיל יכול להשפיע לטובה על נוכחות גורמי הסיכון הנלווים ועל התפתחות מחלות לב וכלי דם, כמו גם על תחלואה ממחלות כרוניות רבות כגון חלק ממחלות הסרטן, סוכרת, אוסטאופורוזיס ודיכאון.

     

    על אף שההשפעות של פעילות גופנית הינן תלויות עצימות, תדירות ומשך הפעילות, עבודות מחקר מהשנים האחרונות מראות כי גם להעלאה קלה בדרגת פעילות גופנית אירובית סדירה ישנה השפעה בריאותית מיטיבה משמעותית. לסביבה בה אנו חיים יש מרכיב חשוב ביכולת ובהיתכנות לבצע פעילות גופנית יומיומית, ולכן להיבטים כגון תכנון עירוני, הקמת שבילי הליכה ואופניים, ותוכניות התערבות להגברת פעילות גופנית בבתי הספר ובמקומות העבודה, ישנה חשיבות רבה בהעלאת שעור הפעילות הגופנית באוכלוסיה.

     

    7. תזונה לקויה

    לתזונה יש השפעה ישירה על בריאות הלב וכלי הדם. מחקרים הוכיחו קשר ישיר בין צריכה של פירות וירקות, אגוזים, דגים עשירים באומגה-3, ומזונות עשירים בסיבים תזונתיים כגון קטניות ודגנים מלאים, לבין בריאות הלב וכלי הדם. לעומת זאת, השפעה שלילית על בריאותנו קיימת מצריכת שומן טרנס, מזון מתועש ובשר מעובד, ומזונות ומשקאות בעלי אינדקס גליקמי גבוה. הגישה הרווחת כיום הינה להתרכז יותר ב"דפוסי אכילה" בריאים מאשר ברכיבי המזון הפרטניים. תזונה "ים תיכונית" ותזונת DASH הוכחו במחקרים כבעלי השפעה מיטיבה ומגינה ממחלות לב וכלי דם.

     

    מלבד אלו ישנם גורמי סיכון נוספים המשפיעים על הלב:

    גיל, מין וסביבה

    טרשת עורקים מתפתחת עם הגיל, ולפיכך גיל הוא גורם סיכון משמעותי כאשר אנו ניגשים להעריך סיכון להתפתחות תחלואה בשנים הקרובות. ביטוי קליני של טרשת עורקים מופיע לרוב בגיל מבוגר יותר בנשים, אולם נשים עם גורם סיכון משמעותי בגיל צעיר כגון עישון, סוכרת הריונית או היפרכולסטרולמיה משפחתית, עשויות לסבול מהתקפי לב גם בגילאים צעירים. לסביבה השפעות משמעותיות על הסיכון לפתח מחלות לב. באזורים מתועשים עם זיהום אוויר גבוה יש עלייה בשיעור התקפי לב.

     

    גורמים סוציואקונומיים

    גם הם בעלי השפעה ניכרת על בריאות האוכלוסיה. מצב סוציואקונומי נמוך יותר קשור באופן ישיר לשיעורים גבוהים יותר של עישון, סוכרת, צריכת אלכוהול, כמו גם צריכה פחותה יותר של פירות וירקות. עבודות מחקר מראות כי מצב סוציואקונמי ירוד בילדות קשור לעלייה בסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם בגיל הבגרות.

     

    גנטיקה ותורשה

    גורמי הסיכון להתפתחות טרשת עורקים נקבעים בחלקם גנטית. ישנה גם אינטראקציה בין השפעות סביבתיות לבין שפעול וביטוי של גנים המשפיעים על תחלואה של מחלות לב וכלי דם. לתורשה תפקיד מרכזי בדרגת הסיכון לפתח מחלת לב כלילית בגיל צעיר. עבודות מחקר הראו כי לאנשים עם היסטוריה משפחתית של מחלת לב כלילית מוקדמת (קרובי משפחה דרגה ראשונה, לפני גיל 55 בגברים ו- 65 בנשים), ישנו סיכון של פי 2-3 לפתח מחלת לב כלילית, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון שגרתיים.

     

    תחלואה נלווית

    לטרשת העורקים מרכיב דלקתי המערב את המערכת החיסונית. לפיכך, נוכחות מחלות דלקתיות כרוניות כדוגמת דלקת פרקים שיגרונית או אשר משנית לפסוריאזיס, קשורות בעלייה בשיעור גורמי סיכון קרדיו-מטבולים ובסיכון לפתח מחלות לב. מצבים כרונים נוספים כגון תסמונת דום נשימה בשינה קשורים לעלייה בסיכון לפתח מחלת לב כלילית, פרפור פרוזדורים ואי ספיקת הלב.

     

    אז איך ניתן למנוע אירועי לב?

    האפידמיולוג ג'פרי רוז טבע בשנות ה 80 את המושג "פרדוקס המניעה", האומר כי שינוי קטן בשכיחות גורם סיכון להתפתחות מחלה, אשר מבוצע באופן עקבי לרוחב האוכלוסיה כולה, יכול להוביל להפחתה משמעותית יותר בעומס המחלה מאשר שינוי גדול שיבוצע רק בקבוצת מטופלים מצומצמת יותר שנמצאת בדרגת סיכון גבוהה. לדוגמא, חקיקה כנגד עישון במקומות ציבוריים ובמקומות העבודה, או חקיקה על הגבלה של שומן טראנס בתעשיית המזון, תרמו רבות להפחתה בשיעור שכיחות התקפי הלב באוכלוסייה כולה.

     

    בהמשך לכך, הגישה כיום במניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם היא לשלב וליישם במקביל מספר דרכי פעולה: ראשית, ברמת האוכלוסייה כולה – פעילויות לאימוץ אורחות חיים בריאים, לשם הפחתת גורמי הסיכון, כמו גם מניעת התפתחותם החל מגיל צעיר.

     

    לשם כך נדרשת מעורבות ברמת משרדי הממשלה וארגונים מקדמי בריאות שאינם ממשלתיים, גופי חינוך, מדיה, ומקומות עבודה. דרך פעולה נוספת צריכה להתמקד ברמת הפרט המצוי בסיכון גבוה – שינוי באורחות חיים ואיזון קפדני של גורמי הסיכון, כולל טיפול תרופתי מונע בהתאם לצורך.

     

    אסטרטגיית פעולה נוספת שמה דגש על אנשים בדרגת סיכון בינונית – בהם לעיתים יש צורך להעזר בכלים נוספים כגון מדידת סמנים שונים בדם ושימוש באמצעי הדמיה מתקדמים לשם הבנה מדויקת יותר של דרגת הסיכון של אותו אדם, וצורך בהמשך ברור וטיפול בהתאם לכך.

     

    בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי בישראל ואסטרהזניקה

     

    ד״ר ברק צפריר הוא מנהל השירות למניעה ושיקום לב בבית החולים כרמל ומזכיר החוג לאפידמיולוגיה ומניעה של האיגוד הקרדיולוגי בישראל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים