שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קשיש תבע את נכדו: "לבטל את מכירת המשק"
    בן 87 בהליך אפוטרופסות שוכנע לחתום על מכירת הנכס תמורת 1.9 מיליון שקל. כשהבין מה עשה הוא ביקש מביהמ"ש לפסול את החתימה. מה נקבע?
    בית המשפט למשפחה בבאר שבע ביטל לאחרונה הסכם למכירת משק חקלאי בדרום הארץ שנחתם בין קשיש כבן 87 לבין נכדו. השופט בן שלו הסתמך על חוות דעת פסיכו-גריאטרית שקבעה שהקשיש לא היה כשיר לחתום על הסכם כה סבוך ועל חוות דעת שמאית שקבעה כי תנאי העסקה לא סבירים בעליל.

     

    ההסכם נחתם בינואר 2016, בעיצומו של הליך אפוטרופסות שיזמו בנותיו של הקשיש, ונקבע בו שכל זכויותיו במשק יעברו לנכדו (הבן של בנו הבכור) תמורת 1.9 מיליון שקל שישולמו בתשלומים נמוכים שנפרסו על שלוש שנים.

     

    במהלך דיוני אפוטרופוסות שהתקיימו כחודש לאחר מכן זעק הסב בדיוני שגנבו לו את הבית. הוא ובנותיו הגיעו להסכמה למחוק את הליך האפוטרופסות ומיד לאחר מכן הוא הגיש תביעה לביטול ההסכם. הסב טען שהוא לא יודע קרוא וכתוב ושראה את ההסכם רק במועד החתימה, שם היה בטוח שמדובר במסמכים שקשורים להעסקת מטפלת. הוא הוסיף כי הוא לא היה במצב מנטלי שאפשר לו לקחת החלטה כזו, וכי לנכדו כלל אין יכולת כלכלית לרכוש את המשק.

     

    בכתב ההגנה טען הנכד שההסכם נחתם מרצונו של סבו – שמאוד אהב אותו ואפילו הציע לו את המשק במתנה. לאחר שבני משפחה אחרים התערבו סוכם כי המשק יימכר לו – וההסכם נחתם בנוכחות עורך דין שווידא כי סבו כשיר.

     

    אלא שממצאי המומחים שמונו על ידי בית המשפט הטילו ספק בדבר כשירות העסקה. מומחה בפסיכו-גריאטריה קבע שבזמן החתימה על ההסכם הקשיש לא יכול היה לנהל את ענייניו בצורה הגיונית, ושמאית שבדקה את ההסכם קבעה כי תנאי התשלום "לא סבירים לחלוטין".

     

    השופט בן שלו קיבל את הממצאים הללו והוסיף כי אליהם מצטרפות עדויות וראיות רבות המעידות על כך שהתובע לא הבין על מה חתם ולא העריך נכון את העסקה. כמו כן השופט התקשה להאמין שהסב – שאינו יודע קרוא וכתוב – הבין בפגישה אחת את כל תנאיו המורכבים של ההסכם, בפרט כשמדובר בתנאים מיוחדים ולא כלכליים עבורו.

     

    מכאן עבר השופט לבחון את האפשרות לבטל את ההסכם לפי טענת "לא נעשה דבר" – שמשמעותה כי ביטול הפעולה המשפטית כאילו לא התרחשה מעולם. הוא מצא שבמקרה הזה, לנוכח הנתונים האמורים וכאשר מדובר בהסכם שבו התובע ויתר על הנחלה שלו זה עשרות שנים במפגש אחד בלבד – אין דרך אחרת מאשר להכריז כי "לא נעשה דבר".

     

    השופט התייחס בין היתר גם לנתונים הבאים: מצבו של הסב, זעקתו ומחאתו בסמוך לחתימה על ההסכם, תנאיו הגרועים, העובדה שהנכד לקח סיכון מודע כשהחתים את סבו על הסכם בזמן הליכי אפוטרופסות והיעדר הוכחה של מקורות מימון.

     

    לפיכך התביעה התקבלה והנכד חויב לשלם הוצאות משפט של 20 אלף שקל וכן במלוא שכר טרחת המומחים.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים