שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הסיפורים מאחורי העסקים המשפחתיים של בעלי ההון

    בבורסה של ת"א שוקלים להשיק מדד שיעקוב אחר העסקים המשפחתיים בישראל, אשר לפי ההערכה מהווים כ-50% מהחברות הנסחרות. חלק מחברות אלה קיימות עשרות שנים, עוד לפני קום המדינה, בעוד שאחרות התפרקו עקב סכסוכים בדור השני והשלישי. איך עושים את זה נכון?

    החברות המשפחתיות מלוות את המשק הישראל מראשית ימיו. הוותיקות שבהן הוקמו עוד לפני קום המדינה, והן שרדו במשך עשורים רבים בזכות מעבר מוצלח מדור המייסדים לדור הילדים והנכדים. אחרות התפרקו במהלך השנים עקב סכסוכים בדור השני והשלישי, לרוב בהתאמה לקלישאה המסתובבת בין המשפחות: "הדור הראשון בונה, השני משמר והשלישי הורס".

     

    נכון להיום אין נתונים מסודרים בנוגע להיקפם של העסקים המשפחתיים בישראל, אולם לפי הערכות במרכז רעיה שטראוס לחקר עסקים משפחתיים, שבפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, עסקים אלה מהווים כ-50% מהחברות בבורסה של תל אביב.

    "עסקים משפחתיים מקבלים החלטות ארוכות טווח" (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    "עסקים משפחתיים מקבלים החלטות ארוכות טווח"(צילום: shutterstock)
     

    רבים מהעסקים הגדולים בישראל שייכים לקבוצת משפחות העושר, חלקם הגדול משפחות תעשיינים המחזיקים בהון של מיליארדי דולרים כל אחת. המוכרות הן בין היתר משפחות שטראוס, קרסו, עופר, קסטרו, דנקנר, פישר, תשובה, זלקינד, שסטוביץ, סגול, רקנאטי, רוטשילד, לבייב, ברונפמן, אליהו, פילץ, ורטהיים, ו-ורטהיימר.

     

    חברות אלה חולקות לרוב מאפיינים דומים הקשורים לאופיין המשפחתי, אנשי המשפחות הללו משתתפים בכנסים המיועדים לבעלי חברות מסוג זה, ואפילו בבורסה לניירות ערך בתל אביב שוקלים להשיק מדד שיעקוב באופן בלעדי אחר העסקים המשפחתיים.

     

    איך עושים העברה בין דורית מסודרת?

    אחת החברות המשפחתיות הבולטות והוותיקות בישראל היא משפחת שטראוס. החברה החלה את דרכה ברפת קטנה שהקימו הילדה וריכרד שטראוס לאחר עלייתם מגרמניה, בחצר ביתם בנהריה ב-1936.

     

    היום מנהלת המשפחה פורטפוליו של עסקים בשווי של כ-8.1 מיליארד שקלים ונסחרת בבורסה בתל אביב. בעלת השליטה העיקרית בקבוצה היא משפחת שטראוס, והמנכ"ל הוא חיצוני - גדי לסין. ב-1975 עברה הבעלות לדור השני: למיכאל ורעיה שטראוס. בין השנים 1965-2005 נחלקה הבעלות על שטראוס בין האחים. ב-2001 התמנתה בתו של מיכאל, עופרה שטראוס, לראש הקבוצה.

     

    ארבע שנים לאחר מכן, בעקבות המיזוג של שטראוס עם עלית, החליטה רעיה לפרוש ומכרה את כל מניותיה בחברה. בעזרת תהליכי ארגון וייעוץ פסיכולוגי וניהולי, ממשיכים ילדיהם של מיכאל ורעיה לנהל את עסקי המשפחה, ודואגים להעברה בין דורית מסודרת לדור הרביעי.

     

    ד"ר נאוה מיכאל-צברי, דור שלישי במשפחת שטראוס, היא הראשונה בישראל שעשתה דוקטורט בנושא החברות המשפתיות בהתמקדות על העברה בין דורית, וכיום היא מנהלת את מרכז רעיה שטראוס לחקר עסקים משפחתיים. על הפרק הזה בחיי המשפחה מספרת מיכאל-צברי בכנסים ומרצה בקורס מיוחד באוניברסיטת תל אביב, כשהיא עוטפת את ההסברים האקדמיים בדוגמאות מהארץ והעולם.

     

    מקור הנתונים: מרכז רעיה שטראוס לחקר עסקים משפחתיים באוניברסיטת תל אביב 

     

    ישנן עוד חברות משפחתיות שבאמצעות ניהול נכון והעברה בין דורית מוצלחת ממשיכות בעסקים בדור השלישי, ואף ברביעי. חברת סנו, למשל, הוקמה ב־1965 ע"י ברונו לנדסברג ז"ל, והונפקה בבורסה בתל אביב ב-1982. בעלי השליטה בחברה רוצים לשמור את המניות קרוב לחזה, ולכן בידי הציבור רק 14% ממניותיה.

     

    במשך השנים שילב לנדסברג כמה מצאצאיו בחברה: בנו הבכור אלכס משמש כיום היו"ר, והבת אווה כיהנה אף היא בהנהלה. הנכדה איה שחר, בתה של אווה, ממונה על פיתוח הייצוא, והנכד יובל, בנו של אלכס, החליף את אביו כמנכ"ל. תמר, בִתו של אלכס, משמשת אחראית פיתוח.

     

    המשפחה שרדה את מותה הטרגי של אווה לנדסברג. לאחר מותה פנה בן זוגה, אורי באומן, לרשם לענייני ירושה בדרישה שלא להכיר בצוואתה, במסגרתה ציוותה את כל רכושה לבתה, איה שחר. בסופו של דבר אישר בית המשפט את צוואת האם והבת הפכה לבעלת עניין בחברה.

     

    דוגמא לסכנה שבהעברה לא נכונה של העסק לדור השני והשלישי מספקת משפחת ורטהיים, שותפה בבנק מזרחי טפחות, שמחזיקה בין היתר בחברה למשקאות קלים. אבי המשפחה מוזי ורטהיים בחר לחלק בין ילדיו עוד בחייו את ההון המשפחתי, שהוערך בכ-5 מיליארד שקלים, באופן שאינו שוויוני - 63% בנכסים המשפחתיים ציווה לבנו דודי, ולבתו הבכורה דרורית 37% בלבד. לא שוויוני, אבל מעשה שמנע מריבות לאחר מותו בשנה שעברה.

     

    ומה חושב סטנלי פישר על הכלכלה והחינוך בישראל? צפו: 

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ביוני האחרון הלך לעולמו אברהם לבנת (בונדי), מוותיקי התעשייה בישראל, בגיל 93. לבנת, יליד צ'כוסלובקיה, שרד את אושוויץ, עלה לישראל והקים בשנת 1955 את קבוצת תעבורה, המחזיקה ביותר מ-100 חברות בתחומים מגוונים.

     

    בונדי, שהיה ידוע כאב וכמנהל פטריארכלי ודומיננטי באופן קיצוני, החל להסמיך את שלושת בניו: זאב, צביקה ושי, להעברה בין דורית, עוד בחייו. אלא שיום בהיר אחד, ב-1997, החליט הבן הצעיר, שי לבנת, להקים חברות חדשות בעצמו, למרות שנשאר דירקטור ולא עזב את החברה לחלוטין. בחייו האישיים גם בחר להוכיח את השוני שלו, אם בעובדה שהתחתן מאוחר בניגוד לאחיו, אם בכך שבחר להתגורר במושב בני ציון ולא במושב כרמי יוסף עם המשפחה, ובעיקר בעובדה שבאופן סמלי גילח את השפם - סימן ההיכר האופייני של הגברים לבית בונדי.

     

    שנים לאחר מכן כשייושבו חילוקי הדיעות היה תהליך איחוד מחדש, וקבוצת לבנת רכשה והטמיעה לתוכה את החברות שהקים שי. אבל מרדן נשאר מרדן: את השפם הוא לא הצמיח מחדש.

    משפחת לבנת: אברהם לבנת (בונדי), שי (בלי השפם), צביקה וזאב לבנת (צילום: יח"צ) (צילום: יח
    משפחת לבנת: אברהם לבנת (בונדי), שי (בלי השפם), צביקה וזאב לבנת(צילום: יח"צ)

    חברת ויסוצקי הוקמה בשנת 1849 ברוסיה, על ידי זאב קלונימוס ויסוצקי. בהמשך היה זה שמעון זיידלר, נצר למשפחת ויסוצקי, שהגיע לישראל ב-1935 לרגל המכביה, החליט להישאר ופתח ענף מקומי של החברה. זיידלר פתח בית אריזה קטן לתה במרתף בתל אביב, בעוד שבני משפחתו שנותרו באירופה נספו בשואה. כשנפטר, קיבלה על עצמה אשתו אידה את ניהול החברה.

     

    בשנות ה-70 השתלבו בעסק שני ילדיהם, רותי ושלום, שמונו לאחר מותה של האם למנכ"לים משותפים. אז החלו ביניהם הסכסוכים, שהגיעו לבית המשפט. ב-1993 קנה האח את חלקה של אחותו תמורת 16.5 מיליון דולר, ועד היום יש נתק בין האחים. "עסקים משפחתיים זה דבר מאוד מסובך ומורכב", אמר באחד הראיונות איתו. הוא התחתן בגיל 62 וילדיו עדיין קטנים. יש לקוות שאת התובנות מהסיפור המשפחתי יגבש לפני שישלב אותם בעסקים.

     

    ידוע גם הסכסוך במשפחת עופר, אחת המשפחות הישראליות העשירות בעולם. כשהאבות סמי עופר ו יולי עופר נפטרו, קיבלו ילדיו של סמי - עידן ואייל, ושל יולי - ליאורה ודורון, את השרביט. אודי אנג'ל, בעלה הראשון של ליאורה, הוא בין השולטים בקבוצת האחים עופר גם היום.

     

    כל אחד מהאחים מחזיק היום בהון של כמה מיליארדי שקלים. לאחר מותו של יולי עופר ב-2011 הסתבר שהוא העביר את השליטה בחברת עופר השקעות - לבתו ליאורה, על חשבון בנו דורון עופר. במאבק הזה פסק בית המשפט לטובתה של הבת, שבינתיים הקימה אימפריה בכוחות עצמה.

     

    גם חברת הרכב המשפחתית קרסו כמעט והתפרקה בשל סכסוך משפחתי. העסק הוקם ע"י אבי המשפחה, משה קרסו, בסלוניקי. בניו חיים ואריה הקימו בישראל ב 1945 את "משה קרסו ובניו בע"מ", וכשמשה נפטר, שלט הבן הבכור חיים ללא עוררין בחברה, במשך כ-40 שנה.

     

    בניו של האח אריה מרדו כנגד שלטונו של הדוד, ודרשו למנות מנכ"ל שכיר חיצוני. הם טענו לניהול רודני, והוא טען כנגדם שבני הדור השלישי למשפחה אינם מוכשרים וחסרי מוסר עבודה, והתנגד להכניס גורמים זרים לנחלה המשפחתית. לאחר סכסוך קשה וממושך מונה מנכ"ל חיצוני, והמשפחה הצילה את העסק המשפחתי מפירוק, אבל לא מאווירה משפחתית קשה.

    "היועצים גוזרים מיליונים" (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    "היועצים גוזרים מיליונים"(צילום: shutterstock)
     

    גם סכסוך הירושה במשפחת אייזנברג הביא להוצאות של מיליוני דולרים לעורכי דין ולפירוק המשפחה. זאת לאחר שאיש העסקים שאול אייזנברג הלך לעולמו ב-1997 והשאיר נכסים בשווי מוערך של יותר מחצי מיליארד דולר. לאחר מותו הציג הבן ארווין צילום של צוואת אביו מ-1986, לפיה קיבל 80% מהעיזבון, למול חמש אחיותיו. לאחר מאבק משפטי של שש שנים שפירנס עורכי דין בכבוד רב הגיעו בני המשפחה לפשרה, לפיה הבן קיבל רק 55% והיתרה לאם ולבנות. סכסוך ירושה מתוקשר אחר נוגע לצוואה של סמי שמעון, שהיה בעל השליטה בקבוצת יכין-חק"ל, ונפטר ב2009. המאבק המשפטי בין אלמנתו ובתו לשני אחיו נמשך עד היום.

     

    תופעת ההעברה הבין דורית בעסקים המשפחתיים לא פוסחת גם על החברה הערבית. קפה נח'לה משפרעם הוא לכאורה סיפור הצלחה, וג'יריס נח'לה, דור שלישי של היצרנים וסמנכ"ל החברה המשפחתית שהוקמה לפני כ-50 שנה, טוען כי "עד היום רק המשפחה מנהלת את העסק".

     

    מה שלא כולם יודעים הוא שצבעי העטיפות של הקפה, ירוק ואדום, שייכים כל אחד למפעל אחר, המנוהל ע"י אח אחר, בעקבות סכסוך שפרץ ביניהם. "בשנים האחרונות גדלה בחברה הערבית המודעות להעברה הבין דורית", אומר עו"ד ערן ארנון. "הדור הצעיר משכיל יותר ומחזיק בשיטות ניהול מודרניות, אבל המייסדים עדיין נוהגים להעביר את המושכות של העסק לבנים ממשיכים ולא לבנות".

     

    יועצי ההשקעות והמס גוזרים מיליונים

    לפני כעשור ביקש דני חרד, מנכ"ל די.סי פייננס, ארגון העורך כנסים ומפגשים לניהול עושר משפחתי, להיפגש עם ד"ר מיכאל-צברי, והציע לה לקיים במשותף כנס ראשון של ניהול עסקים משפחתיים בישראל. מאז הלכו ותפסו נפח הנושאים הקשורים בעסקים משפחתיים, מסורת הכנסים והוועידות שמארגנת חברת די.סי פייננס נמשכת, והם מתקיימים פעמיים שנה בישראל כמו כנסים דומים שמארגנות חברות בתחום ברחבי העולם.

    "יש לא מעט עסקים שלא שרדו את המעבר הבין דורי". נאווה מיכאל-צברי (צילום: שירן כרמל) (צילום: שירן כרמל)
    "יש לא מעט עסקים שלא שרדו את המעבר הבין דורי". נאווה מיכאל-צברי(צילום: שירן כרמל)

    "אני זוכרת את הכנס הראשון עד היום", אומרת בחיוך מיכאל-צברי. "הוא התקיים במלון הילטון, ולא האמנתי כשראיתי את אורך התור לרישום כשיצאתי לרגע מהחדר. היום, כשהמדינה שלנו בת 70, יש כבר בארץ אלפי עסקים משפחתיים, קטנים וגדולים, שחלקם קמו לפני קום המדינה. יש עסקים בני 30 עד 50 שנה, יש משפחות שמחזיקות עסק משפחתי בן 80 שנה, כדוגמת שטראוס. חלק ניכר מהעסקים המשפחתיים הללו עברו כבר לניהול הדור השני, חלקם לדור השלישי, אפילו לרביעי, ויש לא מעט עסקים שלא שרדו את המעבר הבין דורי.

     

    "מבחינתי זהו הטיימינג הנכון להעביר הלאה את התורה של איך עושים זאת נכון, ולשמחתי מיסדנו את הכנסים בהם אני מעבירה את המסרים. אם משפחה אחת יוצאת ממפגש או מכנס בתובנה שתציל את העסק המשפחתי שלה - דייני".

     

    משפחות העושר ובעלי העסקים המשפחתיים יודעים גם, כמובן, היכן כדאי להם להשקיע את כספם בכדי לשמר את ערכו ולהרוויח עוד. במפגש החצי שנתי לניהול נכסים משפחתיים שהתקיים החודש בבורסה לניירות ערך בתל אביב, הופיע בין היתר ליאור נבון, מנהל המכירות בבורסה, שדיבר על אלטרנטיבות השקעה להבטחת עתידן של החברות המשפחתיות.

     

    מקור הנתונים: פרופסור דן וייס

     

    לוועידות ולכנסים הללו מגיעים בדרך כלל גם נציגים ממשרדי ה"פמילי אופיס", שהולכים ומתרבים בשנים האחרונות, ותפקידם לטפל בצורה הוליסטית במשפחות. משרדים אלו דואגים לכספים הנזילים וגם לביטוח, לפנסיה ולהשקעות בראייה ארוכת טווח, תוך שאיפה לשמר אותם עבור הדורות הבאים.

     

    היועצים לוקחים כל משפחה לגופה, מעריכים את גודל העושר, את הצרכים ואת פרופיל הסיכון ובונים את התיק בהתאם. "הלקוח מקבל כל הזמן ליווי ודיווח שוטף על התיק שלו", מספר אחד מיועצי הפמילי אופיס. "הלקוחות האלו תובעניים מאוד ויש להם דרישות גבוהות. לכן מעניקים להם את השירות אנשים שיודעים את השפה המקצועית שלהם. לקוח שיש לו עשרה מיליון שקלים להשקעה לא דומה ללקוח שמגיע אלינו עם 100 מיליון שקלים להשקעה, ובוודאי שלא למי שיש לו כמה מיליארדי שקלים להשקעה". 

     

    במה הם משקיעים?

    "רובם מעדיפים להשקיע במניות ואג"ח. בשנים האחרונות הם אוהבים את קרנות הגידור, כי זה שומר להם על הכסף. גם תכנוני מס זה משהו ששווה זהב עבורם. לא סתם, ובצדק, היועצים גוזרים מיליונים על העצות, ההדרכה והטיפול בתיק".

     

    דן וייס, פרופ' לחשבונאות ומנהל מרכז רעיה שטראוס לעסקים משפחתיים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, המשמש כדירקטור חיצוני בבורסה, עובד כבר כשנה מול הבורסה במטרה להביא להנפקת מדד שיעקוב אחר העסקים המשפחתיים בישראל, ומצפה לסיום התהליך בקרוב. "יש כמה מדינות שמאפשרות להשקיע במדד הזה", הוא מסביר. "בשוויץ יש עוצמה למדד הזה, בנו קרן סביב המדד. החשיבות של זה נעוצה ביכולת להשקיע בחברות בעלות עמידות פיננסית.

    "למשפחתיות יש תשואות גבוהות יותר". פרופ' וייס (צילום: ישראל הדרי) (צילום: ישראל הדרי)
    "למשפחתיות יש תשואות גבוהות יותר". פרופ' וייס(צילום: ישראל הדרי)
     

    "להשקיע בסנו, בשטראוס ובקסטרו, למשל, זה כדאי - כי למשפחתיות יש תשואות גבוהות יותר. הסיבה העיקרית היא שעסקים משפחתיים מקבלים החלטות ארוכות טווח. אלו לא אנשים שמסתכלים חודש קדימה ולא לרבעון הקרוב, אלא שנים קדימה. אלו לא מנכ"לים צעירים שרואים את טובת החברה מעבר לאף שלהם ויודעים שבעוד כמה שנים כבר לא יהיו שם, אלא עסקים שעוברים מדור לדור. זה הוכיח את עצמו במשבר הסאבפריים ב-2008".

     

    איך יהיה בנוי המדד הזה?

    "יהיה סולם. המדד הגבוה יכלול עסקים משפחתיים בהם המשפחה היא גם הבעלים וגם המנכ"ל. מדד אחד פחות יכלול עסקים בהם המשפחה היא הבעלים אבל המנכ"ל חיצוני ושכיר. ויש חברות בהן בעלי המניות רק שולטים. הדיון כרגע נסוב סביב מספר הדירקטורים מהמשפחה הנחוץ בכדי להנפיק את החברה, האם הוא יהיה שניים או שלושה. התשובה קריטית למספר החברות שייכנסו למדד להשקעה בהן".


    פורסם לראשונה 26/11/2017 14:13

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים