שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ח"כ כבל: "אי אפשר רק להתפלל שהשנה יירד מספיק גשם"

    במהלך דיון ועדת הכלכלה על מוכנות המשק נוכח הבצורת הרצופה והשפעתה על החקלאות ומשקי הבית אמר יו"ר רשות המים כי "אוסף הבעיות שמצטברות על שולחני כבר מורכב וגדול. אחרי ארבע שנות בצורת פני המים בכנרת כבר מתקרבים לקו השחור של מינוס 215 מטר". יו"ר הוועדה כבל ענה: "אני לא מתכוון שבהזדמנות הזאת ידרסו את החקלאים"

    במסגרת ישיבת חירום של ועדת הכלכלה שנערכה היום (ג') לבחינת מוכנות המשק נוכח הבצורת הרצופה והשפעתה על ענפי החקלאות ומשקי הבית הפרטיים, אמר יו"ר רשות המים, גיורא שחם, כי זו "נערכת לנקוט בצעדים דומים לאלה שנקטה בעשור הקודם, במידה ותאלץ להתמודד עם מחסור דרמטי במים שלא נודע
    מאז 2009, אם ישראל תקלע לשנת בצורת חמישית ואולי גם ששית ברצף היסטורי נדיר".

     

    הדיון נערך בעקבות הודעת רשות המים על כוונתה לקצץ במכסות המים לחקלאים ב-2018. בינתיים אמנם הוחלט שהמכסות לא יקוצצו, אבל יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) החליט בכל זאת לדון נוכח היעדר תוכנית לאומית סדורה להתמודדות עם מכות הבצורת שהן חלק מההיסטוריה הישראלית. "עולם ההתפלה אמנם התפתח דרמטית, אבל אנחנו עדיין זקוקים לתפישת מאקרו למשך 20 שנה לפחות. אי אפשר לחיות עם הבעיה הזאת מרגע לרגע ורק להתפלל שהשנה יירד מספיק גשם", אמר כבל.

     

    יו"ר רשות המים הציג תמונה של ארץ מתייבשת ומדינה שלא יודעת אם וכיצד עליה להיערך לגרוע מכל. "זו שאלה כבדה שמקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת עדיין לא יודעים אם עליהם להיערך למחזור שחון כזה, כשחובתם להתמודד עם עצם השאלה הכבדה, לתת עליה את הדעת ולקחת אחריות על התוצאות. אוסף הבעיות שמצטברות על שולחני כבר מורכב וגדול. אחרי ארבע שנות בצורת פני המים בכנרת כבר מתקרבים לקו השחור של מינוס 215 מטר", אמר גיורא שחם.

     

    "המלחת מי התהום כבר מתרחשת בקצב. פני המים באקוויפרים (המאגרים התת קרקעיים. צ"ל) כבר ירדו 10 סנטימטרים מתחת לקו האדום. אני לא יכול לתת שהם יגיעו למצב של המאגרים ברצועת עזה, מהם החלה שאיבה אינטנסיבית אחרי ההתנתקות והיום הם בלי מי שתייה. זה עלול להיות גורלנו, כשהמודלים שלנו הראו שתהיה בצורת גם השנה, אם לא הקיצוצים בהקצאות המים לחקלאות. אבל אז החקלאים הקימו קול צעקה".

     

    "הגיע הזמן שאגף התקציבים יתחיל לחשוב פחות גזברית ויותר כלכלית"

    שחם תיאר את דבריו לחקלאים באומרו כי "אולי השנה התחזית שלנו טועה, אבל בואו נתחיל לפחות להיערך למצב הזה. אני רק דואג להם ומבקש שהשנה לא יבצעו השקעות ולא יבזבזו כסף. אם נגיע לסוף החורף והתחזיות יתבדו - הם יקבלו את המים. בינתיים התחלנו להקים מתקן התפלה נוסף בגליל מערבי וקונים עוד 50 מיליון קוב מהמתקנים הקיימים שכבר מפיקים 600 מיליון קוב".

     

    יו"ר הוועדה כבל העיר לשחם, "אני לא מתכוון שבהזדמנות הזאת ידרסו את החקלאים וגם ישנו את השיטה". חבר נגבה אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אמר: "הגיע הזמן שאגף התקציבים יתחיל לחשוב פחות גזברית ויותר כלכלית, ובמחסור יקצץ קודם לחקלאים ואחר כך יבואו לצרכן ויגידו שהורידו את המחיר קרוב ל-40% עכשיו נעלה את מחיר המים. זה קורה כל זמן שהמים מתנהלים במשק סגור. נכון שגם הצרכנים ישלמו, אבל בינתיים החקלאים ישלמו פעמיים".

     

    סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות, אסף לוי, התלונן: "לא ייתכן שבשנה שעברה שידרו לחקלאים שהמצב כרגיל. אם ידענו שיש ארבע שנות בצורת יכולנו לעשות פעולות קודם לכן. אם נרכוש 60 מיליון קוב מים מותפלים לא אמורה להיות בעיה לחקלאות – ובפועל יכולנו לרכוש את המים האלה כבר בתחילת השנה. הבעיה היא לא הגשמים אלא הבעיות במתקן ההתפלה באשדוד, אם הוא יקרוס לא יהיו לנו את 60 מיליון הקוב הנוספים. על הקמת מתקן התפלה נוסף בשורק צריך לצאת למכרז, ותוך שנתיים וחצי נוכל להתפיל עוד 150 מיליון קוב".

     

    רפרנטית לענייני מים באגף התקציבים באוצר, רעיה עדני, גילתה כי במשרדה הופתעו לראות את הצעת ההחלטה של רשות המים על הקיצוץ לחקלאים. לדבריה, "מרגע שזה נודע לנו שיתפנו פעולה עם משרד החקלאות ושאלנו מה החקלאים רוצים. החקלאים אמרו שהם רוצים מים ולא כסף, ולכן המאמץ הראשון היה להביא מים. על אף שנוטים לייחס לנו כוח רב, אין לנו יכולת להוריד גשמים. באשר לפיצוי - אף אחד לא יודע מה יהיה. במידה ויידרש קיצוץ נשב ונדבר על מנגנון פיצוי, אבל כרגע זה לא על הפרק".

     

    ח"כ איתן ברושי (המחנ"צ): "היום כל שלולית היא באחריות הממשלה. היא אחראית למחדל ומשרד החקלאות שותף. המים לא נועדו למלא את קופת האוצר, אלא לאפשר חקלאות, ומי שסוגר את הברז סוגר את החקלאות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים