"מעכשיו אני עוסק רק בפילנתרופיה"
כשדני חכים נכנס למשרדים של עזריאלי, זה לא כדי להתעסק בענייני נדל"ן, אלא כדי לשבת משרד ליד אשתו, דנה, ולעזור לילדים חולי סרטן: "אנחנו מראים להם שאפשר להתמודד עם כאב ולחץ" • ולא, הוא לא רוצה להצטרף לעסקי אשתו: "לכל אחד מאיתנו יש תשוקה לעיסוקים שלו"
"דנה טובה בעסקים ויש לה תשוקה לעיסוקיה כמו שיש לי תשוקה לעיסוק שלי. זה בסדר גמור". כך אומר בראיון ל"ממון" דני חכים, בעלה של דנה עזריאלי, אחת הנשים החזקות במשק. חכים (58) הוא המייסד, היו"ר והמנהל של שתי עמותות לקידום נערים ונערות בסיכון ולסיוע לילדים חולי סרטן. כדי להגיע למשרד שלו בבניין עזריאלי בהרצליה פיתוח צריך לעלות לקומה של "קרן עזריאלי", למרות שהם גופים נפרדים. הוא משתמש בשניים וחצי חדרים קטנים וחולק מטבחון עם הנהלת החשבונות של קבוצת עזריאלי. משם הוא מנהל את העבודה של עשרות מתנדבים שפועלים ברחבי הארץ במסגרת שתי העמותות.
חכים, שעלה לישראל מאוסטרליה בגיל 41, פעל שנים רבות כאיש עסקים ביפן, וניסה בין היתר להביא צ'רטרים מטוקיו לנתב"ג. היום הוא יוביל מאות רוכבי אופניים למסע היסטורי בעקבות הלוחמים האוסטרלים שכבשו את באר־שבע, כשכל התרומות הן למען ילדים חולי סרטן.
ההיכרות שלו עם דנה עזריאלי (50) החלה במשחק קלפים של שתי חברות קשישות בנות 86. "עליתי לארץ בשיא האינתיפאדה של שנת 2000. כחניך בתנועת בית"ר שהעריץ את זאב ז'בוטינסקי ידעתי שאני חייב להגיע לישראל, דווקא בתקופה ההיא", מספר חכים. "באותה תקופה שתי נשים נפגשו למשחק קלפים שבועי. אחת הכירה את דודה שלי והשנייה את אבא של דנה, דוד. הראשונה סיפרה לחברתה על הבחור האוסטרלי שהגיע לארץ וזו סיפרה לה על דנה. קיבלתי מספר טלפון, התקשרתי והשיחה נמשכה שש שעות. לימים דנה סיפרה שבסיום השיחה היא מיד התקשרה לאמא שלה ואמרה לה: 'דיברתי עם בעלי לעתיד'. הרגשתי את אותו הדבר בדיוק. באותה שיחה היה לנו חיבור חזק, שלא היה לי מעולם. היא הבינה אותי ואני אותה". לזוג יש שני ילדים (12,11). חכים עוד זוכר שיחה עם אבא של אשתו, דוד עזריאלי, לאחר החתונה שניסה להכניסו לעסקים, אך חכים סירב "למען בריאות המשפחה".
"רציתי להביא יפנים לארץ"
מגיל 13 מתאמן חכים בקראטה. מה שהחל כתחביב שסבתא המליצה עליו כדי לעודד את הביטחון העצמי, התגלגל לחגורה שחורה ומדליות רבות בהן זכה עבור 3 נבחרות שונות — אוסטרליה, יפן וישראל, כולל מדליית כסף אוסטרלית באליפות עולם. כשעזב מאוסטרליה ליפן בעשור השלישי לחייו נקלט בנבחרת היפנית. "הייתי הזר הראשון שהיפנים הסכימו שישתתף בתחרויות עם הנבחרת. בישראל השתלבתי בצוות האימון של הנבחרת".
איפה נקודות החיבור בין דנה לבינך? היא אשת עסקים ואתה יותר בקטע רוחני.
"נורא רציתי למצוא בחורה ישראלית. כבר בהתחלה הבנתי שמצאתי את האישה שלי".
ואין לך בעיה שהיא עושה את העסקים?
"היא טובה בזה, אוהבת את זה ותומכת במה שאני עושה ואוהב".
כשעלית לארץ במה עסקת?
"לישראל הגעתי אחרי עשור ביפן. זה שינוי תרבותי גדול. ביפן לא אומרים לך כלום ופה אומרים לך כל הזמן מה לעשות. כשהגעתי רציתי להקים סוכנות נסיעות. ביפן, מלבד עיסוקי באמנויות לחימה גם עסקתי בתיירות, ובמקביל פתחתי במלבורן סוכנות שמתמחה בתיירות יפנית".
רצית להביא יפנים לארץ?
"כן".
אתה עדיין רוצה?
"לא. עשיתי עסקים ביפן ובאוסטרליה, בעיקר בתחום התיירות, הספיק לי. אני עוסק רק בפילנתרופיה".
כאמור, חכים מנהל שתי עמותות: "בודו למען השלום" משתמשת באמנויות לחימה מסורתיות כדי לחבר ולהפגיש ילדים ובני נוער מרקעים חברתיים, כלכליים ותרבותיים מגוונים. "בודו" הוא מונח יפני לקוד התנהגות ואתיקה שבבסיס הערכי של כל אמנויות הלחימה, ובכלל זה החתירה לפתרון כל סכסוך בדרכי שלום, הפגנת נחישות, איפוק עצמי וכבוד הדדי. "יש לנו כ־800 חניכים מכל הקשת: מרכז, פריפריה, חרדים, ערבים, עולים, בדואים, מרכזי קליטה. התוכנית עוסקת בהקניית ערכים של אמנויות הלחימה בחיי היומיום, כמו שליטה עצמית, כבוד הדדי, העצמה אישית, קבלת האחר ואחריות".
העמותה השנייה היא "ילדים בועטים בסרטן — ישראל" (Kids Kicking Cancer — Israel). גם כאן משחקת אמנות הלחימה תפקיד מרכזי כאשר משתמשים בכלים שלה כדי להעניק לילדים חזרה את השליטה על גופם ואת תחושת החוזק והכוח. "התוכנית, שפותחה במיוחד כדי להתאים לילדים החולים בסרטן ובמחלות קשות אחרות, עושה שימוש בשיטת התרפיה המבוססת על יסודות מאמנויות הלחימה ונמצאה כמקלה משמעותית על הכאב שחווים ילדים באשפוזים וטיפולים".
היא מצליחה?
"יש מחקרים שמראים שזה עובד. אנחנו מלמדים את הילדים לנשום, מדיטציה וגם דמיון מודרך. כשהם מקבלים כימותרפיה, או עוברים טיפולים קשים וכואבים, הילדים משתמשים בטכניקות הללו, נושמים עמוק וזה עובד. אנחנו מראים לילדים שאפשר להתמודד עם כאב ולחץ. בסוף התהליך הילדים הופכים להיות מדריכים. הם מעבירים בעצמם סדנאות מנהלים איך להתמודד עם לחץ. זה נקרא 'מעגל גיבורים'. אם אני אנסה להעביר לך טכניקות על כיצד להתמודד עם כאב או תסכול, אולי תקשיב לי. כשילד חולה מלמד אותך — אתה מפנים".
איך אתם מעבירים את התוכנית?
"יש לנו 22 מדריכים, ואנחנו פעילים בשישה בתי חולים ברחבי הארץ. בהדסה, בתל השומר, בשניידר ועוד. אני מקווה שבקרוב נתחיל בפעילות גם בבי"ח העמק בעפולה ובסורוקה בב"ש, ובערים ערביות. אנחנו כעת בתהליכי כניסה לבתי הספר, כך שילדים חולים יוכלו לעבור את ההליך יחד עם חבריהם לספסל הלימודים. אנחנו מתכננים להקים גם סניפים של 'ילדים בועטים בסרטן' בטורקיה ובצרפת. יש כבר מדריכים מירדן וטורקיה שהגיעו לישראל ללמוד, ובעתיד הם יפתחו סניפים של 'ילדים בועטים בסרטן' במדינותיהם".
לדברי חכים, עמותת "ילדים בועטים בסרטן" שקיימת 5 שנים עדיין לא מצליחה להגיע למספר מספק של ילדים. לדבריו, "להיכנס לבתי חולים זה לא פשוט. יש הרבה ביורוקרטיה. בנוסף, אני צריך מתנדבים בעלי ידע משמעותי באמנויות לחימה, דוברי שפות שונות ושיעבדו בהתנדבות מלאה וזה גם מצריך מהם הרבה זמן להשקיע לפני שהם פוגשים ילד אחד. ילדים חולים לצערנו יש בכל מקום".
מי תומך כספית בפעילות העמותות?
"רק תמיכה משפחתית, דנה ואני. אין קשר בין מה שאני עושה ופעילות העמותות לקרן עזריאלי".
כאמור, הראיון מתקיים לרגל מסע אופניים שמארגן בארץ חכים תחת הכותרת "לרכב כמו אנזא"ק", שכל הכנסותיו יוקדשו לעמותת "ילדים בועטים בסרטן" ויתקיים היום ומחר בהשתתפות מאות רוכבים מהעולם. זאת לרגל 100 שנים לקרב הפרשים האחרון בהיסטוריה. אז ניצחו פרשים של צבא אוסטרליה וניו־זילנד (ANZAC) את הצבא העות'מאני בקרב על באר־שבע ואיפשרו לכוחות הצבא הבריטי לנוע לירושלים ולשחרר גם אותה.
איך האירוע קשור לילדים?
"כיליד אוסטרליה, גדלתי על סיפור גבורתם של לוחמי האנזא"ק. הלוחמים השאירו לנו מסורת שכולה גבורה, התמדה, נחישות וניצחון. בדיוק הערכים שאנחנו שואפים להעניק לילדים".
