מהיום בכספומטים: משוררות על השטרות של ה-100 וה-20 שקל

כדאי שתכירו: הבוקר (ה') החל בנק ישראל להפיץ את השטרות החדשים, בערכים של 20 ו-100 שקל, באמצעות הבנקים, מכשירי הכספומט וסניפי חברת הדואר בכל ברחבי הארץ.

מכורים לכסף - פרויקט המזומנים של ynet

השטרות החדשים נושאים את דיוקנם של רחל המשוררת ופרופ' לאה גולדברג.

(צילום: אסף קמר)

השטרות משלימים למעשה את סדרה ג' של שטרות השקל החדש, שהפצתה החלה בספטמבר 2014 עם השקתו של שטר ה-50 שקלים בגווני ירוק, הנושא את דיוקנו של המשורר שאול טשרניחובסקי, ונמשכה עם השקתו בדצמבר 2015 של שטר ה-200 שקלים בגווני כחול, הנושא את דיוקנו של המשורר נתן אלתרמן.

עלות הפקתה של סדרת השטרות החדשה עומדת על 320 מיליון שקל, והיא תחליף בהדרגה בשנים הקרובות את כל השטרות מהסדרה הקודמת. נכון להיום הוחלפו יותר מ-90% מהשטרות בערך של 50 שקל וכ-70% מהשטרות בערך של 200 שקל. בבנק ישראל לא ידעו להעריך תוך כמה זמן יוצאו מהמחזור כל שטרות סדרה ב'.

בעבר שקל בנק ישראל מספר פעמים הפקתו של שטר נוסף בסדרה זו בערך של 500 שקל. בין הייתר התכנון היה שהשטר ישא את דיוקנו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. ואולם בבנק המרכזי הודיעו במספר הזדמנויות בשנים האחרונות, כי לא יונפק שטר בערך גבוה מ-200 שקל. בין הייתר בשל חשש מזיופים - מציאות שמתגברת ומשתכללת בעיקר בשטרות בערכים הגבוהים.

במחזור השטרות בישראל, נכון לתחילת שנת 2017, קיימים כ-536 מיליון שטרות, מתוכם 40 מיליון שטרות בערך של 20 שקל, 61 מיליון שטרות בערך של 50 שקל, 169 מיליון שטרות בערך של 100 שקל ו-266 מיליון שטרות בערך של 200 שקל.

(צילום: באדיבות בנק ישראל)

הפצת השטרות החדשים בערכים של 100 שקל צפויה להיות מהירה יותר מזו של ה-20 שקל, לאור העובדה שבמכשירי הכספומט כמעט ואין בכלל שטרות בערך של 20 שקל , מתוך שיקולי עלות תפעולית של הגופים הפיננסיים המפעילים את המכונות. בבנק ישראל טוענים מצידם, כי בכוונתם לפעול להגדלת כמות השטרות הללו במכשירים האוטומטיים.

שישה סימני ביטחון למניעת זיופים

בכל שטר קיימים שישה סימני בטיחון לזיהוי שטרות מזוייפים. את הדיוקן השקוף (1) – סימן מים בצורת דיוקן זהה לזה שעל השטר, ואת הערך המנוקב (2) – ערך השטר המנוקב בחורים זעירים בחלקו העליון, ניתן לראות כאשר מסתכלים על השטר מול האור.

(צילום: באדיבות בנק ישראל)

חוט חלון (3) הוא למעשה חוט ביטחון השזור בשטר, אותו ניתן לראות מול האור בשלושה "חלונות" בגב השטר. בהטיית השטר, החוט משנה את צבעו. ניתן גם להעביר את האצבע ולחוש בדיו הבולטת (4) בה מודפסים, בין היתר, חתימת הנגידה, השנה העברית והלועזית והסימן הייעודי לעיוורים.

הפס הזוהר (5) הוא פס שקוף המשולב בשטר לצד הדיוקן, עליו ניתן לראות, בהטייה של השטר, את סמל המנורה והערך הנקוב. הספר המוזהב (6) הוא פרט עיצובי בצורת "ספר פתוח ומוזהב" - בהטיית השטר אחורה וקדימה ניתן לבדוק האם ה"ספר" משנה את צבעו מזהב לירוק.

שטרות הסדרה החדשה כוללים מספר סימנים שמטרתם לסייע לעיוורים ובעלי לקויות ראייה להבדיל ביניהם. מלבד ההבדלים באורך השטרות ובצבעם, הקווים שבשוליים (7) הם צמדי קווים בהם ניתן לחוש בשוליים התחתונים. מספר הצמדים גדל ככל שערך השטר עולה.

קרנית פלוג קונה בשוק עם השטר החדש. צפו: 

ביקורת על הדמויות הנבחרות

בחירת הדמויות שיופיעו על סדרת השטרות החדשה עוררה, מאז הושקו לפני כ-3 שנים, ויכוחים רבים. בין הייתר הושמעה לא מעט ביקורת כלפי בנק ישראל על כך שלא נבחרו דמויות "מזרחיות", או כאלו המייצגות מגזרים שונים.

אפילו מבקר המדינה נדרש לסוגיה בדו"ח שפרסם לפני כחודש, בו קבע כי בחירת הדמויות על השטרות נעשתה ללא דיון מעמיק. "מעיון בפרוטוקולים של ועדת טירקל (שמונתה לגיבוש השטרות החדשים – א.ר.) עולה כי לאחר דיונים רבים הגיעה הוועדה להסכמה שאנשי רוח יחליפו את המדינאים על גבי השטרות.

"אחד מחברי הוועדה הציע את שמותיהם של ארבעת המשוררים שלדעתו דיוקניהם צריכים להופיע על השטרות, והצעתו התקבלה ללא דיון מעמיק בחלופות אחרות", נכתב בדו"ח. המבקר הוסיף כי "לא נעשתה פנייה לציבור על מנת לשתפו בתהליך ולאפשר לו להציע רעיונות לדמויות שלדעתו ראוי שיופיעו על גבי השטרות".