שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    חפש את האישה: למה אין נשים בוועדות ציבוריות?
    רק שבעה משרדים ממשלתיים מתוך 27 דיווחו לרשות לקידום מעמד האישה על אחוזי הייצוג של נשים בוועדות הציבוריות. המקופחות ביותר: נשים חרדיות וערביות. "הממשלה מתעלמת מחובת הייצוג המגוון"

     

    עו"ד נטע לוי. "לנשים אין קול"    (צילום: חגי דקל)

    עו"ד נטע לוי. "לנשים אין קול"    (צילום: חגי דקל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לפני כחודשיים ציינו בעולם 17 שנים להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם, הקובעת את חובתן של המדינות החברות לשלב נשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות, בייחוד בנוגע לסוגיות של ביטחון ושלום.

     

    בישראל, תיקון חוק "שיווי זכויות האישה" משנת 2005 קבע כי בכל ועדה ציבורית צריך להיות ייצוג הולם לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה (כולל קבוצות מיעוט). בדצמבר 2014 התחייבה הממשלה להקים צוות שיגבש תוכנית פעולה לאומית ליישום החלטה 1325, אך למרות שחלפו כמעט שלוש שנים מאז לא נעשה דבר ליישומה.

     

    מאז הקמת הממשלה הנוכחית במאי 2015, שבה חברות שתי מפלגות גדולות שאין בהן ייצוג נשים (ש"ס ויהדות התורה), מסתמנת רגרסיה משמעותית ביישום הוראות החקיקה לגבי ייצוג נשים. בנוסף, בשנתיים האחרונות לא הייתה מנכ"לית לרשות לקידום מעמד האישה, כך שהגוף שאמור להיות אמון על בקרה והעלאת המודעות לנושא - לא תפקד. רק לאחרונה מונתה אווה מדז'יבוז' לתפקיד.

     


     

    על אף החוק שמחייב אותם לעשות זאת, ב-2016 רק שבעה משרדים ממשלתיים (מתוך 27 שהדו"ח מונה) דיווחו לרשות לקידום מעמד האישה על אחוזי ייצוג הנשים בוועדות ציבוריות, כלומר ועדה שממונה על ידי שר או סגן שר ויש בה נציג ציבור. בולטים לטובה המשרד לשוויון חברתי עם 51.9% נשים בוועדות ציבוריות ומשרד החינוך עם 52.6%. לעומתם ניכר חוסר הייצוג במשרד הבינוי והשיכון עם 14.3% בלבד, במשרד החקלאות עם 31.2% ובמשרד התחבורה עם 30.1% ייצוג של נשים.

     

    הנתונים לפי משרדים

    מתשובה מאוחרת לבקשה שהגישה התנועה לחופש המידע, עולה מידע נוסף. בממשלה האחרונה בלטו לטובה משרד המדע, הטכנולוגיה (והחלל לשעבר) שמינה ארבע ועדות, לא כולל תתי ועדות, עם כ-50% נציגות נשית. כמו כן משרד ירושלים ומורשת בממשלה הנוכחית מינה ועדה אחת ובה שלוש נשים מתוך שבעה חברים (42%) ומשרד העלייה והקליטה עם שתי ועדות ונוכחות של כ-50% נשים.

     

    זאת לעומת משרד הבינוי והשיכון שמינה ועדה אחת עם תשעה חברים, מתוכם אישה אחת בלבד (11%). משרד הפנים מינה שבע ועדות, 31.4% בלבד מחבריהם נשים. גם משרד התקשורת הציג נתונים לא מרשימים, עם שתי ועדות שכללו ייצוג של 25% נשים בלבד. במשרד הכלכלה בתוך 12 ועדות ציבוריות יש ייצוג של 29% נשים, כאשר בשתיים מהן אין אפילו אישה אחת ובארבע מהן נציגה אישה אחת בלבד. באשר לכנסת - מתוך ארבע ועדות ציבוריות שונות, אחוז הנשים היה 35%, כאשר שוב ישנן וועדות ללא ייצוג נשי בכלל, או ייצוג של חברה אחת בלבד.

     

    חשוב לציין כי על פי לשון החוק יש חשיבות לא רק ל"ספירת ראשים", אלא לייצוג נשים ממגוון שכבות האוכלוסייה. גם עניין זה זוכה להתעלמות - אין ייצוג של נשים ערביות, חרדיות ובנות מיעוטים בוועדות ציבוריות.

     

    עו"ד נטע לוי, מעמותת "איתך - مَعَكِ (מעכי)", משפטניות למען צדק חברתי: "הגשנו עתירות שונות לבג"ץ בנושא ופנינו בדרישה לגופים ולוועדות הממשלתיות. אנחנו מקדמות את הנושא גם מבחינת ייצוג מספרי של נשים אבל מקפידות גם על ייצוג מגוון, כדי שגם נשים ערביות וחרדיות למשל יהיו נוכחות במוקדי קבלת החלטות".

     

    עו"ד לוי אומרת כי במקרים רבים העמותה לא קיבלה תשובות לדרישות שהעלתה. "כאשר פנינו לממשלה הנוכחית בעניין ועדות שלא כיבדו את דרישות החוק לייצוג נשים, כלל לא קיבלנו מענה. הממשלה מתעלמת מחובת הייצוג המגוון. בוועדת סל תרופות למשל, שהוקמה בשנת 2015 על ידי שר הבריאות לשעבר ליצמן, חלה ירידה באחוז הייצוג של נשים לעומת שנים קודמות. גם השנה, כאשר מונו נשים לוועדה, לא נכללו בה נשים ממוצא ערבי או חרדיות, זה חשוב מאוד כי לכל קבוצה כזו יש את הצרכים שלה שצריך לתת עליהם את הדעת".

     

    עו"ד לוי. ירידה בייצוג הנשים בוועדת סל התרופות לעומת שנה קודמת (צילום: חגי דקל) (צילום: חגי דקל)
    עו"ד לוי. ירידה בייצוג הנשים בוועדת סל התרופות לעומת שנה קודמת(צילום: חגי דקל)

    המכתב לשר הבריאות לגבי ייצוג נשים בוועדות  ()
    המכתב לשר הבריאות לגבי ייצוג נשים בוועדות

    ח"כ תומא סלימאן. "נשים ערביות וחרדיות מופלות כפליים" (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    ח"כ תומא סלימאן. "נשים ערביות וחרדיות מופלות כפליים"(צילום: גיל יוחנן)

    פעמים רבות התשובות שניתנות בעתירות ובפניות לוועדות, מתאפיינות בתשובות בסגנון "לא מצאנו נשים באותו תחום". זאת על אף שקיים מאגר מועמדות של הרשות לקידום מעמד האישה שבו (נכון ל-2014) יותר מ-2,150 מועמדות בהן כלכלניות, משפטניות, מומחיות במדעי המדינה, בראיית חשבון, היסטוריוניות, מהנדסות תוכנה, רופאות ועוד נשות מקצוע רבות מכלל התחומים.

     

    אסתר רידר, מתנועת "נבחרות" - נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול: "יש אפס נשים חרדיות בפוליטיקה המקומית והארצית ובוועדות ציבוריות. זו מציאות לא תקינה שמשליכה על מצבן של נשים חרדיות. המדינה לא עושה צעדים אקטיביים לשינוי המצב וזו דמוקרטיה פגומה. נשים צריכות לייצג את עצמן והן לא מסתפקות בכך שגבר ייצג אותן, צריך להיות ברור שאישה חרדית מייצגת את עצמה ומשמיעה את קולה בלי תיווך. יש סוגיות קונקרטיות שנוגעות לאורח חיים ולרגישויות תרבותיות שלאישה חילונית אין אותן ולכן היא אינה יכולה לייצג חרדית. במפלגות החרדיות בכנסת יש ייצוג לכל פלג ולכל תת פלג חרדי מתוך מחשבה שרק נציג ממשי יכול לדאוג לאינטרסים של שולחיו, אבל את הנשים - הגברים מייצגים".

