שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    שופט נזף בביטוח שניסה את "שיטת מצליח"
    מבוטחת של "מנורה" לא צייתה לתמרור עצור ופגעה בנהגת אחרת. החברה החליטה על דעת עצמה לקזז "אשם תורם". זה יעלה לה 20 אלף שקל
    בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגישה נהגת שמכוניתה נפגעה בתאונה נגד ביטוח "מנורה", וקבע שהחברה קיזזה על דעת עצמה חלק מהפיצוי כ"אשם תורם", מבלי שהייתה לכך הצדקה. השופט אייל דורון נזף בה וקבע שבנוסף להפרש, הביטוח יפצה את הנהגת ב-20 אלף שקל נוספים.

     

    התאונה התרחשה בדצמבר 2015. הנהגת, שנפגעה על ידי מבוטחת של "מנורה" שלא צייתה לתמרור עצור, פנתה לחברה בדרישה לפיצוי. החברה לא התכחשה לכך שהרכב שביטחה אחראי לתאונה, אבל התנגדה להערכת הנזק של הנהגת והחליטה על דעת עצמה לקזז מהסכום בגין "רשלנות תורמת". לפיכך היא שילמה רק 15,300 שקל.

     

    הנהגת תבעה את "מנורה" בבית המשפט באמצעות עו"ד מנו שבתאי, וצירפה חוות דעת של שמאי שלפיה למכונית נגרם נזק של 23,773 שקל.

     

    מנורה והנהגת הפוגעת, שיוצגו על ידי עו"ד ורשה, לא הגישו חוות דעת נגדית והחברה אף ויתרה על חקירת השמאי מטעם התובעת. בעקבות זאת נקבע שיש לקבל את הערכת השמאי לגבי שווי הנזק שנגרם. בהתאם, נפסק, "מנורה" שילמה לתובעת רק 60% מהנזק.

     

    השאלה שנותרה להכרעה הייתה אם היה מקום לנכות "אשם תורם" של התובעת אף שנסעה כחוק. על שאלה זו השיב השופט אייל דורון בשלילה, שכן בהיעדר נסיבות חריגות, מי שנכנס לצומת תוך אי ציות לתמרור "עצור" הוא האשם העיקרי והמכריע, באופן שמאפיל על אשמה כלשהי מצד כלי רכב אחר שהיה מעורב בתאונה.

     

    השופט מתח ביקורת נוקבת על התנהלות "מנורה", שכמו חברות ביטוח אחרות פועלת ב"שיטת מצליח" ומקזזת אשמה תורמת כראות עיניה בתקווה שאולי כך תשלם פחות.

     

    בהקשר זה הוא ציין שכמו חברת ביטוח אחרות, מנורה ניסתה להתבסס על פסק דין ישן של בית המשפט העליון (הלכת חנחן), שבו נקבע כי גם מי שיש לו זכות קדימה בכניסה לצומת צריך לצפות את האפשרות שכלי רכב אחר ייכנס תוך הפרה של תמרור או רמזור. אלא שחברת הביטוח התעלמה מכך שמאז הפסיקה התפתחה והשתנתה.

     

    בסיכומו של דבר קיבל השופט דורון את התביעה וחייב את הנתבעות לפצות את הנהגת בכל ההפרשים שקוזזו (כ-10,000 שקל), בצירוף ריבית והצמדה. כמו כן, לנוכח התנהלותה של "מנורה", חויבו הנתבעות לשלם לנהגת "הוצאות לדוגמה" בסך 20 אלף שקל.

     

    בפסק הדין נכתב כי "אין ולא היה כל מקום כי מבטחת תיטול לעצמה את החירות לקזז אשם תורם בתיק זה, שלא היה כל מקום ולא היה כל צורך להתדיין לגביו".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים