אתם לא חיים את החיים האמיתיים שלכם
החיים הם לא דירה. הם לא עבודה. הם לא הכסף שאתם עושים. הם אפילו לא המשפחה שלכם. החיים הם מה שנמצא עמוק בלבכם. הם כל מה שאי פעם חלמתם ליצור. הם כל מה שאי פעם חלמתם להגשים
אתם לא שולטים בחיים שלכם. החיים שלכם שולטים בכם. אתם לא שולטים בפחדים שלכם. הפחדים שלכם שולטים בכם. פעם, כשהייתם יותר צעירים, עם עיניים שנצצו בהתלהבות וגוף שבער באנרגיות, היו לכם כל כך הרבה חלומות. ואיפה הם עכשיו? ואיפה אתם עכשיו?
מה קרה לכל מה שרציתם? מה קרה לכם בדרך? לאן נעלמו כל החלומות שלכם על חיים מלאי השראה, לטרוף את העולם, לאהוב כמו שלא אהבתם מעולם, ולחיות כל רגע כאילו הוא הרגע האחרון בחייכם?
איך יכול להיות שאתם מסתפקים עכשיו בחיים כל כך בינוניים, רדודים, סתמיים, מכווצים, כשהעולם המדהים סביבכם מציע לכם כל כך הרבה אפשרויות? אבל אתם מסרבים לקחת, מפחדים להסתכן ונשארים בתוך אזור הנוחות, משתעממים מעצמכם, מתרחקים מעצמכם, מוותרים על עצמכם ודועכים באיטיות לעבר מותכם.
האם אי פעם שמתם לב לזה? האם אי פעם חשבתם על זה? האם אי פעם הרגשתם שאתם לא חיים את החיים שלכם אלא חיים של אחרים שלא התכוונתם לחיות מעולם? לא הגעתם לעולם הזה כדי לסבול, להשתעמם, לקטר, להתעצבן, לגווע ולשתוק. אלה לא החיים. אלה לא יכולים להיות החיים. החיים הם משהו הרבה יותר גדול מזה.
תנו לחלומות שלכם להציף אתכם מחדש
החיים הם לא דירה. הם לא עבודה. הם לא הכסף שאתם עושים. הם אפילו לא המשפחה שלכם. החיים הם מה שנמצא עמוק בלבכם. הם כל מה שאי פעם חלמתם ליצור. הם כל מה שאי פעם חלמתם להגשים. בדיוק הפוך מההורים שלכם. זוכרים מה אמרתם לעצמכם כשראיתם אותם עייפים, מותשים, מנמנמים על הספה, רבים אחד עם השני על שטויות, מאוכזבים, בודדים ושונאים את עצמם? אמרתם לעצכם: לי זה לא יקרה. אני בחיים לא אהיה כמוהם. אני אהיה אדם חופשי.
אז משהו השתבש בדרך. אז מישהו שיבש בדרך. נחשו מי. אתם אלה שהפסקתם להאמין לחלומות שלכם והתחלתם להאמין לכל מי שהקטין, ביטל, זילזל, העלים ודפק לכם את החיים. אתם אלה שהפכתם את עצמכם להורים שלכם. אתם, לא הם. אתם, ורק אתם, אחראים לאיך שהחיים שלכם נראים. אתם, לא הם, עייפים, מותשים, מנמנמים על הספה, רבים אחד עם השני על שטויות, בודדים ושונאים את עצמם. לא נמאס לכם להאשים אותם בכישלונות שלכם? בהחמצות שלכם? בפחדנות שלכם? עד מתי?
הדבר הכי משמעותי שתוכלו לעשות בחיים שלכם הוא להיפרד מהם. כל הורה מביא ילדים לעולם כדי שייפרדו ממנו. הורה שאוהב את ילדיו באמת מעניק את כל מה שהוא יכול, רק כדי שיוכלו לעזוב אותו כמה שיותר מהר ויבנו את חייהם במו ידיהם, בדרך שלהם, עם הטעויות ועם ההצלחות. ואם הם מסרבים לשחרר אתכם, או אתם מסרבים להשתחרר מהם, הגיע הזמן להפסיק להיות תלויים בהם, להיפרד מהם לשלום ולהתחיל לחיות. את החיים שלכם.
אז איך עושים את זה?
כל שעליכם לעשות הוא לחזור למקום ההוא, הטהור, הנקי, הבהיר, המקום שלכם. המקום ההוא של החלומות. אדם בלי חלומות הוא אדם בלי עתיד. אדם בלי חלומות הוא אדם מיואש. אדם בלי חלומות חש שאין טעם לחייו. אז אל תאמינו לפחד, ולא לשיתוק, ולא לקפיאה במקום, ולא לריאליות, ולא לאחריות, תאמינו לעצמכם. תאמינו בעצמכם. הכל שם. תהיו שם.
עצמו את עיניכם חזק חזק, כמו שנהגתם לעשות בגיל 6, או 10, או 17, ותנו לחלומות שלכם להציף אתכם מחדש, תנו להם לחיות. תנו לעצמכם לחיות. שם, עמוק בפנים, נמצאות כל התשובות. כי שם, עמוק בפנים, אתם נמצאים. גלו את עצמכם מחדש. תנו לעצמכם הזדמנות מחדש. תתחילו לכתוב את הסיפור שלכם. תתחילו לעשות משהו שהוא רק שלכם. תתחילו להיות אתם. אין דרך אחרת להיות. אין דרך אחרת לחיות. למה אתם מחכים?
הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת
לפנייה לכתב/ת 
