שתף קטע נבחר

אני סיינפלד באישה. פוסלת את כולם כל הזמן

יערה הגדירה עצמה כ"סיינפלדית". אבל זה לא נאמר בחיוך, אלא בעצב תהומי. באמת בכל אחד היא מצאה מום או דופי, ובגיל 36 זה הפסיק להרגיש לה כמו סיטקום והרגיש יותר כמו טרגדיה. אימון אישי

 

 

קשה לשכוח את הבררנות של ג'רי סיינפלד, כפי שהיא באה לידי ביטוי בסדרת הקאלט שלו. ג'רי נהג לשלול את הבחורות שיצא איתן באמתלות שונות ומשונות. לזו היו אוזניים קטנות, ההיא הייתה מדברת חזק מדי ולאחרת היה ראש גדול. בעידן טינדר יש מצב שהדייטים שלו היו מסתיימים בסלון, בעודו מניף את האצבע שמאלה, מבלי לתת לאף אחת הזדמנות.

 

יערה הגדירה עצמה כ"סיינפלדית". אבל זה לא נאמר בחיוך, אלא בעצב תהומי. באמת בכל אחד היא מצאה מום או דופי, ובגיל 36 זה הפסיק להרגיש לה כמו סיטקום והרגיש יותר כמו טרגדיה. יערה נמנית עם הנשים הללו שאי אפשר להישאר אדישים אליהן. היא גבוהה, יפהפייה, מדויקת, עם גוף חטוב וחיוך של מיליון דולר. לכן, כשתפסה את מקומה בחדר הסדנאות כמה דקות לפני שהתחלנו את המפגש הראשון, יכולתי לראות איך חלק מהבנות מלכסנות לעברה מבט חושד ותוהות מה היא עושה כאן. וזה לא שליתר חסר משהו, אבל ההילה הזוהרת שאפפה אותה היא באמת מצרך נדיר במחוזותינו.

זה כבר מזמן לא מצחיק אותי (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
זה כבר מזמן לא מצחיק אותי(צילום: Shutterstock)
 

אל סבב הפתיחה הביאה יערה את הרובד האישי שלה, והתגלה לכולן שלא מדובר רק בפנים יפות, אלא בבחורה מצחיקה, סופר-חכמה ומאוד מתוסכלת. "שומעות", היא אמרה, "נכון יש את הסדרה הזאת שקודם מתחתנים ורק אז מתמודדים עם זה? הייתי מתה להשתתף בה. זה כנראה הפתרון המושלם בשבילי, אחרת אין לי מושג איך אצליח למצוא מישהו עם הבררנות הזאת". ביקשתי מיערה להרחיב בנושא, והיא החלה לפרט איך היה אחד מושלם. כמעט. אבל היו לו ידיים קטנות וקול קצת גבוה. אחריו הגיע מישהו די סבבה בסך הכול, אבל היה לו כתם לידה בדיוק ליד ה… כן. וברור שזה גרם לה לפסול אותו. הבנות בקבוצה צחקו. "פיפי!" מלמלה אחת המשתתפות והחלה להשתנק מרוב צחוק.

 

לטעמי היה בזה משהו עצוב. יערה לא רצתה להצחיק, היא רק רצתה לאהוב ולהיות נאהבת, לצאת מסבך הרווקות שלה ומפלונטר השלילה. היא הודתה שזה מפריע לה בכלל, לא רק בקטעים רומנטיים, אלא גם בחברויות ובעבודה. באחד המפגשים המתקדמים, כשחזרנו אחורה בזמן אל הסיפור האישי ואל העבר, החלה התמונה להתבהר. אימה, שסבלה מהפרעות אכילה ובעקבות זאת מהפרעות נוספות (או להפך), הנחילה בבית מדיניות של "חייבים להיות פרפקט", ויערה, שחטפה ביקורות על כל פיפס שלא היה במקום, ספגה את עקרונות המתודה שמי שלא מושלם - לא יכול להיות איתה. יערה חשפה גם עד כמה היא מבקרת את עצמה, עד כמה היא בשליטה עצמית וכמה המודעות העצמית הזו מכבידה עליה.

 

המשימה הראשונה שנתתי ליערה היתה שלפחות במרחב הזה, של הסדנה, עליה להפסיק להיות מדויקת. בכל פעם זה התבטא במשהו אחר, וממפגש למפגש היא הרשתה לעצמה יותר ויותר. באחד המפגשים אף נגזר עליה לחקות את ההתנהגויות שמפריעות לה בזמן אמת. כלומר במקום להתעצבן מזאת שמדברת בקולניות - לדבר כך בעצמה. והיא עשתה את זה. זה היה מצחיק, שונה ואפילו אפקטיבי.

 

ככל שהמפגשים התקדמו קלטה יערה שכמות הדברים שהפריעו לה בקרב יתר המשתתפות פחתה בצורה משמעותית. ככל שהיא למדה להכיר ולאהוב אותן - הלעיסה הצורמנית, שפת הגוף השמוטה, התחביר הלא מדויק או הבושם המתקתק מדי - זה כבר לא הפריע לה כמו מקודם. וככל שהיא הרפתה מעצמה, כאילו משהו בתוכה התרחב, כך הדברים הקטנים חדלו מלהיות דרמטיים עבורה.

 

היא אפילו הסכימה לתת הזדמנות לבחור שחיזר אחריה ממושכות, והחלטנו שעד שהסדנה נגמרת (שלושה חודשים זה פרק זמן מכובד, לא?) היא ממשיכה לצאת איתו. מבחינתה קרה שם נס. היא אשכרה הלכה והתאהבה בו. ונחשו מה? הם עדיין ביחד. עברו כבר ארבעה חודשים מאז, ויערה לומדת מתי ומה באמת מפריע לה, ומתי זה רק הפילטרים של אימה, שנעוצים בתודעתה ומשמיעים את קולם.

 

עדי קמחי היא מאמנת אישית בנקודתיים - תהליכי זוגיות

 

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מוטי לבטון
היי סיינפלד. התגעגענו
צילום: מוטי לבטון
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים