שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שופטת: בן 16 יחליט אם לחיות עם אביו או אמו
    אף שהמשמורת ניתנה לאם, בחר נער לעבור לגור עם אביו. כשהאם תבעה את החזרתו קבעה השופטת רוסמן גליס: הוא יבחר בעצמו מי ההורה המשמורן
    בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה לאחרונה אישה גרושה שתבעה לחייב את בנה בן ה-16, שעליו קיבלה משמורת, לחזור לגור בביתה. השופטת נלי רוסמן גליס קבעה שלנער יש זכות להחליט בעצמו מי מהוריו יהיה המשמורן הקבוע שלו.

     

    בפברואר 2016 הגישה האם תביעה לבית המשפט בדרישה להשיב את הבן לביתה, שכן לדבריה, חלפה שנה וחצי מאז שאביו "נטל" אותו, כלשונה, אף שהיא זכתה במשמורת עליו. היא האשימה את האב שהסית את הנער נגדה במתכוון בשל מחלוקת רכושית הקשורה למכירת דירתם המשותפת. האב כפר בהאשמות ההסתה, וטען שסירב להשיב את בנו לבית האם לאחר שסיפר לו כי הייתה אלימה כלפיו במשך שנים.

     

    בתסקיר שהוגש לבית המשפט תיאר הנער מקרי אלימות ותחושות קשות בנוגע להתנהלות האם, והעובדת הסוציאלית הביעה את חששה כי הוא "מצוי בתהליך ניכור הורי כלפי אמו, שאם לא ייפסק, עלול להשפיע קשות על התפתחותו בעתיד". בהמשך הוגשה חוות דעת גם בדבר מסוגלות הורית, שלפיה האב הוא "בעל פוטנציאל הורות תקין" והאם מסוגלת להוות "הורה טוב דיו". עם זאת, הומלץ לשניהם לפנות להדרכת הורים ולתקשר אחד עם השנייה.

     

    השופטת נלי רוסמן גליס החליטה לזמן את הנער לשיחה על מנת לשמוע את העדפותיו באופן בלתי אמצעי, וציינה שלא התרשמה שמדובר בנער שמוסת כנגד אמו אלא להיפך: נראה שהוא אוהב ומעוניין בקשר עמה, אך באופן הדרגתי וללא כפייה. על רקע חוות הדעת שהוגשו וההתרשמות השופטת מתחושות הנער, היא החליטה שהוא ימשיך להתגורר עם אביו, ובמקביל יקיים הסדרי ראייה עם האם, שיורחבו בהדרגה בהתאם להמלצות המטפלת המשפחתית.

     

    בדיון שהתקיים בינואר האחרון ניכר שינוי משמעותי במפגשי הנער עם האם: מנתק מוחלט עברו השניים למפגשים של פעם בשבועיים בנוכחות האב, שלאחר מכן הורחבו לפעם בשבוע בנוכחות משפחת האם, עד שלבסוף הנער הסכים לשהות במחיצת אמו ללא נוכחות אנשים נוספים.

     

    אלא שבכך לא הסתיימה הפרשה. כחצי שנה לאחר מכן טענה האם שהנער מסרב ללון אצלה משום שהאב אסר עליו, וביקשה מבית המשפט להורות על לינה בביתה. אך השופטת רוסמן גליס הסבירה שלדעתה יחסי האמון שנבנו בין הנער לבין אמו רק ייפגעו אם בית המשפט יחייב אותו ללון בביתה בניגוד לרצונו.

     

    היא הביעה תקווה שהאם תתנצל על מעשיה בעבר, ושהאב ישכיל להעביר לבנו את המסר החשוב בדבר סליחה על "טעות הנעשית בידי אם אוהבת", מקומה החשוב בחייו "ותרומתה המכרעת בעיצוב אישיותו ועתידו".

     

    לבסוף קבעה השופטת שהנער יהיה במשמורת קבועה אצל אביו וישהה עם אמו פעמיים בשבוע לפחות, עם או בלי לינה – בהתאם לבחירתו.

     

    לסיום היא ציטטה מדבריה של השופטת דליה דורנר באחד מפסקי הדין המכוננים בתחום המשמורת (פלונית, דנ"א 7015/94): "ילד איננו חפץ שלהוריו זכות קניין בו, להחזיקו לטובתם. הוא בעל ישות עצמאית ולו זכויות ואינטרסים משלו".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים