שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שופט: העצבים בעבודה גרמו לאירוע מוחי
    בן 64 ניהל שיחה קשה במסגרת תפקידו וכעבור כמה דקות לקה בשבץ. ביטוח לאומי סירב להכיר בו כנפגע עבודה, אבל בית הדין חשב אחרת
    בית הדין לעבודה בתל אביב חייב לאחרונה את הביטוח הלאומי להכיר כנפגע עבודה בתובע שלפני כשלוש שנים לקה באירוע מוחי בעקבות שיחה כעוסה שניהל במסגרת תפקידו. השופט שמואל טננבוים הסתמך על חוות דעת מומחה וקבע שקיים קשר סיבתי בין השיחה לבין האירוע.

     

    התובע, אז בן 64, לקה באירוע מוחי שהתבטא בשיתוק פלג גופו השמאלי. הוא פונה לבית החולים הלל יפה בחדרה ומשם הועבר לבית החולים רמב"ם בחיפה ואושפז לזמן ממושך.

     

    במענה לתביעה שהגיש טען הביטוח הלאומי שהאירוע לא היה קשור לעבודה והוא נגרם בשל מצבו הבריאותי של התובע, אשר סובל מיתר לחץ דם, סוכרת והיה בעברו מעשן כבד.

     

    מומחה רפואי שמינה השופט טננבוים להכריע בשאלת הקשר הסיבתי מצא אף שלתובע היו גורמי סיכון רבים ללקות באירוע המוחי, הוויכוח בעבודה החיש את בואו, ולכן יש קשר סיבתי בין השיחה לבין האירוע המוחי בסמוך לאחריו.

     

    אולם תשובתו של המומחה לא הניחה את דעתו של הביטוח הלאומי, שביקש אסמכתא לכך שמצב של התרגזות, מתח או מועקה עלולים לגרום לאירוע מוחי מהסוג שאירע לתובע.

     

    המומחה השיב כי אמנם לא מצא מאמר על מחקר שמוכיח זאת, אך ציין כי יש הוכחות מחקריות לכך שהתרגזות גורמת לעליה חדה בלחץ הדם, ועלייה כזו מהווה גורם סיכון מובהק לקרע בכלי הדם, ומשם לאירוע מוחי.

     

    הביטוח הלאומי ביקש מבית הדין להורות למומחה לתת חוות דעת נוספת, שתתבסס על מלוא החומר הרפואי שקיים בעניינו של התובע, או לחלופין למנות מומחה נוסף, אך השופט טננבוים הסביר כי כל החומר הקיים כבר הועמד לרשות המומחה – ודי בכך.

     

    מכל מקום, השופט לא מצא עילה להחלפת מומחה או לשלילת חוות דעתו של המומחה הנוכחי, וקיבל אותה במלואה.

     

    נוכח כל האמור נקבע שקיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין האירוע המוחי, כך שהתובע יוכר בביטוח לאומי כנפגע עבודה וישולמו לו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים