ריב שכנים: קרב על המקלט בקוטג' דו משפחתי

בני זוג מרמת השרון גילו להפתעתם שלבית יש מקלט, ושהוא נמצא בשימוש בלעדי של שכניהם מהבית הסמוך. בית המשפט החליט לעשות סדר

עו"ד מיכאל אוסטרובסקיפורסם: 26.10.17 , 18:57

שופט בית משפט השלום בתל אביב יגאל נמרודי נעתר לאחרונה לתביעת בני זוג, בעלי בית בקוטג' דו-משפחתי ברמת השרון, והורה לאפשר להם להשתמש במקלט שנמצא זה שנים בשימוש הבלעדי של שכניהם מהבית הצמוד.

בני הזוג גילו על המקלט לפני כ-11 שנים, כשיזמו מהלך של פירוק שיתוף בחלקה. הנושא גרם לעוינות בין השכנים, שהובילה לבסוף להגשת התביעה ב-2012, שבה התבקש בית המשפט לאפשר גם לבני הזוג להשתמש במקלט ולפרק את השיתוף באמצעות רישום הקוטג' כבית משותף. התובעים טענו בין השאר שכניהם חסמו את פתח הכניסה מהיחידה שלהם למקלט, בניגוד לחוק ולהיתר הבנייה של המבנה.

תביעה

הקבלן הפסיד לשכנה: תבנה בלי לשמור מרחק

עו"ד צפריר אוסטשינסקי

חברת "יעל ניהול וייזום פרויקטים" הקימה פרויקט בפ"ת וסיכמה עם בעלת שטח צמוד שלא תבנה בגבול ביניהן. בביהמ"ש התברר: היה עוד הסכם

הקבלן הפסיד לשכנה: תבנה בלי לשמור מרחק

הנתבעים טענו מנגד שכך היה המצב כשרכשו את הבית ב-1984. הם הוסיפו שממילא התובעים ויתרו על המקלט כשהצהירו בהסכם המכר כי הם רוכשים את הנכס כמו שהוא – ללא מקלט. מעבר לזה, הוסיפו, לתובעים יש מקלט עילי. לטענה זו השיבו התובעים כי המקלט העילי אינו תקני ולא יגן עליהם בעת הצורך.

השופט יגאל נמרודי מינה מודד ושמאי מקרקעין שאישר כי כמחצית מהמקלט נמצאת במגרש של התובעים, והוא אכן הוקם עבור שתי היחידות במשותף. בהתאם לכך, ולאחר עיון בראיות שהונחו בפניו, החליט השופט לקבל את התביעה "ברובה המכריע".

הוא קבע שמלבד חוות דעת המומחה, התובעים הביאו די ראיות המעידות על כך שהמקלט נבנה עבור שני הבתים. עם זאת, הוא לא מצא ראיות לכך שהנתבעים אחראים לחסימת פתח הגישה למקלט. הוא האמין לעדות הנתבע שמעולם לא ביצע פעולה כזו, וגם בעל הבית הקודם של הנתבעים העיד כי כך הבית נרכש מהקבלן. בהקשר זה ציין השופט נמרודי שהתובעים, שרכשו את הבית רק ב-2005, לא באמת יכולים לדעת מי הקים את הקיר החוסם.

כלומר, המסקנה של השופט היא שהנתבעים אמנם מנעו מהתובעים את השימוש במקלט, אך לא במכוון או ביודעין. הוא העיר שבנסיבות כאלה ניתן לפסוק שהמצב יישאר על כנו, אולם הוא החליט שלא לפעול כך, בין היתר משיקולי הגינות, שכן הנתבעים כבר לא גרים בבית ולנוכח הבעייתיות הביטחונית שהציגו התובעים.

נקבע שהצהרות התובעים בהסכם המכר לא מעידות בהכרח שידעו שהמקלט הוא רכוש משותף וויתרו על השימוש בו - ויתור שככל הנראה ממילא לא היה לו תוקף לפי הוראות הג"א.

השופט נמרודי קיבל גם את התביעה לפירוק השיתוף. הוא הבהיר שחוק המקרקעין קובע ש"כל שותף במקרקעין משותפים זכאי לדרוש פירוק שיתוף בכל עת". המומחה קבע כי הדרך הכי טובה לעשות זאת הוא לרשום את החלקה כבית משותף, והנתבעים אמנם סירבו לפירוק השיתוף אך לא סתרו את חוות דעתו או הציגו טעם ממשי שמצדיק לשלול מהתובעים את זכותם החוקית.

בסיומו של פסק הדין הוציא השופט נמרודי הוראות מעשיות לפתיחת המקלט עבור התובעים ולפירוק השיתוף בחלקה. הנתבעים חויבו ב-25 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.