שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כולן בשביל אחת: יוזמות של נשים עבור יולדות
    לא פשוט להיות אחרי לידה עם כל ההורמונים והעייפות. בדיוק בשביל זה אימהות מנוסות החליטו להקים קבוצות במטרה לתמוך בנשים בשבועות הכי מאתגרים ולעזור להן עם אוכל, כביסות, תמיכה והרבה רצון טוב
    לאישה אחרי לידה לא קל בכלל. ההורמונים, העייפות, הבדידות והחיים שמשתנים ברגע. בתוך כל הכאוס יש אור - קהילות שונות של נשים מתאגדות כדי לעזור אחת למען השנייה. כל קבוצה מביאה את עולמה והנשים מקדישות זמן ליולדת בדרכים שונות.

     

     ( )

    בקבוצת "אפס הפרדה אחרי הלידה" שמים דגש על הימים הראשונים והמבלבלים אחרי שהתינוק יוצא לאוויר העולם. "האג'נדה שעומדת מאחורי הקבוצה היא שהמקום הטבעי של הילד הוא עם אמו, מהרגע שנולד", מסבירה נועה ברזלי לופן, אחת מיוזמות הקבוצה.

     

    "המטרה שלנו היא להעניק עזרה ותמיכה ליולדת אחרי לידה בבית החולים, כשהמלווה שנמצא איתה נאלץ ללכת וכדי שתוכל ליישם את עקרון אפס ההפרדה, כלומר שהתינוק לא מופרד מהאם מרגע הלידה: שקילה, חיסונים, בדיקות וכל מה שצריך, נעשה בנוכחות האם".

     

    לאחר שברזלי לופן ילדה היא אושפזה במשך ארבעה ימים, ובן זוגה היה צריך ללכת הביתה לשעתיים. "חשתי ברע ונאלצתי להשאיר את התינוקת בתינוקייה", היא מספרת, "אחר כך היא לא הסכימה לינוק וזה שבר לי את הלב. ידעתי שאם הייתה לצידי אישה תומכת, לא הייתה נוצרת סיטואציה כזו".

     

    ברזלי לופן: "להעניק תמיכה מרגע הלידה" (צילום: חלי וייס)
    ברזלי לופן: "להעניק תמיכה מרגע הלידה"(צילום: חלי וייס)

    רותי בשארי, שותפתה למיזם מחזקת: "ילדתי בקיסרי ובלילה השלישי הייתי לבד. בזמן שהחלפתי לתינוק הוא בעט בצלקת שלי והתקפלתי מכאבים. שותפתי לחדר עזרה וגם האחיות במחלקה אבל זה לא היה קל. הרעיון שלא יהיה מצב שיולדת צריכה עזרה והיא לבד".

     

    לפני כחודש החליטו שתי הנשים לפתוח קבוצת פייסבוק בשם "אפס הפרדה- תמיכה וליווי" שמטרתה לחבר בין יולדות שדוגלות באפס הפרדה וזקוקות לעזרה לבין נשים שיכולות ורוצות להגיע ולתמוך בבית חולים.

     

    איך זה מתבצע בפועל?

    בשארי: "יש מאגר של מתנדבות, כל אחת כתבה מאיפה היא בארץ ומה רמת הזמינות שלה. הנשים שזקוקות לעזרה יכולות לפנות בקבוצה או בפרטי לאחת מאיתנו. לאחר שמועלה פוסט בקבוצה וכשיש אישור מהיולדת והתומכת אנחנו פותחות שיח פרטי בפייסבוק שיכירו קצת. לאחרונה מישהי ילדה בקיסרי וחיפשנו תומכות. תוך 24 שעות היו פניות של 12 נשים שמעוניינות להגיע ולעזור. זה מרגש".

     

    "החזון של הקבוצה", מסכמות השתיים, "הוא לתת מענה ליולדות בבית חולים, אבל בעתיד להתרחב ולאפשר תמיכה גם בבית".

     

     ( )

    פרויקט "סירי לידה" קיים בכמה מקומות בארץ. בזיכרון יעקב הוא פעיל כשנתיים ומרכזות אותו ארבע נשים, במטרה לתמוך באימהות לאחר לידה ולדאוג שהן יקבלו אוכל טרי ותמיכה חברתית. "כשפונה יולדת, אני מפיצה את הבקשה בתפוצת המייל של נשים אשר הביעו בעבר נכונות להתנדב ומפרסמת בקבוצות הפייסבוק של 'סירי לידה זיכרון יעקב' ובקבוצות הפייסבוק המקומיות השונות", מסבירה שומרת איסק לויוף, אחת ממרכזות הפרויקט. "המטרה היא להעניק לכל יולדת ומשפחתה ארוחה חמה כל יומיים במשך שבועיים".

     

    איסק לויוף משתפת כי יש נכונות להתחשב בצרכיה של היולדת ומשפחתה, בנוגע לדרישות קולינריות מיוחדות כמו רגישות למאכלים ותבלינים מיוחדים. "כל מתנדבת ממלאת בטבלה מתי תוכל לבשל ואילו מאכלים כדי לא ליצור כפילויות וכדי שתהיה שקיפות מלאה. לעיתים, כשנדרש אוכל כשר אני פונה לקבוצת מקבילה בקהילה הדתית כדי שתוכל לתת את המענה המתאים".

     

    המטרה - תמיכה חברתית ואוכל טרי (צילום: דנה דור און יוספזון) (צילום: דנה דור און יוספזון)
    המטרה - תמיכה חברתית ואוכל טרי(צילום: דנה דור און יוספזון)

    איך הגעת לפרויקט?

    "אני פעילה מאוד בקהילה במיזמים שונים. לפני כשנתיים מישהי שאלה באחד העמודים האם קיים פרויקט סירי לידה בזיכרון יעקב. אחת הנשים ענתה לה שבקרוב. פניתי אליה והצעתי עזרה בהרמת הפרויקט. היולדות מגיבות בשמחה, הן מתרגשות מהיוזמה ומודות לנו מאוד. יחד עם זאת, לצערי, פונות אלינו מעט נשים הזקוקות לעזרה, בממוצע אחת לחודש. אני בטוחה שיש יותר נשים בקהילה שיולדות ולכן החזון שלי שהפרויקט יגדל, שיותר נשים יפנו אלינו ונוכל לעזור להן".

     

    גם רעות לונברג משתתפת באותו הפרויקט בכפר סבא. "ילדתי את בתי אריאל לפני כשנה", משתפת לונברג. "שמעתי על פרוייקט 'סירי לידה' וזה הגיע בדיוק בזמן עבורי כי ההתחלה הייתה קשה. זכיתי לשתי ארוחות בשבוע במשך חודש שלם. המתנדבות דאגו למאכלים שהבריאו לי את הנפש. ממש חיכיתי למאכלים שלהן".

     

    לדבריה, "הדבר הראשון שנשכח לאחר הלידה זה האוכל. את מוצאת את עצמך אוכלת שאריות של דברים שיש בבית. הגוף נחלש ואין אנרגיות להתרומם. פרויקט הבישולים נותן כוח ומפנה את האנרגיה לשאר הדברים". 

     

    "פתאום יש אנרגיות" (צילום: אלבום פרטי) (צילום: אלבום פרטי)
    "פתאום יש אנרגיות"(צילום: אלבום פרטי)

    כשבתה הייתה בת שבעה חודשים לונברג החליטה להתנדב בעצמה. "בישלתי ארוחות טעימות ומזינות והיום אני מרכזת את הפרוייקט יחד עם נופר פינקלשטיין. אנחנו מקבלות עזרה ממועצת הנשים העירונית ומליאן סולומון, יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה.

     

    "הנשים שמתנדבות בפרוייקט עושות את זה מכל הלב, נותנות בסתר ולא מקבלות קרדיט על העשייה. ויש לנו אפילו מתנדבת שילדה לפני חודשיים. היולדת שנהנית מהתבשילים מעריכות את התרומה והעזרה, לא נדרש מהן דבר מלבד לבקש עזרה. מגיעים עד הבית, מעניקים ארוחה חמה, זו תחושה נפלאה".

     

     ( )

    "שפרה ופועה" זהו שמה של קבוצת הווטסאפ שבה מתנדבות כ-15 נשים. כולן חוזרות בתשובה וגרות ביישוב חילוני. "הרצון לעזור ליולדת מתחיל עוד בשלב ההיריון. אנחנו תומכות בפן האישי והרגשי", משתפת אסתר אביטן, מפעילות הקבוצה.

     

    "כשאישה מהקהילה יולדת אנחנו נרתמות לעזור: הכנת הארוחות ליולדת ולילדיה, קיפול כביסה ועזרה עם הילדים הגדולים. כל אחת נותנת מעצמה בהתאם ליכולות ולזמנים הנוחים לה. ליולדת יש אוזן קשבת, אנחנו כאן בשבילה, מתפללות אחת לשנייה, מפרישות חלה ומדליקות נרות".

     

    אסתר אביטן: "נשים לפעמים מתביישות לבקש עזרה" (צילום: אלבום פרטי)
    אסתר אביטן: "נשים לפעמים מתביישות לבקש עזרה"(צילום: אלבום פרטי)

    אביטן מדגישה כי הפנייה נעשית דרך המתנדבות - "אנחנו יוזמות את הפנייה משום שאנחנו יודעות שלפעמים הן מתביישות לבקש".

     

    מה מיוחד בקהילה שלכן?

    "לא נולדנו דתיות. בעוד שאנחנו חזרנו בתשובה המשפחות שלנו נשארו חילונית ולכן הפכנו להיות משפחה - ארוחות חג, מפגשים ועוד. בקהילות הדתיות נהוג שכאישה יולדת, השכנות בבניין מחלקות אוכל ועוזרות עם הילדים, לכן בחרנו לאמץ את הרעיון. חשוב לנו לשמור על השבטיות, להיות אחיות תומכות".

     

    את זוכרת מקרה מיוחד?

    "יולדת אחת נאלצה להתאשפז מספר ימים לאחר שחזרה הביתה. ארבע נשים שמרו על ילדיה בתורנות במהלך הלילה. היא נשארה בבית חולים גם בשבת, בישלנו עבורה ודאגנו לארח את בעלה וילדיה כדי שלא יהיו לבד. זה מרגש, גם אותנו וגם את היולדת. כשאת נותנת, את מקבלת חזרה".

     

     ( )

    "אני גרה בבאר שבע, ילדתי סמוך ל'צוק איתן' והייתי מאוד בודדה", משתפת עידית שמעוני סיידמן, אימא לילד בן שמונה חודשים וילד בן שלוש וחצי. "בתקופת המלחמה נסעתי להורים אבל כשחזרתי הייתי זקוקה לחברה, לצאת מהטרנינג ולפגוש נשים כמוני. הפעילויות המשותפות של אם וילד יקרות מאוד והמוזלות התקיימו בעיקר בחופשת קיץ. לא רציתי להיות בבית לבד כי הרגשתי שאני קרובה לדיכאון אחרי לידה. מצד שני לא היה לי תקציב לחוגי היוקרה".

     

    שמעוני סיידמן החליטה לקחת פיקוד: "ידעתי שאין סיכוי שאני היחידה שמרגישה ככה, הייתי בטוחה שיש עוד נשים כמוני. גלשתי בפייסבוק ובאחת הקבוצות פגשתי מישהי והתחברנו מיד. היא העלתה פוסט על חוגים בחינם ונשים הגיבו לה. הזמנתי את הבנות אליי למפגש ונולד 'מועדון ארוחת הבוקר'. העתקתי את הקונספט מ'מועדון ארוחת הבוקר של מודיעין'. כל הנשים שהצטרפו האמינו בכוח הקהילה לעזור להן לצאת מהבדידות. לצאת מהבית לפגוש נשים אחרות".

     

    כבר לא בודדות (צילום: אלינה רודוי זילברמן) (צילום: אלינה רודוי זילברמן)
    כבר לא בודדות(צילום: אלינה רודוי זילברמן)

    מה בדיוק אתן עושות?

    "אנחנו נפגשות אצל אחת מהנשים וכל אחת מביאה מה שיש לה בבית. הארוחות שארגנו בימי חמישי הן הארוחות הכי מזינות שהיו לי באותה תקופה. הרי מי יכולה לעמוד ולחתוך סלט עם תינוק צורח? המפגשים התחילו משיח תינוקות ועברו במהירות לשיח מבוגרים. גילינו נשים מרתקות ובהמשך המפגשים שלנו, כל אחת ההעבירה הרצאה על עולם התוכן שלה.

     

    "נוצרה קבוצה אינטימית שצמחה יחד, היה אמון ביננו, שיח מעניין, תמכנו אחת בשנייה, שיתפנו אחת את השנייה בנושאים שונים ואם למישהי הייתה שאלה באמצע הלילה, היא לא סימסה בקבוצה, כי תמיד תהיה מישהי עבורה".

     

    איך תרמה הקבוצה?

    "מלבד הקשיים הפיזיים וההורמונליים אישה מאוד בודדה לאחר לידה. הקבוצה פתרה את הבדידות, נוצרו חברויות אישיות והקמנו קבוצת טיולים. נשות הקבוצה יזמו פרוייקטים קהילתיים שונים והיום בעיקר נפגשות במתכונות שונות של חוגי ילדים".

     

    לדברי שמעוני סיידמן, "כל אחת יכולה להקים קבוצה. זה בחינם וקל ליישום, רק נשאר למצוא את האימא האחת שמוצאת חן בעיניך, להחליף טלפונים ולצרף נשים כמוך, יוצאים מזה חיבורים יפים".

     

     ( )

    עם כל הכבוד לבישולים ולכביסות (ויש כבוד!) לפעמים מספיקה רק שיחה טובה כדי לשפר את ההרגשה. בקבוצת "אם לדרך" שבכפר סבא אימהות ותיקות מלוות אימהות לאחר לידה, פעם בשבוע במשך שעתיים.

     

    "אנחנו מהוות אוזן קשבת, ללא ביקורת או שיפוטיות, מלוות לטיפת חלב, מענה לשאלות על טיפול בתינוק וכל מה שצריך", אומרת חגית קינן המתנדבת בפרויקט כארבע שנים. "אנחנו בעיקר מכילות ומחבקות נשים שזקוקות לחברת בן אדם מנוסה שנותן שקט נפשי. הנשים שזקוקות לעזרה הן אמהות לילד ראשון אך לא רק. הייתה מישהי שליוויתי כשנולד הילד הראשון ואחרי הלידה השנייה שוב התקשרה וביקשה תמיכה".

     

    "נותנות שקט נפשי" (צילום: איל קינן) (צילום: איל קינן)
    "נותנות שקט נפשי"(צילום: איל קינן)

    קינן מסבירה שאת הפרויקט מלווה העירייה ואשת מקצוע בשם פז רענן שנותנת הכשרות למתנדבות בנושאים כמו תקשורת בינאישית, סימנים של דיכאון לאחר לידה ועוד. "כל אחת מגיעה ביום או בשעה שיכולה ויש נשים שמתנדבות ליותר מפרויקט אחד", היא מספרת.

     

    למה בחרת להתנדב?

    "את ההשראה קיבלתי מעמית לעבודה שהתנדב לקהילה אחרי שעות העבודה והערכתי את זה מאוד. הבטחתי לעצמי שיום אחד, אחרי שהילדים יגדלו, אני אתרום גם. ראיתי מודעה במקומון והרגשתי מחוברת לפרויקט. כשהייתי אמא טרייה היה לי מאגר תמיכה, ואני לא יודעת איך הייתי עוברת את התקופה ללא עזרה, ולכן רציתי לעזור לנשים".

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כולן בשביל אחת: יוזמות של נשים עבור יולדות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלבום פרטי
    "נשים מוצאות את עצמן אחרי לידה אוכלות שאריות של אוכל"
    צילום: אלבום פרטי
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים