שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    המלחמה בזיהום האוויר: ההחלטות נשארו על הנייר, הנזק - 16 מיליארד שקלים בשנה
    הממשלה לא עמדה ביעדים שקבעה בתחום ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, במשך חמש שנים לא קיבל משרד האנרגיה החלטה סופית בעניין הפחתת פליטות המזהמים בתחנת "אורות רבין" בחדרה, וחברת החשמל לא עמדה בלוחות הזמנים לביצוע המיזם להפחתת פליטה

    זיהום האוויר בישראל הוא אחד המפגעים החמורים ביותר המשפיעים על בריאות הציבור בארץ, על איכות החיים ועל איכות הסביבה. לכן החליטה הממשלה כמה פעמים להפחית את פליטת המזהמים במגזרים השונים, לרבות במגזר החשמל, ואף התחייבה על זה בהסכמים בין-לאומיים. אך מבדיקת מבקר המדינה, בדו"ח המתפרסם אחר הצהריים (יום ד'), עולה כי החלטות ממשלה בנושא הפחתה של פליטת גזי חממה ובנושא שילוב אנרגיות מתחדשות (כמו אנרגיה סולארית ואנרגיית מים ורוח) בייצור החשמל נשארו על הנייר ולא מומשו. לדברי המבקר, עלות הנזק בישראל עקב פליטת מזהמים מכלל המגזרים נאמדה בשנת 2015 בכ-16 מיליארד שקלים. יותר ממחצית העלות מקורה בתהליך ייצור החשמל.

     

    הפרק המלא בדו"ח המבקר

     

    עוד כתבות בדו"ח מבקר המדינה:

    האוצר לא בלם את המשבר - מאות אלפים נותרו בלי ביטוח סיעודי

    ענף הנדל"ן: הון שחור מציף את השוק ולא מטופל

    שוק הגז הביתי: עדיין נשלט על ידי ספקים גדולים והמחירים גבוהים

    עושים עלינו סיבוב: המיליארדים שהמדינה הפסידה על מכירת תנובה

    בחירת הדמויות על השטרות החדשים הייתה פזיזה

    מבקר המדינה: כשל בניהול נכסי הנדל"ן של דואר ישראל

    דו"ח מבקר המדינה: כל תחלואי הרב-קו

    חגיגת מינויים וחריגות שכר בתעשייה הביטחונית ברפאל

     

    בעוד מדינות ברחבי העולם פועלות להגברת השימוש באנרגיות מתחדשות, וחלקן אף מייצרות כמעט 100% מהחשמל באמצעים שאינם מזהמים, נשארת ישראל הרחק מאחור. אחוז השימוש בדלקים פוסיליים כמו פחם, דיזל ובנזין להנעת כלי תחבורה, לייצור חשמל ולפעילות מפעלי תעשייה עדיין גבוה מאוד. המבקר כתב כי בתהליכים אלה נפלטים גזי חממה ומזהמי אוויר הפוגעים בבריאות. כאמור, משרד מבקר המדינה אמד את עלות זיהום האוויר בשנת 2015 עקב פליטת גזי חממה ופליטת מזהמים הפוגעים בבריאות מכלל המגזרים (חשמל, תחבורה ותעשייה), בהתבסס על העלויות החיצוניות שקבע המשרד להגנת הסביבה, בכ-16 מיליארד שקלים; בשנת 2014 נאמדה העלות ב-15.9 מיליארד שקלים. המבקר הוסיף כי יותר ממחצית העלות בכל אחת מהשנים האמורות, כ-8.8 מיליארד שקלים, מקורה בתהליך ייצור החשמל.

     

    חלוקת המזהמים. נתונים של משרד מבקר המדינה (צילום: מתוך דו"ח מבקר המדינה) (צילום: מתוך דו
    חלוקת המזהמים. נתונים של משרד מבקר המדינה(צילום: מתוך דו"ח מבקר המדינה)

     

    ומה המדינה עושה כדי להפחית את השימוש באותם דלקים מזהמים, כדי לשמור על בריאות הציבור? נראה שלא הרבה, לפי המבקר. בדו"ח נכתב כי נתונים של המשרד להגנת הסביבה ונתונים של האיחוד האירופי מראים כי פליטת מזהמים לנפש בישראל גבוהה במידה ניכרת מפליטת מזהמים לנפש במדינות האיחוד האירופי.

     

    המבקר מעיר על היעדר תכנון ארוך טווח לגבי שילוב אנרגיות מתחדשות במערך ייצור החשמל בישראל. בביקורת נמצא כי למשרד האנרגיה אין תוכנית אב כוללת למשק החשמל. המשרד לא קבע את היקף הגיבוי ואת היקף האגירה הנדרשים לשילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל ולא קבע את צורכי הפיתוח של מערכת הולכת החשמל לשם קליטת מכסות החשמל המיוצר באמצעות אנרגיות אלה.

     

    עוד נמצא בביקורת כי בניגוד להחלטת הממשלה מאפריל 2016, טרם קבע משרד האנרגיה תוכנית לעמידה ביעדים שקבעה הממשלה לשנים 2025 ו-2030 בעניין ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות. בנוסף, מינהל התכנון ומשרד האנרגיה לא הכינו תוכנית מתאר ארצית לתשתיות משק האנרגיה, כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה משנת 2008.

     

    הארובה החדשה באורות רבין    (צילום : עידו ארז)

    הארובה החדשה באורות רבין    (צילום : עידו ארז)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    המבקר מצא עוד שהממשלה לא עמדה ביעדים שקבעה בעצמה בעניין ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות. המבקר מצא כי בסוף שנת 2015 יוצרו כ-2% מכלל החשמל שיוצר במשק באותה שנה באמצעות אנרגיות מתחדשות, זאת אף שבהחלטת הממשלה מינואר 2009 נקבע כי עד שנת 2014 יש לייצר 5% מהחשמל באמצעות אנרגיות כאלו.

     

    וזה לא הכול. בינואר 2016 החליט שר האנרגיה להכפיל את מכסת הייצור באמצעות אנרגית רוח, על מנת לעמוד ביעדי הממשלה לשנת 2020, אף שהקמת מתקנים לייצור חשמל בטכנולוגיה זו נתקלה בחסמים רבים. לפי החלטת ממשלה מאפריל 2016, הוקם צוות בין-משרדי לבחון את החסמים המקשים על הקמתם של מתקני ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות ולהמליץ על דרכים לצמצום החסמים (להלן - הצוות להסרת חסמים) עד ספטמבר 2016. ואולם הצוות המיוחד טרם השלים מלאכתו וטרם פרסם את המלצותיו.

     (צילום: מתוך דו"ח מבקר המדינה) (צילום: מתוך דו
    (צילום: מתוך דו"ח מבקר המדינה)

     

    המבקר גם מצא כי תעריפים שקבעה רשות החשמל למיזמים לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות היו גבוהים וגילמו עלות עודפת לצרכני החשמל. לפי חישובי רשות החשמל, ייצור של 8.2% מהחשמל בשנת 2020 באמצעות אנרגיות מתחדשות צפוי להעלות את תעריף החשמל בכ-7.6% ולהטיל על הצרכנים עלות עודפת של כ-1.7 מיליארד שקלים, לעומת ייצור באנרגיות קונבנציונליות ללא אנרגיות מתחדשות.

     

    גם חברת החשמל, לפי המבקר, לא עמדה בלוחות הזמנים לביצוע המיזם להפחתת פליטת גזים. המבקר מצא כי נרשמו דחיות של שנתיים עד ארבע שנים בהתקנת סולקנים - אמצעים להפחתת פליטה - ביחידות המופעלות באמצעות פחם. המבקר כתב כי המשך הפעלה של יחידות אלה ללא סולקנים גרם לנזק כלכלי כיוון שנפלטו מזהמים הפוגעים בבריאות.

     (צילום: מתוך דו"ח מבקר המדינה) (צילום: מתוך דו
    (צילום: מתוך דו"ח מבקר המדינה)

    לדברי המבקר, התקנת הסולקנים במועד שנקבע בצו הרוחבי הייתה מצמצמת עד דצמבר שנת 2015 את העלויות החיצוניות בכ-4 מיליארד שקלים, והתקנתם לפי לוחות זמנים מאוחרים יותר שקבע המשרד להגנת הסביבה ביולי 2011 הייתה מצמצמת את העלויות החיצוניות בכ-2.4 מיליארד שקלים. המבקר העיר כי החישוב אינו כולל את העלויות החיצוניות עקב הפליטה מיחידות 4-1 בתחנת הכוח "אורות רבין".

     

    באפריל 2016 עדכנה חברת חשמל את תקציב המיזם שאישר הדירקטוריון בנובמבר 2012. התקציב המעודכן כולל תוספת של כ-1.5 מיליארד שקלים, לא כולל עלויות ריבית בזמן ההקמה של הסולקנים, בסכום של כ-1.3 מיליארד שקלים, והוא גבוה בכ-27% מהתקציב המקורי. לפי הסברי חברת חשמל, נדרשה הגדלת התקציב בשל הערכת חסר של תכולת העבודה בשלב תכנון המיזם בשנת 2013, שנבעה בין השאר ממורכבות המיזם, מאי-הוודאות לגבי פעולות שיידרש לבצע במסגרת המיזם ומאי-תקצוב שלהן.

     

    לגבי משרד האנרגיה, מצא המבקר עוד, כי במשך חמש שנים לא קיבל המשרד החלטה סופית באשר לאופן הפחתת הפליטות מיחידות 4-1 בתחנת הכוח "אורות רבין" ותרם בזאת להמשך פליטת המזהמים. המבקר כתב כי משרד האנרגיה שינה תכופות את ההחלטה בעניין אופן הפחתת הפליטה ביחידות הייצור 4-1. "הדבר גרם להמשך הפעלתן של היחידות במתכונת הנוכחית, פחם ללא אמצעים להפחתת פליטה, ולחריגה של כחמש שנים מהמועד שנקבע בצו הרוחבי להפחתת הפליטות מהן". משרד מבקר המדינה אמד את העלויות החיצוניות בפרק הזמן משנת 2013 עד מחצית שנת 2016 בכ-5.6 מיליארד שקלים, בהתבסס על נתוני המשרד להגנת הסביבה.

     

    ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "לאור הפער במימוש המכסות לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בשנת 2015, השר, בהתייעצות עם רשות החשמל, החליט בשנת 2016 להוסיף 1,000 מגה ואט למכסה הסולארית אשר ימומשו עד שנת 2020 ויבטיחו עמידה ביעדי הממשלה. ביום 27.2.17 פורסם המכרז להקמת מתקני ייצור חשמל סולאריים וביום 20.3.17 נבחרו זוכים אשר יקימו מתקנים בהיקף של 235 מגה ואט. המכרז הנ"ל הינו הראשון מבין שורת מכרזים שצפויה רשות החשמל לפרסם בשנתיים הקרובות ויבטיחו עמידה ביעדי ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת".

     

    עוד נמסר כי "מדיניות שר האנרגיה הינה להפחית את השימוש בפחם למינימום הנדרש תוך שמירה על הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. מאז כניסתו לתפקיד שר האנרגיה, השר שטייניץ הוא היחיד מבין שרי האנרגיה שהורה על הפחתת 19% בשימוש בפחם בתחנות הכח, ביטל את הקמתה של תחנת הכוח הפחמית באשקלון (תחנה D), והכריז לפני כשנה על החלטתו לסגור את התחנה הפחמית ב'אורות רבין' (יחידות 1-4)".

     

    מחברת החשמל נמסר: "חברת החשמל למדה את המלצות מבקר המדינה ואף הטמיעה את המלצותיו כפי שמצויין בתוכנית תיקון הליקויים. פרוייקט הפחתת הפליטות הינו פרויקט לאומי אסטרטגי למדינת ישראל בהיקף אדיר, המקודם בהובלת חברת החשמל.

     

    "חברת החשמל גאה להיות הגורם העיקרי כיום במדינת ישראל המקדם תהליך זה באופן עקבי לאורך השנים תוך השקעת משאבים חסרת תקדים ברמה בינלאומית. נוכח מורכבותו וייחודו של הפרויקט, וכפי שהמליץ מבקר המדינה, החברה מלווה משנת 2016 על ידי ייעוץ פיננסי של החברה הבינלאומית Sargent&Lundy לצורך עדכון עלויות הפרויקט.

     

    "לוחות הזמנים של הפרויקט, במקור, כפי שנכפו על החברה מבלי להבין את מורכבות הפרוייקט, לא היו ריאליים והשינויים בהם אושרו על ידי המשרד להגנת הסביבה. חברת החשמל פעלה לכל אורך הדרך כחוק, ובאישור המשרד להגנת הסביבה תוך התמודדות עם השפעות פנימיות וחיצוניות כמו מבצע 'צוק איתן' על לוחות הזמנים ועל התקציב המקורי. אנו שמחים כי הפרוייקט באורות רבין הסתיים לאחרונה ופועלים על מנת להביא לסיום מוצלח גם בתחנת רוטנברג באשקלון".

     

    משרד האנרגיה ורשות החשמל לא קידמו תוכניות לחיסכון מיליארדי שקלים

    דו"ח המבקר מתייחס למשק החשמל גם בפרק נוסף, בו הוא קובע כי באמצעות הסטת הביקוש לחשמל בשעות השיא, ניהול ביקושים, צמצום שיאי ביקוש וייצור חשמל מופחת ניתן להשיג חיסכון כספי ניכר של עד 8.1 מיליארד שקל. אולם משרד האנרגיה ורשות החשמל לא גיבשו תוכניות לניהול ביקושי החשמל למשקי הבית, והרזרבה לשנים הקרובות גבוהה מהנדרש.

     

    הפרק המלא בדו"ח המבקר

     

    ישראל מוגדרת כ"אי אנרגטי", משום שאי אפשר לגבות את מערכת החשמל שלה באמצעות שכנותיה ובשל המעבר למשק חשמל שמבוסס על גז, שאספקתו תלויה בצינור גז יחיד שהקיבולת שלו מוגבלת. עלות אי-אספקת חשמל בישראל גבוהה ונאמדת בכ-100 שקל לקילו-ואט שעה. לעומת זאת, עלות הייצור נמוכה במידה ניכרת מסכום זה גם בשעות של ביקושי שיא.

     

    בשל הבידוד האנרגטי ומכיוון שהעלות של אי-אספקת חשמל גבוהה מאוד, משק החשמל בישראל תוכנן לספק את כל הביקוש לחשמל בכל רגע נתון. זאת באמצעות הגדלת היצע הייצור, במסגרתה הוקם מערך ייצור שמסוגל לייצר חשמל בתפוקה הכפולה מהצריכה השנתית הממוצעת של חשמל. על כן הפוטנציאל לייעול הוא גדול.

     

    הרחבת מערך הייצור מעבר לנדרש

    צריכת החשמל וביקושו מתאפיינים בתנודתיות גבוהה במשך שעות היממה, בין עונות השנה ותלויים בעיקר בהיקף הפעילות במשק ובתנאי מזג אוויר. על פי הנתונים המובאים בדו"ח, שיא הביקוש לחשמל הוא בחודש ינואר, עם 12,612 מגה-ואט, אחריו חודש אוגוסט עם 12,148 מגה-ואט ובמקום השלישי חודש דצמבר, עם 11,881 מגה-ואט. החודש עם הכי מעט ביקוש הוא אפריל, עם 8,557 מגה-ואט.

     

    היקף הייצור במרבית שעות הייצור השנתיות נע בין 5,000 ל-9,000 מגה-ואט, ואילו רק ב-3% משעות הייצור השנתיות מיוצר חשמל בהיקף של יותר מ-11 אלף מגה-ואט. ברוב השנה נדרש לנצל 40%-80% מיכולת הייצור המותקנת במשק החשמל. הנתון מלמד על הפוטנציאל לייעל את מערך הייצור, שתוכנן לספק חשמל בכל רגע נתון.

     

    המבקר מצביע על כך שבשל העלויות הגבוהות הכרוכות בתחזוקת מערך ייצור גדול, שנועד בעיקר לספק חשמל בשעות מועטות של שיאי ביקוש, גובשו במדינות רבות בעולם תוכניות ניהול ביקושים. הן נועדו להשפיע על הרגלי הצריכה של התושבים באמצעות הסברה ותמריצים כלכליים שמעודדים אותם להסיט את עיקר הצריכה לשעות בהן צריכת החשמל המשקית נמוכה יותר.

     

    משרד התשתיות והאנרגיה הוא האחראי מטעם הממשלה ליישום המדיניות בתחום האנרגיה, ואילו רשות החשמל היא הגורם המקצועי שמסייע לשר התשתיות והאנרגיה בגיבוש מדיניות, והאחראית הבלעדית לקביעת תעריפי החשמל. המדיניות הממשלתית התמקדה בעיקר בהגדלת יכולת הייצור של החשמל, כלומר בצד ההיצע, וזאת עקב מאפייני צריכת החשמל והעלות הגבוהה של אי-אספקת חשמל, וכאמור, בוצעה הרחבת מערך ייצור החשמל במשק מעבר לנדרש.

     

    המבקר הזהיר, משרד האנרגיה ורשות החשמל טרם תיקנו את הליקויים

    בשנים האחרונות קיימת מגמת גידול ברזרבה, כך שבשנת 2015 היה שיא הביקוש 12,905 מגה-ואט ויכולת הייצור הנדרשת, בתוספת רזרבה של 20%, היתה צריכה להיות 15,486 מגה-ואט. בפועל, הספק הייצור היה 16,550 מגה-ואט, גבוה ב-1,064 מגה-ואט מהספק הייצור הנדרש. מדובר בהספק שווה ערך להספק של כשתי טורבינות וחצי, שפועלות במחזור משולב. עלות התקנת מחז"ם (טורבינה שפועלת במחזור משולב) בהספק כזה היא כ-1.7 מיליארד שקל, לפי מחיר שנת 2010.

     

    הסיבות העיקריות לגידול הניכר ברזרבה הן האטה בקצב גידול הביקוש לחשמל וכניסה מהירה של יצרני חשמל פרטיים לשוק בשל זמינות הגז הטבעי והסדרה תומכת. נתוני רשות החשמל מצביעים על כך שהרזרבה הזמינה בשנים 2015-2017 גבוהה מהנדרש, כך בשנים הבאות (2019-2020) שיעור הרזרבה עשוי להגיע לכ-35%, בעוד שגודל הרזרבה שנקבע למשק עומד על 20%.

     

    על אף שבדו"חותיו הקודמים הצביע מבקר המדינה על עודף כושר הייצור במשק החשמל, ועל כך שהיקף הרזרבה המתוכנן בייצור כדול במידה ניכרת מהרזרבה שנקבעה, טרם תיקנו משרד האנרגיה ורשות החשמל את הליקוי.

     

    משנת 2013 גדל מספר הרישיונות לייצור חשמל שהקצתה רשות החשמל ליזמים, ובעקבות זאת גדלה גם רזרבת החשמל במשק. בנוסף, למרות שצריכת החשמל של משקי הבית היא כשליש מצריכת החשמל הכוללת, לא גיבש משרד האנרגיה תוכניות לניהול ביקושים מעבר לתוכניות הקיימות, שמופנות לצרכני החשמל הגדולים.

     

    מדיניות ניהול ביקושים שמיועדת לצמצום או הסטה של ביקושים כוללת, בין היתר, תמריצים כלכליים והסברה. לדוגמה, החלת תעריפי חשמל משתנים בשעות היממה יכולה להביא לשינוי דפוסי צריכת חשמל בקרב צרכנים, כלומר להסיט ביקושים משעות שיא ומחיר יקר, לשעות בהן הביקוש נמוך יותר והמחיר זול. אבל תעריפים משתנים חלים היום בעיקר על צרכני החשמל הגדולים, שחלקם בצריכת החשמל השנתית היא כ-54%.

     

    אומדן תיאורטי שערך מבקר המדינה מעלה כי פוטנציאל החיסכון מהסטה של 10% מהביקוש לחשמל בשעות השיא יכול להגיע עד כ-8.1 מיליארד שקל בשנים 2011-2027, ונובע מדחיית השקעות בהקמת תחנות חדשות והפחתה בעלות החזקתן של התחנות הקיימות. "נוכח העלויות הגבוהות הכרוכות בהקמת תחנות חדשות ובייצור החשמל בשעות השיא של ביקוש החשמל", כותב המבקר, "הרי שניהול הביקושים, צמצום שיאי הביקוש גם באחוזים בודדים וצמצום ייצור החשמל - טומנים בחובם אפשרות לחיסכון כספי ניכר".

     

    משרד האנרגיה לא בחן צעדים או גיבש תוכנית לקידום מיזם מניה חכמה

    בנוסף נמצא כי משרד האנרגיה לא יישם את המוטל עליו בהחלטות ממשלה מהשנים 2010 ו-2013 לגבש המלצות שיאפשרו לערוך תוכנית למיזם מניה חכמה, למרות שהוא יכול לתרום לקידום יעדי הממשלה בנוגע לצמצום ביקושים, התייעלות אנרגטית והפחתת פליטות. מניה חכמה היא מיזם לפריסתם של מונים חכמים שמאפשרים מדידה רציפה מרחוק של צריכת האנרגיה ואיסוף נתונים אחרים שקשורים לנשוא החשמל.

     

    מונים חכמים כוללים גם מערכות תקשורת וניהול מידע, שמאפשרות לאגור את המידע, לעבד אותו ולהעבירו באופן דו-כיווני. מונים כאלה מאפשרים להחיל תוכניות ולקבוע תעריפים דינמיים שישקפו את עלות הייצור והאספקה בזמן אמת, ויתמרצו את הצרכנים להסיט ביקושים ולהפחית את הצריכה הכוללת.

     

    אך כאמור, בשל עיכובים ביישום מיזם מניה חכמה, הוא טרם בוצע, עקב חסמי הסדרה שמונעים את קידום התוכנית שהגישה חברת החשמל למשרד האנרגיה ב-2012. למרות זאת, לא בחן משרד האנרגיה צעדים חלופיים ולא גיבש תוכנית לקידום המיזם.

     

    נמצא כי משרד האנרגיה ורשות החשמל לא קבעו מהו המודל המשקי המיטבי ואופן מימון מיזם מניה חכמה, ובכך תרמו לעיכובים משמעותיים עד לכדי אי קידומו.

     

    בנוסף, למרות שרשות החשמל התנתה את קידום המיזם בביצוע ניסוי תעריפי ובדיקת היתכנות כלכלית, הניסוי טרם בוצע ובדיקת הכדאיות הכלכלית של המיזם מתעכבת.

     

    המבקר קובע כי על משרד האנרגיה, רשות החשמל וחברת החשמל לגבש תוכניות להסטת ביקושים, ובהן מתן תמריצים כלכליים והסברה שתגביר את מודעות הציבור לתועלת הנוסעת מהסטה כזו. כמו כן, על משרד האנרגיה ורשות החשמל לבחון בהקדם את הכדאיות הכלכלית של מיזם מניה חכמה ובהתאם לכך לשקול את הוצאתו לפועל.

     

    רשות החשמל מסרה בתגובה: "בדבר אנרגיות מתחדשות, הפחתות התעריפים שביצעה רשות החשמל והסטת המכסות מטכנולוגיות יקרות לזולות חסכו לצרכני החשמל עשרות מיליארדי שקלים. הרשות הובילה, כאמור, מהלכים אלו ואלמלא מעורבותה נראה כי התעריף לצרכנים היה מתייקר בעשרות אחוזים".

     

    "מדיניות הרשות הנוכחית היא מעבר לשיטת מכרזי תעריף, ובעקבות מדיניות זו, המיושמת בשנה האחרונה, וצפויה להחדיר אלפי מגה-ואט אנרגיה נקייה למשק, הופחתו תעריפי האנרגיה המתחדשת בכ-90%. הרשות מברכת על נתוני המבקר ותמשיך במדיניותה זו".

     

    "בנוגע לניהול ביקושים ומיזם מנייה חכמה - בימים אלה שוקד הצוות המקצועי ברשות החשמל על גיבוש המלצות באשר ליעדי תוכנית האב במשק החשמל. חיזוי הביקוש הינו אתגר משמעותי. חיזוי בחסר עלול להוביל להפסקות חשמל ולנזק כלכלי עצום, בשעה שחיזוי יתר עלול להוביל לתשלום עודף על רזרבה. יצויין כי במסגרת גיבוש התוכנית ייבחן גם מענה לשיאי ביקוש באמצעות ניהול ביקושים. הרשות מתקפת את ממצאי הניתוח בימים אלו ולאחר השלמת הבחינה יוחלט האם נכון להמליץ לשר האנרגיה לעדכן את המדיניות שנקבעה בשנת 2010".

     

    "הרשות כבר היום עושה שימוש נרחב באמצעי ניהול ביקושים ורואה חשיבות גדולה בשיטוח שיאי הביקוש, לרבות באמצעות בחינת מנייה חכמה".

     

    תגובת חברת החשמל לדוח המבקר לעניין מנייה חכמה וניהול ביקושים:  "חברת החשמל למדה את ממצאי הדוח ומברכת עליו. חברת החשמל יזמה וקידמה פיילוט טכנולוגי למנייה חכמה - למרות חוסר הוודאות הרגולטורית. בעקבות הפיילוט, החברה ערוכה לפריסה רחבה, מיד עם קבלת אישור הרגולציה. החברה סבורה כי יש להתחיל

    בפריסת מניחה חכמה ברמה ארצית אף בטרם סיום הניסוי התעריפי, בתנאי שתתקבל החלטה מתאימה בנושא על ידי רשות החשמל, שתכלול גם הכרה בעלויות להמשך מימון הפריסה".

     

    "בנושא דו"ח ניהול ביקושים, חברת החשמל שבה והתריעה כי נוכח העדר רפורמה מוסכמת במשק מן הראוי לבחון את המשמעויות הנגזרות מחלוקת רישיונות ייצור וההשלכה על הציבור. החברה מברכת גם על ממצאי דוח זה".

     

    "בנושא התעריף, חברת החשמל פועלת ותפעל על פי הנחיות הרגולציה".

     

    ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "חזית ביקושים במשק החשמל היא אחת המשימות החשובות של משרד האנרגיה. בעוד שחיזוי בחסר עלול להוביל להפסקות בחשמל, חיזוי ביתר עלול להוביל לתשלום עודף על רזרבה. לאור הימשכות הליכי התכנון וההקמה של תחנות כוח, בשילוב גריטה צפויה של תחנות כוח קיימות (חיפה, אורות רבין 1-4), משרד האנרגיה ורשות החשמל סבורים כי המכסות שאושרו נחוצות למשק החשמל.

     

    "משרד האנרגיה רואה חשיבות רבה בחיסכון והתייעלות אנרגטית במשק החשמל, ובמגזר הביתי בפרט. כך, בין היתר, פועל המשרד בתחום הרגולציה של מכשירי חשמל ביתיים, על מנת לקדם רכישת מוצרי חשמל יעילים אנרגטית. האגף לשימור אנרגיה בוחן יישום מודל לניהול ביקושים, בשיתוף רשות החשמל, מתוך מטרה להפחית את צריכת האנרגיה בכלל, ובמשקי הבית בפרט.

     

    "התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, אותה מתעתד משרד האנרגיה להעביר לממשלה בקרוב, כוללת המלצות אופרטיביות להתייעלות אנרגטית והפחתת צריכת החשמל. ישנם שלל אמצעים טכנולוגיים ליישום התקנת מנייה חכמה במגזר הביתי, אותם יבחן המשרד בשיתוף רשות החשמל. יצויין כי רשות החשמל היא הגורם המוסמך לקביעת אסדרות, אמות מידה ותעריפים במשק החשמל".

     

    עדי רומי מארגון מגמה ירוקה מסרה: "דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום מהווה אמירה חשובה לתחום האנרגיות המתחדשות בישראל. עם זאת, נעדרת ממנו ההתייחסות לפתרון הקל, הפשוט והנגיש - הצבת פאנלים סולארים על גגות הבתים. פאנלים אלו יכולים לייצר עד 30% מכלל צריכת החשמל בישראל. אנו מקדמים מהלך זה מול אוניברסיטת ת"א ומקווים שמדינת ישראל תלך בעקבותיה". 

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עידו ארז
    תחנת הכוח אורות רבין בחדרה
    צילום: עידו ארז
    מומלצים