שתף קטע נבחר

סיוט ושמו ג'ימבורי

כשאם לשני ילדים מאוסטרליה חזרה הביתה אחרי בילוי מתיש בג'ימבורי היא החליטה לכתוב פוסט בפנייה להורים: "אני לא מושלמת אבל אני מנומסת. גם אני הייתי ערה כל הלילה, גם אני נואשת לזמן חברתי, אבל אני לא חושבת שהבן שלי זכאי לדחוף את הילדים שלך כי אני רוצה לשבת ולשתות קפה"

ללכת עם הילדים אחר הצהריים לגינה או לג'ימבורי יכולה להיות משימה לא פשוטה. הילד נמצא עם ילדים נוספים שאת רובם הוא לא מכיר בדרך כלל, רוצה להתנדנד בנדנדה אבל ילד אחר מתעקש להישאר עליה, מקבל דחיפה קטנה מדי פעם וצריך למצוא את מקומו. לא תמיד ההורים שיושבים מסביב מתערבים או עוצרים את הילד שלהם, שלא בדיוק מתנהג כמו שצריך.

 

ללורה מאזה, בלוגרית ממלבורן שבאוסטרליה ואימא לשני ילדים קטנים, נמאס מהמלחמות האלו. היא כתבה פוסט בעמוד הפייסבוק שלה, והוא הפך לוויראלי וגרר תגובות של הורים רבים.

 

 (צילום: מתוך פייסבוק)
(צילום: מתוך פייסבוק)
"אני הולכת לכתוב פה דעה לא פופולרית אבל אני חייבת - ילדים הם חמודים בדרך כלל, אבל הם גם רכושניים, תובעניים ויכולים להיות גם אגרסיביים לפעמים. אפשר לראות את זה בעיקר שהם משחקים ביחד במקום ציבורי", כך כתבה מאזה.

 

"כשאנחנו מגיעים לשחק במרכז המשחקים, עין אחת שלי מונחת על אימו של החבר ועל כוס הקפה ועין שנייה משגיחה על ילדיי. אני רוצה לוודא שהם בטוחים, שהם משחקים יפה ולא חוטפים לאף ילד כי זה לא מגניב בכלל. אני לא מגוננת יותר מדי ואני לא מההורים האלה שלא מאפשרים לילדים אחרים להתקרב לסביבתם. אני רוצה שיהיו חברותיים ושיהיה להם כיף.

 

"אם אנחנו במקום ציבורי, שום דבר לא שייך לילד שלי. אם הוא רוצה לנסוע על אוטו קטן שכרגע ילד אחר משתמש בו, אני מסבירה לו שהוא צריך להמתין בסבלנות לתורו. זה הקטע של שיתוף, ומדהים שכל כך הרבה מבוגרים עוד לא הבינו את זה".

 

"גם אני הייתי ערה כל הלילה"

"כתבתי את הפוסט כי באותו היום ראיתי את הילדים שלי מקבלים מכות וסופגים דחיפות מילדים אחרים ועשיתי כמיטב יכולתי כדי לנחם אותם", מספרת מאזה. "בעיקר הייתי עצובה לראות אימהות אחרות שלא עוזרות ומתעלמות מההתנהגות של ילדיהן".

 

 (צילום: אלבום פרטי) (צילום: אלבום פרטי)
(צילום: אלבום פרטי)

עוד היא כתבה בפוסט: "מעולם לא אמרתי לילד אחר מה לעשות. אני לא אוהבת את זה וזו לא האחריות שלי. האחריות שלי היא כלפי ילדיי, ואם הם לא מתנהגים יפה כלפי ילד אחר - אני נכנסת לתמונה ועוצרת אותם. עם זאת, היום מצאתי את עצמי אומרת את המילים 'היי, זה לא נחמד. בבקשה תפסיקו' לילדים שניסו לדחוף את הבן שלי כשניסה להתגלש במגלשה. צפיתי גם בשני ילדים בני חמש שנסעו במכונית משחק, פגעו בבת שלי וצחקו כשהיא נפלה.

 

"אף פעם לא אהבתי לנזוף בילדים זרים, אבל אם ההורים שלהם מעמידים פנים שהם לא רואים ומעדיפים לשבת ולדבר - אז אני אגער בילדים שלהם במקומם.

 

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

 

"אני לא מושלמת, אפילו לא טיפה, אבל אני מנומסת. גם אני הייתי ערה כל הלילה. גם אני נואשת לזמן חברתי. אני בודדה, אני עייפה, הצוואר שלי כואב וככה כל הגוף, אבל אני גם לא מאמינה שהבן שלי זכאי לדחוף את הילדים שלך כי אני רוצה לשתות קפה חם.

 

"אימהות, זה כמו כפר, זו קהילה, וזה יעבוד רק אם כולנו נמלא את החלק שלנו. ככה כולנו נוכל לעשות חיים".

 

מתברר שהפוסט הזה נגע בנקודה רגישה מאוד, ומאזה קיבלה מאות תגובות של הורים שסיפרו על הקושי שלהם במצב שבו ילדים מציקים לילדיהם, על התעלמות של הורים אחרים ועל הדילמות שעולות בשעות אחר הצהריים כשמנסים להעביר את הזמן בכיף עם הילדים. "כיף" כנראה זו לא בדיוק ההגדרה הנכונה.

 

איך תלמדו את הילדים לחלוק במשחקים? צפו:

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלבום פרטי
"קחו אחריות על הילדים שלכם"
צילום: אלבום פרטי
מומלצים