המיועד לראש הרשות להגנת עדים הסתיר הרשעה בבית משפט

גונדר בדימוס אלי גביזון, שנבחר באחרונה על ידי ועדת האיתור במשרד לביטחון הפנים לתפקיד ראש הרשות להגנת עדים, הסתיר מהוועדה בראשותו של פרקליט המדינה שי ניצן את דבר הרשעתו בעבירות על חוק התכנון והבנייה. בעקבות פניית ynet נמסר הבוקר (יום ה') מהמשרד לביטחון הפנים כי הוועדה צפויה לבדוק את הדברים ובהתאם לכך לשקול את עמדתה בנושא. גביזון עצמו ציין בתגובה כי בריאיון שערך בוועדה הוא לא נשאל בנושא.

ב-2015, בעת שגביזון שהה בחופשת שחרור מתפקידו כסגן מפקד שירות בתי הסוהר, הוגש נגדו ונגד אשתו כתב אישום לבית המשפט לעניינים מקומיים בנתניה בגין תוספת חדר בשטח של 15 מ"ר וסגירת שתי חניות מקורות בשטח כ-20 מ"ר בקיר, חלון ודלת.

"מצופה מעובדי ציבור לקיים את החוק" 

עוד נודע ל-ynet כי כבר ב-2014 נשלח לגביזון מכתב התראה על אודות העבירות, אולם כדברי בית המשפט "המחדל לא הוסר". לאחר כמה דחיות נקבע הדיון הראשון לחודש פברואר השנה. סנגורם של גביזון ואשתו טען כי לא היה צריך להגיש כתב אישום פלילי נגד בני הזוג. התובעת, עיריית נתניה, ביקשה מנגד להרשיע את גביזון כיוון שמדובר בתוספת בנייה משמעותית ומסיבית: "מצופה מעובדי ציבור, ובמיוחד מעובדים כה בכירים במערכת אכיפת החוק - לקיים את החוק".

למרות המלצה של שירות המבחן שלא להרשיע את גביזון, השופט אלי ברנד קבע אחרת. בהכרעת הדין ציטט השופט ברנד פסיקה של בית משפט מחוזי וציין כי "פגיעה בפרנסת הנאשמים או בקידומם המקצועי אינו מהווה נתיב מילוט מן ההרשעה". בנוגע לתפקידים קודמים בשירות הציבורי שאליהם גביזון הציע את מועמדותו כתב השופט כי "ראוי היה לדרוש דרישות מחמירות בתחום השמירה על החוק ממי שמיועד לשאת בתפקיד הרם ולעמוד בראש רשות מרשויות אכיפת החוק בישראל".

השופט כתב עוד בהתייחסו להמלצת שירות המבחן כי "עסקינן במי שתפקידם אינו רק קריירה אישית אלא גם שליחות ציבורית בתפקידים בכירים ברשויות אכיפת החוק של מדינת ישראל, כשהנאשם 1 (גביזון. א"ס) היה השני בהיררכיה של רשות אחת וטוען למועמדות לעמוד בראש רשות אכיפת חוק אחרת, ברי כי למסר החברתי של תוצאת ביצוע העבירות יש משקל נכבד ביותר שקשה להגזים בחשיבותו".

גביזון. לא דיווח לוועדת האיתור(צילום: שאול גולן)

ביתו של גביזון בנתניה(צילום: עידו ארז)

ראש ועדת האיתור, פרקליט המדינה ניצן(צילום: יואב דודקביץ)

בסוף הכרעת הדין כתב השופט ברנד: "בחנתי את העבירות המיוחסות לנאשמים, את זהותם ותחום עיסוקם, את התנהלותם בכל הקשור לביצוע העבירה ולאי הסרת המחדל במשך תקופה ארוכה ואת אי הפנמת חומרת מעשיהם בכל הקשור לכך... לאור מכלול האמור סבור אני כי מקרה זה אינו מקיים את התנאים המצטברים שנקבעו בהלכת כתב לצורך אימוץ חריג של ענישה ללא הרשעה. התוצאה ממכלול האמור לעיל היא כי אני מרשיע את הנאשמים במיוחס להם בכתב האישום על פי הודאתם". ביום ראשון הקרוב ייערך שלב הטיעונים לעונש במשפט.

אלי גביזון מסר בתגובה: "אכן בניתי פרגולה וסגרתי את החניה. הרסתי את תוספת הבנייה טרם החלטת השופט". בנוגע לוועדת האיתור לבחירת ראש הרשות להגנת עדים אמר גביזון: "הגשתי את הטפסים לוועדת האיתור ב-2016. בריאיון שהיה לי לאחרונה לא שאלו אותי על זה, ולא ראיתי חשיבות לדווח".

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר: "הנתונים אינם מוכרים לוועדה וייבדקו. בהתאם לתוצאות הבדיקה הוועדה תשקול את עמדתה".

פסילת תפקיד נציב שירות בתי הסוהר

ברקע הדברים יצוין כי גביזון היה אמור להתמנות לפני שש שנים לתפקיד מפקד שירות בתי הסוהר הראשון מתוך הארגון. השר לביטחון הפנים דאז יצחק אהרונוביץ' כבר בחר בו, אבל יום לפני המינוי הודיע על ביטולו. רגע לפני שנכנס לתפקידו התקבלו במשרדו של השר מכתבים אנונימיים שתיארו את התנהלות גביזון בתוך שירות בתי הסוהר ונטען בהם כי ניהל מערכת יחסים עם עובדת ונתן הטבות לעובדת אחרת.

בעקבות דברים אלה התבקש גביזון להגיע לשיחה עם מבקר המשרד לביטחון הפנים, שם הוא נאלץ להשיב לטענות. לאחר מכן הוחלט להמשיך בהליך מינויו, אך לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין הועבר הליך המינוי לבחינת הוועדה לבדיקת מינויים בכירים בראשות השופט יעקב טירקל. חברי הוועדה שלחו את גביזון להיבדק במכונת פוליגרף, ובה נמצא כי הוא אינו דובר אמת. בסופו של דבר הודיע אהרונוביץ' כאמור על ביטול המינוי.

כבר קרוב לשנה שהרשות להגנת עדים פועלת ללא ראש רשות, למרות חשיבותה הרבה למלחמה בפשיעה המאורגנת.