שתף קטע נבחר

כמעט כמו מטוס: נמצאו שרידי פטרוזאור ענק

שרידים חדשים של פטרוזאור (זוחל מעופף) בני קצת יותר מ-66 מיליון שנים נתגלו במונגוליה. כפי הנראה מדובר באחד הפטרוזאורים הגדולים ביותר שאי פעם התהלכו על פני כדור הארץ

פטרוזאורים העסיקו את דמיונם של בני האדם מאז התגלו, והם תפסו מקום מכובד בספרים ובסרטים על בעלי חיים פרהיסטוריים וגם בסרטי קולנוע עלילתיים לא מעטים (דוגמה לסרט טוב - "המסע לעמק החלומות". דוגמה לסרט נוראי - "עולם היורה"). אך מיהם בדיוק הפטרוזאורים?

 

עוד כתבות באתר מדע גדול, בקטנה :

שזירה קוונטית: ניסוי איינשטיין-פודולסקי-רוזן

נתגלה מין חדש של אורנג אוטן

הידעת? "תודעה קוונטית" סותרת את תורת הקוונטים

 

ראשית, הם לא דינוזאורים. זוהי קבוצה נפרדת של זוחלים, קרובי משפחתם של הדינוזאורים, שהופיעה על כדור הארץ לפני מעל ל-220 מיליון שנים ושרדה עד לפני 66 מיליון שנים, עד אירוע ההכחדה ההמוני שבו נכחדו גם הדינוזאורים. למעשה, הפטרוזאורים הם אחת מארבע קבוצות בלבד של בעלי חיים שבהן התפתחה יכולת התעופה, בנוסף לעופות, עטלפים וחרקים.

 

איור (איור: מתוך המחקר) (איור: מתוך המחקר)
איור(איור: מתוך המחקר)

 

הכנפיים שלהם היו בנויות בצורה מעניינת, המזכירה מעט את כנפי העטלף - הקמיצות שלהם (האצבע החיצונית ביותר אצל פטרוזאורים, כי אין להם זרתות) היו ארוכות בצורה קיצונית, וקרום עור שנמתח מקצה הקמיצה ועד הרגליים יצר את משטח הכנף. היו להם התאמות נוספות לתעופה, בדומה לעופות - למשל, עצמות חלולות ומלאות בשקי אוויר, בצורה שמפחיתה את משקל הגוף ומאפשרת נשימה יותר יעילה.

 

חלק מהפטרוזאורים היו קטנים וחלקם היו עצומים. גדולים במיוחד הנציגים ממשפחת ה-Azhdarchidae, שהיו נפוצים ברחבי העולם ושרדו עד אירוע ההכחדה ההמוני, ולפיכך הם נמנים עם הפטרוזאורים האחרונים שהצליחו לשרוד. האז׳דארכים מאופיינים בצוואר ארוך במיוחד וראש מסיבי בעל מקור חד. בשנים האחרונות התבססה הדעה שהם היו ציידים יבשתיים (למרות שניחנו בכושר תעופה), שהילכו על ארבע וליקטו מזון מן הקרקע, במיוחד פגרים. תחשבו על חסידות עם מוטת כנפיים של מעל ל-10 מטרים, שנשענות על הכנפיים שלהן.

 

בחודש שעבר פורסמה בכתב העת Journal of Vetebrate Palaeontology תגלית חדשה של שרידי פטרוזאור. אלו נתגלו בדרום מונגוליה, במדבר גובי, באזור שככל הנראה היה שפך של נהר לפני מעל ל-66 מיליון שנים. השרידים מאוד מצומצמים - בסך הכול כמה שאריות לא שלמות של חוליות צוואר. אך גודל החוליות, ובייחוד אלמנטים מיוחדים במבנה שלהן, מעידים שהיו שייכות לפטרוזאור גדול מאוד, ככל הנראה ממשפחת ה-Azhdarchidae. מכיוון שלא נותר ממנו הרבה, בלשון המעטה, קשה מאוד לסווג את המין שאליו היה שייך הפטרוזאור וקשה עוד יותר להעריך את גודלו. ניתן לחשוב שאפשר פשוט להשוות לחוליות צוואר של מיני אז׳דארכים אחרים - אך נראה כי יש קשר לא לחלוטין ישיר בין גודל הגוף ואורך הצוואר, כך שהערכות הגודל של מין זה נעות בין מוטת כנפיים של כ-10 מטרים למוטת כנפיים מפלצתית של קצת מעל ל-20 מטרים!

 

 

 

תשובה ברורה על השאלה מה היה המין הזה ומה גודלו - כנראה שלא נקבל בקרוב. יידרשו עוד שרידים, שלמים יותר, כדי להבין בדיוק עם מה יש לנו עסק כאן. אך אין ספק שזה היה פטרוזאור גדול מאוד, ייתכן שאפילו אחד הגדולים ביותר שאי פעם התהלכו (ועפו) על פני כדור הארץ.

 

אלכס סלבנקו, דוקטורנט במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, הוא חוקר ביוגיאוגרפיה ואבולוציה של לטאות, במיוחד אלו המאכלסות בתי גידול קרים.

 

למאמר המלא

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים