שתף קטע נבחר

מה זה יצר הרס עצמי ואיך מפסיקים אותו?

בכל פעם שמשהו טוב קורה לכם - אתם מצליחים, מקבלים מחמאות, מרוויחים הרבה כסף, מרעיפים עליכם אהבה - אתם דואגים לחבל בזה, הורסים את כל מה שבניתם, מכניסים את עצמם לצרות, מאמללים את עצמכם, קורסים, מתמוטטים, נופלים, צוללים, רק כדי להתחיל את הכל מחדש. אבל קחו בחשבון שאם לא תשברו את המעגל, זה יקרה לכם שוב. ושוב. ושוב

הכל מושלם אצלך: המשפחה, העבודה, החברים. מה רע לך? ואז אתה בוגד בה עם מישהי מהעבודה, לא רומן גדול, סטוץ קטן, ואז היא מגלה, ואז המשפחה מתפרקת, ואז אתה מפוטר.

 

את מתאהבת בגבר חדש, היחסים ביניכם מתהדקים, את מתחילה לחשוב שהוא האחד ונכנסת ללחץ, מרגישה מחנק, מתחילה לשכנע את עצמך שאולי רצת מהר מדי, מפלרטטת עם החבר החתיך שלו, ומאבדת אותו סופית.

 

אתה עובד קשה מדי, מזניח את המשפחה, מרגיש רע פיזית, עולה במשקל, נעשה חולה, מתחיל דיאטה, חוזר לעבוד, ושוב השעות מתארכות, ושוב המריבות איתה, ושוב התקפי האכילה, ושוב העלייה במשקל, עד שלילה אחד אתה פשוט קורס.

 

העסק הקטן שלך מתחיל לגדול, חשבון הבנק מתאזן, את סוף סוף בפלוס, מרגישה רווחה כלכלית, שוכרת עובדים, מרגישה נפלא, ואז את מוכרת את העסק, מפצה את עצמך על העבודה הקשה בטיול של החיים שלך לחו"ל, מפוצצת שם הכל על קניות, וחוזרת לשוקת שבורה.

 

בכל פעם שמשהו טוב קורה לכם - אתם מצליחים, מקבלים מחמאות, מרוויחים הרבה כסף, מרעיפים עליכם אהבה - אתם דואגים לחבל בזה, הורסים את כל מה שבניתם, מכניסים את עצמם לצרות, מאמללים את עצמכם, קורסים, מתמוטטים, נופלים, צוללים, רק כדי להתחיל את הכל מחדש. זה קורה לכם פעם אחת. ואחר כך פעם שנייה. ושלישית. זה לא מקרי. זה לא גורל. זה לא מזל רע. זה לא מהשמיים. זה דפוס התנהגותי שסיגלתם לעצמכם. קוראים לזה "יצר הרס עצמי". אבל זה לא יצר, זו התודעה שלכם שמנהלת אתכם.

 

לעוד טורים של אבישי מתיה

 

תפסיקו לחבל בחיים של עצמכם

אנחנו לא הורסים סתם. התודעה שלנו משכנעת אותנו שכדאי לנו, שאנחנו נרוויח מזה. איך אנחנו מסבירים את זה לעצמנו? למשל, "השגרה משעממת אותי, מיציתי, אני חייב לשנות". או "חיים רק פעם אחת, אני חייבת להספיק, להעז ולהתנסות". או "כדי להצליח באמת, צריך להתחיל מלמטה".

 

שלושת ההסברים הללו מייצגים את אותה חבלה תודעתית. ומאחר שהתודעה מייצרת מציאות, אז במציאות אנחנו נשבור את השגרה ונתחיל מלמטה, או מההתחלה, או במקום אחר. פעם אחר פעם. שוב ושוב. ואם אנחנו למעלה, מצליחים ושלווים, מרגישים טוב עם עצמנו, אנחנו כבר נדאג לשבש, לפרק, להחריב, לנתץ, להרוס, להפיל את עצמנו למטה, כדי לחזור לעולם המוכר שלנו, של מחסור ולחץ, פחד ואשמה.

 

כך התודעה שלנו מתנהלת: אם אנחנו מאמינים במשהו, היא כבר תמצא לנו את ההוכחות שאנחנו צודקים. גם כשאנחנו טועים. גם כשאנחנו מצליחים, אנחנו כבר נדאג להשמיד את ההצלחה ולחוש מחדש את תחושת הכישלון המוכרת כל כך. שוב נהיה לבד. בלי עבודה. בלי אהבה. אבל עם האדרנלין הזה של אתגר מחודש, על קו ההתחלה.

 

זה לא יכול להימשך לנצח. הזמן עושה את שלו, הריגוש מתמוסס, הגוף מתעייף והבדידות אוכלת לכם את הלב. אז כדי שזה לא יקרה לכם פעם אחר פעם, שוב ושוב, אתם צריכים לפרק את המנגנון ההרסני הזה. איך מפרקים אותו? מטילים בו ספק. לא מקבלים אותו כפי שהוא. לא מסכימים איתו. עוצרים לרגע. חושבים עוד קצת. מציבים סימני שאלה לפני כל צעד שאתם עומדים לעשות. "אולי אני לא חייב להתמכר לריגושים מיניים?".

 

"אולי אני יכול לעבוד פחות שעות ולאחד מחדש את המשפחה שלי?". "אולי אחסוך את הכסף ואשקיע אותו במקום לפוצץ בשופינג?". "אולי אתאפק ולא אתחיל עם החבר שלו, למרות שהוא חתיך למות?".

 

היכולת שלנו להבחין בדפוס התנהגות שחוזר על עצמו היא זו שבסופו של דבר תציל אותנו מעצמנו, תסייע לנו לשנות את ההתנהגות שלנו, להכחיד את יצר ההרס העצמי, ולחזור ולשלוט בחיינו. השליטה בחיינו היא החופש האמיתי, לא ההתמכרות למנגנון ההרסני. כשאנחנו מצליחים לנהל את הזמן שלנו נכון, לחיות ברווחה, לחוש אהבה, אנחנו יכולים סוף סוף להיות שלמים עם מי שאנחנו ולהרגיש מה זה באמת שקט נפשי.

 

הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
להפסיק את יצר ההרס העצמי
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים