במוזיאון הלובר באבו דאבי יש גם ספר תורה
בבירת איחוד האמירויות השמרנית חונכים השבוע "סניף" חדש של המוזיאון הצרפתי המפורסם, ורק הזכויות על השם עלו לה קרוב למיליארד דולר. עירום כמעט אין כאן, נגיעות יהודיות דווקא כן
כשצועדים לתוך מוזיאון הלובר באבו דאבי אחת מיצירות האומנות הראשונות שרואים היא פסל נאוליתי דו-ראשי מירדן, אחד העתיקים ביותר שהתגלו בהיסטוריה האנושית. הדואליות הזו – מתן מבט לעבר אבל גם לעתיד, מתן ביטוי למזרח אבל גם למערב – היא הנושא המלווה את המוזיאון החדש, שייפתח לציבור ביום שבת הקרוב אחרי עשור של עיכובים ושאלות הנוגעות להפרת זכויות אדם.
את מנהגיה השמרניים של אבו דאבי, בירת איחוד האמירויות הערביות, אפשר לזהות כאן בכך שקשה למצוא במוזיאון יצירות המציגות עירום, אבל המיצגים האומנותיים בלובר החדש דווקא כן מציעים מבט על תולדות העולם והדתות הגדולות בו. אפילו מהיהדות הוא אינו מתחמק, אף שהאמירויות אינה מכירה רשמית במדינת ישראל.
"כאן בלובר של אבו דאבי עשינו היסטוריה", אמר מוחמד חליפה אל-מובארק, ראש רשות התיירות והתרבות של אבו דאבי, בטקס שנערך אתמול בהשתתפות עיתונאים. "המוזיאון הוא יותר מרק מוזיאון".
הרשויות באיחוד האמירויות, מדינה המאגדת שבע נסיכויות, הודיעו על הקמת המוזיאון כבר ב-2007, בשעה שדובאי השכנה התגאתה בבניית המגדל הגבוה בעולם ומיזמים חדשניים אחרים. אבו דאבי הסכימה לשלם לצרפת 525 מיליון דולר כדי להשתמש בשם "לובר" ב-30 השנים הבאות ולשלם עוד 750 מיליון דולר כדי לשכור מנהלים צרפתים שיפקחו על העבודות. מרכז במוזיאון הלובר בפריז נושא כעת את שמו של נשיא איחוד האמירויות המנוח שייח זייד בן סולטן אל נהיאן, שהשתתף בגיבוש העסקה.
במהלך הבנייה נתקלו מובילי הפרויקט בביקורת קשה על הפרת זכויות האדם של העובדים שהועסקו בבנייה. העובדים האלה התמודדו עם שכר נמוך, שעות עבודה ארוכות וחום כבד. לפי שלטונות אבו דאבי עובד אחד נהרג שם בתאונה ב-2015 ואחר מת ב"נסיבות טבעיות" ב-2016. מאות עובדים זרים שהועסקו בבניית הלובר ואתרים אחרים גורשו מהאמירויות או איבדו את אשרות העבודה שלהם בשנים האחרונות משום שפתחו בשביתה במחאה על תנאי עבודתם.
הנשיא והמנהל של המוזיאון, ז'אן-לוק מרטינז, טוען כי המוזיאון מסר אך ורק מידע נכון על תנאיהם של העובדים. לדבריו המוזיאון הוא גשר בין אסיה, אפריקה ואירופה. "אנחנו לא מוזיאון אירופי, זה מקום לראות את העולם מאבו דאבי".
כאמור, המוזיאון אמור להעביר גם את המסר שבני הדתות השונות צריכים לחיות בשלום זה לצד זה. בתערוכה אחת מוצגת מצבה יהודית מצרפת של שנת 1250 ולצדה מצבות מוסלמיות ונוצריות מתוניסיה ומלבנון. בחדר חשוך אחד מופיע דף מהקוראן הכחול, אחד מספרי הקוראן העתיקים ביותר שנמצאו אי פעם, לצד כתבי קודש אחרים, בהם ספר תורה מתימן של 1948.
"בכך שהעבירו את המסר שלהן לכל האנושות ללא הבחנה, הבודהיזם, הנצרות והאיסלאם שינו מאפייני תרבות מקומיים וחברות עתיקות", נכתב על אחד השלטים. "הדתות האלה חלקו עם היהדות את הרעיון של המונותיאיזם אבל נחלקו בנושאים כגון האופן שבו מיוצגת הישות האלוהית".
לפנייה לכתב/ת 
