שתף קטע נבחר

אטנדינג: מה הסיפור של אירועים מזוייפים?

"הגריאטריטלון הראשון", "משחק זיכרון עם חולי אלצהיימר" ו"טקס קבלת לוחות הברית" - בחודש האחרון נדמה שיותר ויותר אירועים מגוחכים מציפים את את הפיד בפייסבוק, ומשום מה כל החברים שלנו מאשרים הגעה. למה זה קורה, מי עומד מאחורי התופעה ומה קורה כשאירוע מזוייף הופך למציאות?

 

 

לא רק פייק ניוז: בשבועות האחרונים יותר ויותר אירועים מזוייפים מציפים את הפייסבוק - ומסיבה לא כל כך ברורה אנשים בוחרים לאשר אליהם הגעה (Attending), או לפחות להביע התעניינות פעילה (Interested). אפשר לפטור את הסיפור הזה כעוד טרנד חולף שאמור לספק אתנחתא קומית בזמן גלילת הפיד הבלתי נגמרת, אבל מה קורה כשהאירועים האלה הופכים מבדיחה למציאות?

 

 (צילום מסך)
(צילום מסך)

 

מי שמשתמשים באופן תדיר ברשת החברתית, סביר שראו פרסום ללפחות אחד מהאירועים הבאים: "למה אני מניקה נער בן 16? - הרצאתה של מלאני גרייס", "סדנת איפור לפעוטות", "משליכות פתיתי כוכבים לזכר דוד בן-גוריון לציון 44 שנה למותו", "ערב משחקי זיכרון עם חולי אלצהיימר" ואיך אפשר לשכוח את "הפגנת תמיכה ברוס גלר שלא עשה שום דבר רע כי הם היו און א ברייק" - אירוע מופרך לחלוטין שקרם עור וגידים והפך להפגנה ממשית, שגם תפסה כותרות בארץ ובעולם.

 

 

 

מה שמעניין הוא שלשלל האירועים האלה אחראים אנשים שונים בתכלית. כמו כל טרנד - קשה לשים את האצבע על נקודת התחלה מובהקת, ונראה שאירועים מזוייפים התחילו כבדיחות רשת נישתיות בקרב כמה קבוצות קטנות, שהצליחו יחד בתזמון מושלם להפוך את האירועים האלה למגמה שאין בה שום דבר פייק.

 

"פתחתי את האיוונט להפגנת התמיכה ברוס גלר בתור בדיחה שאפילו לא חשבתי שהיא כזו מצחיקה", נזכר אמיר בר-קול, בן 31 מתל אביב, מנהל דיגיטל בחברת הייטק. לאירוע שלו אישרו הגעה בסופו של דבר למעלה מ-5,000 אנשים, ומספר זהה הביע התעניינות. "אנשים שאני בכלל לא מכיר גילו שאני עומד מאחורי ההפגנה הפיקטיבית הזו ופנו לפרופיל האישי שלי ושאלו אותי מה הם צריכים להביא להפגנה ואיך אפשר לעזור. כתבתי להם שזו סתם בדיחה ולא אירוע אמיתי ושאף אחד לא יפגין על שום דבר, אבל הם הגיבו 'לא לא, אנחנו מגיעים'. ביום של ההפגנה יצאתי לרוץ בערב ועברתי בכיכר רבין ופתאום קלטתי מרחוק איזה מאה בני אדם עם שלטים צורחים ושרים שרוס גלר זכאי ושהם היו און א ברייק".

 

און א ברייק. אמיר בר-קול, תומך רוס גלר
און א ברייק. אמיר בר-קול, תומך רוס גלר

 

טוען נוסף לכתר הוא עומרי פיינשטיין, בן 24 מתל אביב, עובד כמפתח אתרים במשרד פרסום. פיינשטיין עומד מאחורי עמוד הפייסבוק המוצלח "זהבה גלאון - עמוד המעריצים הרשמי", וגם הוא מתאר כיצד הנושא של אירועים מזוייפים החל כבדיחה פרטית שהתפשטה כמו פייק ניוז על גבי פלטפורמה ויראלית. "בגדול זה התחיל כטרנד נישתי שלי ושל עוד כמה חברים לעשות אטנדינג לאירועים הזויים (ואמיתיים), ואז עניין אותי לראות מה יקרה אם אני אקח את זה קצת יותר לקיצון ואמציא אירוע, ואם אנשים יזהו שזה מזוייף ואיך יגיבו לזה".

 

פיינשטיין התחיל עם אירוע מופרך שמהותו סדנת איפור וטיפוח לפעוטות - שעורר באופן טבעי זעם ברשת החברתית. אבל זה כנראה לא הספיק, ומשם הוא עבר להרצאה על יתרונות ההנקה למתבגרים, מה שבאופן סופי הוציא את הרשת מדעתה. האירוע, כך פורסם, עתיד היה להתקיים בבית יד לבנים בעיר רעננה, והמרכז קיבל אינספור פניות ושאלות - ממשתמשי פייסבוק ומעיתונאים שניסו לברר האם מדובר באירוע אמיתי.

 

כמה קל ליצור פייק ניוז. עומרי פיינשטיין (צילום: חן לנגר) (צילום: חן לנגר)
כמה קל ליצור פייק ניוז. עומרי פיינשטיין(צילום: חן לנגר)

 

"בגדול זה נועד להצחיק את החברים הקרובים שמיד זיהו שמדובר בהטרלה", הוא מסביר, "אבל אחר כך זה הצחיק בגלל איך שכל התקשורת קפצה על זה תוך שניות, למרות שהיה ממש קל לעלות על זה שהאירועים מזוייפים". אחרי האירוע ההוא, עמוד הפייסבוק הייעודי של פיינשטיין ליצירת אירועים מזוייפים, שנקרא "אירועים בישראל" - הוסר על ידי פייסבוק בטענה שהוא מפר את כללי השימוש שלהם.

 

כמעט במקביל נפתח עמוד פייסבוק חדש תחת השם "אירועים ונהנים", שמנסה למלא את החלל שנוצר ולספק סדרה חדשה של אירועים מגוחכים שימלאו את היומן. מי שמקפידה להביע התעניינות באופן קבוע לאירועים מהסוג הזה היא כרמל אשכנזי, בת 24, סטודנטית להנדסת חומרים ופיזיקה בטכניון. גם היא מספרת על בדיחה פרטית שהתחילה להתגלגל. "זה התחיל מבדיחה פנימית בין כמה חברים ופשוט תפס תאוצה".

 

אנשים אשכרה הגיעו (צילום מסך)
אנשים אשכרה הגיעו(צילום מסך)

 

העניין של אשכנזי ושל חבריה החל מאירועים אמיתיים לחלוטין - שנשמעו מגוחכים. סדנאות ניו אייג' שמציעות להתחבר לאני הפנימי או סופי שבוע במערות חשק שמטרתם להעצים נשיות. הבדיחה אז, הייתה בעצם הבעת העניין באירוע באופן פומבי או סימון אישור הגעה אליו. "אני רואה את השימוש בפוסטים האלה כדרך לתקשר עם העוקבים", מסבירה אשכנזי, "גיליתי במהלך החודשים האחרונים שככל שהאיוונט פחות הגיוני - כך יותר משתמשים 'שקטים' יעיזו להגיב".

 

הקלות הבלתי נסבלת של הפייק

מגמת האירועים המזוייפים מתבססת בראש ובראשונה על יכולת ההפצה וההתפשטות שלהם. בהיותם מבוססי רשת חברתית - ועוד אחת מרכזית כמו פייסבוק, דפי האירוע מקבלים חשיפה גדולה מאוד לציבור המשתמשים. ברגע שחברי פייסבוק מביעים התעניינות או מאשרים הגעה, מגיבים בעמוד האירוע או משתפים אותו - הוא מקבל תפוצה נרחבת בקרב מעגל גדול של משתמשים וכך מתחיל לצבור תאוצה.

 

ישנם לא מעט קווים מקבילים בין הנושא של פייק ניוז (חדשות מזוייפות) - אחת הזירות המרכזיות שבה פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות פועלות כרגע, לבין מגמת האירועים המזוייפים. פיינשטיין מסביר: "זה ממש קל ליצור פייק ניוז. זו אולי כבר קלישאה, אבל זה באמת נכון. אנשים קוראים כותרות ולא מעבר, וגם כשהאירועים האלה התגלו כמזוייפים, כהטרלה, כבדיחת רשת - אצל הרבה אנשים הם עדיין זכורים כאירועים אמיתיים". ואכן, בכל אחד מהאירועים האלה הספיק בירור קצר, קריאה שטחית של תיאור האירוע או של האנשים העומדים מאחוריו הייתה מבהירה שמדובר בלא יותר מבדיחה.

 

מארגני האירועים אולי לא לגמרי מסכימים לגבי מי התחיל את הטרנד - אבל כולם די בטוחים שהוא ממש לא כאן כדי להישאר. "העובדה שבכלל התחיל טרנד כזה של המצאת אירועים די הרגה את הבדיחה", מסביר פיינשטיין, ואילו אשכנזי מסכמת: "יש עכשיו סוג של רווייה מאירועים מזוייפים וכבר עכשיו רואים דעיכה של הדבר הזה, אז נראה שהטרנד לא יחזיק מעמד לאורך הזמן".   

 

רשימת מעקב:

 

עומרי פיינשטיין

 

אמיר בר-קול

 

כרמל אשכנזי

 

  

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אילוסטרציה: Shutterstock
מאשרים הגעה?
אילוסטרציה: Shutterstock
מומלצים