שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    נותנים פנים לחללים האלמוניים: המסע הבלשי אחר הלוחמת גולדה
    טוראית גולדה בלטינשטר היא אחת מ-811 נופלים שבאתר יזכור של משרד הביטחון לא היו פרטים עליהם. לא סיפור חיים, לא תמונה. שני מתנדבים יצאו לחקירה ארוכה ופתלתלה כדי להתחקות אחר סיפור חייה. הם צללו לארכיונים, מצאו מסמכים מצהיבים, איתרו קרובי משפחה רחוקים - ולבסוף הצליחו

      

    דורית פרי באולפן ynet    (צילום: חגי דקל)

    דורית פרי באולפן ynet    (צילום: חגי דקל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    עמוד הנופלת גולדה בלטינשטר באתר "יזכור" של משרד הביטחון היה ריק מתוכן. לצד שמה הופיע תאריך נפילתה, נובמבר 1943 ותו לא. שום פרט על חייה ולא על נסיבות מותה, לא תמונתה. את גולדה בלטינשטר איש לא יכול היה לזכור משום שאף אחד לא ידע עליה מלכתחילה.  

     

    בלטינשטר היא אחת מ-811 חללי מערכות ישראל ששמותיהם מופיעים באתר יזכור של משרד הביטחון אך אין פרטים אודותיהם או על מצבותיהם. חיילים אלמונים, שנפלו במאבק על ארץ ישראל ועל המדינה אך דבר לא נותר אודותיהם, מלבד שנפלו. 811 החללים יכולים היו להישכח אי שם, בדפי ההיסטוריה אך בזכות חבורת מתנדבים נחושים וחדורי תחושת שליחות, סיפורם של החיילים זוכה עתה לחיים חדשים.

     

    גולדה ובני משפחתה ()
    גולדה ובני משפחתה


    לפני ארבע שנים נפגשו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, באזכרה לזכר חללי הקרב בג'נין ב-1948, שני אנשים שלא הכירו זה את זו, ויחד יצאו למסע היסטורי מרתק וחשוב. במשך שנים רבות נוהגת דורית פרי לפקוד את בית העלמין הצבאי בהר הרצל בימי הזיכרון, הגם שאיננה מכירה אישית נופלים במערכות ישראל. סמוך לאחת המצבות הריקות של חייל אלמוני פגשה את אורי שגיא, שאיבד שלושה מחברי כיתתו. שיחה קצרה בין השניים, הולידה פרויקט יוצא דופן.

     

    "גילינו כי שנינו כואבים יחד את הסיטואציה, שבה יש כל כך הרבה חללים שנפלו ואין עליהם שום פרט באתר יזכור", אומרת פרי. "באותו היום החלטנו לעשות הכל כדי לחשוף את סיפוריהם של הגיבורים האלמוניים הללו, שמסרו את נפשם כדי שאנחנו נחייה פה ולהחזיר חוב של חסד לאלו שמסרו את נפשם".

     

    מאז החלה את פעילותה, הצליחו מתנדבי עמותת "לתת פנים לנופלים", בראשות פרי ושגיא, לפענח את סיפורם של כ-100 חיילים שנפלו ולרגל יום העצמאות ה-70 הקרב ובא, תקים העמותה, בשיתוף פעולה עם חברת MyHeritage, אתר אליו יועלו סיפוריהם של אותם החיילים. סיפורה של גולדה בלטינשטר, שפוענח לאחרונה במבצע בלשי מרתק, הוא אחד מהם.

     

    מי מכיר את גולדה?

    נקודת ההתחלה במחקר של בלטינשטר היתה שהחיילת שירתה בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, נהרגה בתאונת דרכים בעת שירותה ונקברה באיסמעיליה שבמצרים. בגלל שם המשפחה הייחודי, בחרו מתנדבי העמותה לפנות לכל משפחות "בלטינשטר" בארץ ולברר פרטים. "התקשרנו לכל משפחה בארץ ושאלנו 'האם יש לכם גולדה במשפחה?', כולם ענו בשלילה".

     

    צוות המתנדבים חיפש את שם המשפחה יוצא הדופן במאגרי המידע השונים ומצא מסמך מעניין במיוחד: תעודת נישואין של זהבה כץ, ילידת פולין, עם משה בלטינשטר מנובמבר 1934. "מיד הבנו שמצאנו פה מקור חשוב וכי שמה הפרטי, זהבה, הוא עברות של גולדה. התחזקה התחושה שמצאנו פה משהו חשוב".

     

    מהמסמך יכלו המתנדבים להסיק את שם הוריה, משה ורוזה. עם הפרטים הללו המשיכו לחפש במאגרי המידע ותעודה נוספת קפצה לפתע: תעודת הגירושין משנת 1935. מה רבה היתה שמחתם של פרי ושותפיה למחקר, כשראו כי השם בתעודת הגירושין תואם את ההשערה המוקדמת: זהבה חזרה לשמה המקורי, גולדה ושם נוסף, גיזה.

     

    "החלטנו להתמקד בגרוש, משה", מספרת פרי. "חיפשנו ומצאנו אותו והתברר כי גם הוא נפל, בשנת 1946. הוא התגייס למשטרת היישובים, שירת בבולשת הבריטית ביפו ונורה למוות על ידי חבורת צעירים חמושים בזמן שהמתין לאוטובוס. מצאנו את צאצאי משפחתו. התקשרתי ושאלתי האם מכירים את גולדה, אך הם השיבו בשלילה. הם אמרו שהיה נשוי פעמיים, אף אחת מהן לא היתה גולדה".

    קבורתה של גולדה במצרים ()
    קבורתה של גולדה במצרים
     

    קברה של גולדה בלטינשטר באיסמעילייה, מצרים ()
    קברה של גולדה בלטינשטר באיסמעילייה, מצרים

    מוכר הנקניקיה מפינת בן יהודה-פרישמן

    פעם נוספת נתקעו מתנדבי "לתת פנים לנופלים" במבוי סתום, אך בזכות רמזים שנמצאו בתחילת הדרך, הצליחו לפרוץ את המחסום. "עשיתי אחד ועוד אחד והנחתי, שאם גולדה התחתנה ב-1934, היא כנראה עלתה לארץ לפני כן", מספרת פרי. "חיפשתי בכל הרשימות של אוניות העולים מפולין בארכיון הציוני, את השם גולדה כץ. מצאתי אותה באונייה שעלתה במאי 1934".

     

    כדי להצליב את המידע ולוודא שזו אכן היא, פנתה פרי לארכיון הצבא הבריטי וביקשה את תיקה האישי של החיילת גולדה בלטינשטר. כעבור מספר שבועות קיבלה לידה את התיק האיש ובו פרטי מקום הולדתה ופרט נוסף חשוב – שמו של הגרוש, משה בלטינשטר. "האסימון נפל באותו הרגע, זו אכן גולדה שמצאנו".

     

    בתיק האישי לא נרשם מקום המגורים בפולין, אך עם זאת היה רשום שמו של קרוב משפחתה, שהתגורר אז ברחוב בן יהודה, פינת פרישמן בתל אביב. המסמך היה קשה מאד לקריאה, אך המתנדבים חילצו ממנו את שם הדוד, מקס הבר. משם מיהרו לגשת לרשומות עיריית תל אביב ולחפש אחר משפחת הבר.

     

    "באחד המקומות מצאנו 'רישיון לסידור קפה ומסעדה במקום נקניקיה, בן יהודה 65 פינת פרישמן'. זה ההבר היחידה שמצאנו. הגענו פיסית לפינת הרחובות, בניסיון למצוא עוד פרט מידע אודות משפחת הבר שניהלה בעבר בית עסק במקום, אך ללא הצלחה". אך גנאולוג (חוקר שורשים) מומחה לא ירים ידיים בשלב הזה. פרי וחבריה חזרו שוב לרשימת העולים באונייה ומיד מצאנו את השם הבר. "הופיעו שם בני הזוג יהודה ומנציה הבר. משהו בתחושת הבטן, אמר לנו שהם קשורים למקס הבר שאנחנו מחפשים".

     

    כשיש בידם מספיק מידע אודות המשפחה, ניגשו לאתר MyHeritage וחיפשו את בני משפחת הבר, ומיד קיבלו תוצאה מרגשת במיוחד: "מצאתי אילן יוחסין של משתמש ישראלי ובו מופיע מקס הבר, הנשוי לברטה שעזב את הארץ בשנת 1951. הסתכלתי באילן היוחסין ומצאתי את קצה החוט המיוחל – הופיעה שם אחיינית בשם גיזלה כץ. נזכרתי שבתעודת הגירושין הופיע השם גיזה כשם נוסף של גולדה. גיזה היא גיזלה – ידעתי שזה בינגו".

     

     

     

    אילן היוחסין שפיצח הכל

    אילן היוחסין ב-MyHeritage חיבר מיד את כל הקצוות הפרומים. רוזה, אמה של גולדה, הופיעה באילן כבתם של יהודה ומנציה הבר, שהופיעו ברשימת העולים מפולין. גולדה, הסיקו חברי העמותה, עלתה ב-1934 לארץ יחד עם סבה וסבתה. על פי אילן היוחסין, הופיעה האם רוזה כאחותו של מקס הבר, בעל דוכן הנקניקיות מרחוב בן יהודה פינת פרישמן. הכל התחבר ברגע אחד.

     

    בעזרתה של חברת MyHeritage יצרה פרי קשר עם בעלת האילן, גלוריה סוזנה הבר אוחנה, דרום אמריקאית המתגוררת בישראל. היא הציגה עצמה וסיפרה מדוע היא מתקשרת והבר אוחנה, נאותה לעזור. 'רוזה, אמה של גולדה נספתה בשואה', סיפרה לפרי. 'גולדה אכן עלתה עם סבה וסבתה. אחיה הצעיר של גולדה, אפרים, נשלח ללונדון בקינדר טרנספורט וכך ניצל, עלה ארצה וחי בישראל אך נפטר לפני שנים ספורות'. הבר אוחנה מספרה לפרי את פרטיה של אשתו, גיסתה של גולדה, בת 90 המתגוררת בירושלים.

     

    המשימה כמעט הושלמה. פיסות הפאזל אודות גולדה התחברו בזה אחר זה וכל מה שחסר היה כעת זו תמונה של החיילת, שתשלים את הסיפור. פרי נדהמה לגלות כי גיסתה של גולדה, המתגוררת בשכונת בקעה בירושלים, גרה בסמיכות לביתה. היא פנתה אל הקשישה, הציגה עצמה וביקשה תמונה. "היא נענתה ברצון ומסרה לי תמונה אחת שהיתה ברשותה – תמונה המתעדת את רגע הקבורה של גולדה בלטינשטר באלכסנדריה. התמונה היתה מצמררת ומרגשת, אבל לא ראו את גולדה. החלטתי לא לוותר וביקשתי עוד תמונה משפחתית. הגיסה השיבה שאין בידה כזו, אבל הפנתה אותי לבן דוד בארה"ב וזה שלח לי תמונה משפחתית מווינה, 1934, טרם העלייה ארצה".

     

    תמונה אחרונה מווינה

    בתמונה נראים היטב כל בני המשפחה, אך בהיעדר כל רישום על גב התמונה, קשה היה לדעת מיהי גולדה. בעבודה גנאולוגית מרשימה הצליחה למפות

    את כל הדמויות בתמונה. היחידה שניצבת במרכז, רווקה ולא עומדת מאחורי בן זוג, הייתה גולדה. המחקר הבלשי הגיע לסיום מוצלח.

     

    סיפורה של גולדה הוא כאמור חלק מפרויקט רחב של תיעוד סיפוריהם של 811 החיילים האלמוניים מימי קום המדינה, שיוצג באתר ייעודי שיוקם לרגל יום העצמאות ה-70 למדינה. "לכל חייל יהיה אילן יוחסין מפורט והוא יכיל את כל הפרטים שמצאנו במחקר. אנחנו מאמינים שבכך אנחנו מחזירים במידה רבה את החייל למשפחתו ולא פחות מכך, מחזירים אותו לעמו", מסכמת פרי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "נותנים פנים לחללים האלמוניים: המסע הבלשי אחר הלוחמת גולדה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים