שתף קטע נבחר

הוריש כסף ודירה בת"א לעוזרת הבית ולבנה

קשיש חשוך ילדים שנקשר לעוזרת שטיפלה בו השאיר אחריו צוואה ייחודית. קרוב משפחה שלו הגיש התנגדות, אבל בית המשפט דחה אותו

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב אישר לאחרונה צוואה שהשאיר אלמן חשוך ילדים, ובה הוריש כסף רב ודירה בתל אביב לעוזרת הבית שלו שליוותה אותו שנים ארוכות ולבן שלה. בכך דחתה השופטת ורד שביט פינקלשטיין התנגדות של קרוב משפחה של אשתו המנוחה של האלמן, שטען שגם לו מגיע נתח מהירושה.

 

המנוח מת מסרטן ב-2015, בגיל 89. זמן מה לאחר מכן הגיש בנה של העוזרת בקשה לרשם הירושות להוציא צו לקיום הצוואה שנוסחה ב-2012. במסגרתה ציווה המנוח 40% מהכסף הרב שלו לעוזרת, ואת יתרת רכושו, כולל דירה בתל אביב, לבנה. ההליך הועבר לבית המשפט עקב התנגדות מצד בן דודה של אשת המנוח (שהלכה לעולמה ב-2006), שטען שלא הגיוני שהמנוח יצווה את רכושו הרב ל"עוזרת הבית ובנה".

 

לדבריו, בשנת 2000 הותירו המנוח ואשתו צוואה שונה בתכלית, שבה הורישו לו 30% מהרכוש, כך שלטעמו, הצוואה הנוכחית נחתמה תחת השפעה בלתי הוגנת של העוזרת ובנה.

 

אבל הבן הפריך את טענות בן הדוד באמצעות עדויות, תמונות ומסמכים רבים. הוא סיפר שהמנוח ואשתו הכירו את משפחתו בשנות ה-70 כשהתגוררו בשכנות. אמו החלה לעבוד אצלם כעוזרת בית ובמהלך השנים נשמר ביניהם קשר חזק שהתהדק והלך, עד כדי כך שאמו קראה לו על שמו של המנוח. בשלב מסוים הוא אף שינה כמחווה את שם משפחתו לשם המשפחה של המנוח, וכשאשת המנוח חלתה מי שטיפלה בה במסירות רבה הייתה אמו.

 

מנגד טען בן הדוד שהתובע ואמו זממו להשתלט על רכושו של המנוח בתקופה שכבר לא היה עצמאי. הוא ציין כי מרגע שאשת המנוח נפטרה הם השתלטו על חייו וניהלו את כספו, כך שהוא היה "מצע נוח" להשפעה.

 

אבל השופטת ורד שביט פינקלשטיין מצאה את טענות בן הדוד תלושות מהמציאות, בין השאר משום שהודר מצוואה נוספת שכתב המנוח ב-2007. היא לא שוכנעה שהייתה השפעה לא הוגנת על המנוח, שכן אף אחד מהמבחנים לקיומה לא התקיים. כך למשל, הוכח שהוא היה צלול וכשיר מבחינה קוגניטיבית כשערך את הצוואה האחרונה, ואף יצא למסעדות ובתי קפה, טיפל לבד בענייניו ונפגש עם חברים.

 

בבית המשפט הציג בנה של העוזרת סרט של המנוח בסיור ב"יד ושם" מ-2013, שם הוא נראה צלול ורהוט. בסרט זה, אגב, הציג המנוח תמונה של התובע ואמר שהוא כ"בן" עבורו.

 

השופטת גם לא מצאה חוסר היגיון בצוואה. המנוח הסביר בשתי הצוואות האחרונות שלו שהחליט להעניק לתובע ולאמו את מרב רכושו כהכרת תודה על שנים רבות של אהבה, מסירות ודאגה.

 

לנוכח הדברים האמורים נדחתה ההתנגדות של בן הדוד והוצא צו לקיום הצוואה מ-2012. הנתבע חויב בהוצאות משפט של 40 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד אורי צפת
מומלצים