     

    קבוצה של גברים ואישה אחת - זה לא משנה

    אווה מדז'יבוז', מנהלת הרשות למעמד האישה: "שוויון מגדרי הוא פועל יוצא של התנהלות יומיומית, וכשמשרדי ממשלה מקימים ועדות לגברים בלבד או עם נוכחות ייצוגית בלבד של נשים, הם לא פועלים לשוויון מגדרי. אותי לא מעניינת נוכחות ייצוגית. ברוב הישיבות האלו, כשסביב השולחן יושבת קבוצה של גברים ואישה אחת, רוב הסיכוי שקולה בקושי יישמע ושהיא תתבקש לסכם את הישיבה בסיומה. בוועדות ממשלתיות שמייצגות את הציבור נדרוש שהרכב הוועדה ישקף את הציבור הישראלי שבו יש 51% נשים שראויות לקול משלהן בכל פורום שהוא, ודאי בפורום ציבורי".

     

    "אין לי ספק שככל שיש יותר נשים במקומות של קבלת החלטות ובוועדות ציבוריות, זה משפיע רק לטובה ומייצר שיח פתוח, משתף, שאפשר להתקדם איתו", אומרת חברת הכנסת יעל כהן-פארן מהמחנה הציוני. "במרבית הוועדות שהייתי, גם כשהיו עוד נשים, הרוב המוחלט היה גברי. כשנשים מהוות חלק משמעותי מקבוצה מרגישים שינוי בשיח. יש שיח של הקשבה, שיתוף פעולה. זה יכול לקרות רק אם באמת יש קבוצה גדולה של נשים בוועדות, כי גם אם נותנים לאישה אחת בוועדה לדבר ולהגיד את כל מה שיש לה, זה לא משנה את רמת הדיון וההקשבה".

     

    חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת: "מקומם לראות את ההתעלמות של שרים בממשלה מהייצוג ההולם של נשים בוועדות, למרות המחויבות החוקית והמוסרית המתבקשת. נשים מובילות כיום בתחומים רבים ואין שום הצדקה לעוול הזה. החוק מחייב ייצוג ממגוון האוכלוסיות, נשים ערביות וחרדיות מופלות כפליים ובמקום ליהנות מהעדפה מתקנת הן מודרות ומוקצות. כל הצרכים והזכויות של אוכלוסיית הנשים נעלמים מכל משוואה".

     

    נירית בלייר, מנכ"לית התנועה לחופש המידע: "בקשת חופש המידע שהגשנו חשפה הפעם חוסר אחידות מקומם בקיומן של הוראות פשוטות וברורות המקדמות שיוויון חברתי. ועדות ציבוריות חייבות בגיוון מגדרי ומגזרי לפי חוק שיווי מעמד האשה והנחיות היועמ"ש, אולם לא בכל משרדי הממשלה מבינים שכדי למלא אחר החוק וההנחיות יש צורך בתיעוד ואיסוף מידע. לגבי הגיוון המגדרי ישנה גם חובת דיווח שלא ברור איך בכוונת המשרדים לקיים ללא כל תיעוד.

     

    "ברוב המשרדים גילינו חוסר יחס מוחלט לצורך בגיוון מגזרי, בחלק מהמשרדים שלחו אותנו להכריע מי גבר ומי אישה על פי שם חבר/ת הוועדה. את משרד הפנים ומשרד המדע ראוי לציין לשבח כמי שדייקו באיסוף כל הנתונים והצגתם ויש כמובן משרדים שלא טרחו אפילו לענות. ואחרי כל זה נשארת רק עוד תהיה אחת, מדוע יש צורך לבקש מידע כזה והמשרדים לא מפרסמים אותו ביוזמתם לטובת קידום השיוויון במדינה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חפש את האישה: למה אין נשים בוועדות ציבוריות?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים