שתף קטע נבחר

מהו סוד האושר? הניסוי שיפתיע אתכם

הכלכלן דביר ז'ורנו החליט למדוד את רמות האושר שלו במשך 100 ימים. את התוצאות הפך למיצג אומנותי על קיר רחוב בירושלים. אז מה הייתה ההשפעה של סקס וזוגיות על רמת האושר שלו? באיזה יום בשבוע מצב הרוח היה בעננים, והממצא הבלתי צפוי על תחושת האושר ביום חופש

פתאום קם אדם בבוקר ומחליט לבדוק מה גורם לו להיות מאושר: מי שישוטט בימים אלה ברחוב שמואל הנגיד בירושלים, ייתקל בין ספסל לאבנים באחד הבניינים, במעין גרף עשוי חוט ומסמרים. מבט מקרוב יגלה כי מדובר במיצג אומנותי של בחור בשם דביר ז'ורנו, שבאמצע החיים החליט לבצע ניסוי לא שגרתי: למדוד את רמות האושר שלו.

 

"במשך תקופה כתבתי על בריסטול שחור, עד כמה אני מרגיש מאושר ושבע רצון מהיום, בין 1-10. המטרה הייתה תיעוד עצמי, מן אקט של כתיבת יומן, טקס בין צחצוח השיניים לבין השינה. באיזשהו שלב נגמר לי המקום בבריסטול, בערך אחרי 100 ימים".

 

מאה ימים של מצברוח. המיצג של ז'ורנו (צילום: דביר ז'ורנו) (צילום: דביר ז'ורנו)
מאה ימים של מצברוח. המיצג של ז'ורנו(צילום: דביר ז'ורנו)

ז'ורנו דווקא לא מגיע מתחום האומנות, אלא עובד ככלכלן בבנק ישראל - למרות זאת, ואולי בגלל זה, הפרויקט שלו התגלגל כפי שהתגלגל. "החלטתי לעשות סוג של אנליזה", הוא מסביר, "הרבה מהעבודה היומיומית שלי היא ליצור גרפים ולעשות אנליזה למידע. אז התחלתי להקליד את הנתונים של כל יום באקסל.

 

"יצרתי גרף ראשוני וקלטתי שיש שתי תקופות - הראשונה מלאה בעליות וירידות ("רעש", כפי שהוא מכנה תנודתיות גדולה בין הימים). והשנייה הרבה פחות תנודתית - זו התקופה שבה התחלתי זוגיות. ואז אמרתי - רגע, אולי לא הזוגיות היא זו שהעלתה את האושר, אלא פשוט הסקס?". את הימים שבהם קיים יחסי מין ציין ז'ורנו במסמרים אדומים לאורך הגרף, ואז המסקנה כמו כתבה את עצמה: המסמרים האדומים היו מפוזרים רנדומלית, ולא בהכרח רק בימים המאושרים. "זאת אומרת שמבחינתי האושר הוא לא תוצר של סקס", הוא מסכם. "בנוסף קלטתי שהיה לי רצף ארוך של אושר במהלך התקופה - כשהייתי בלונדון שבוע, ואז שתי נקודות נמוכות כשהייתה לי מחלה".

 

מימין: גרף העמודות שמציג את מדד האושר בימי השבוע (צילום: דביר ז'ורנו) (צילום: דביר ז'ורנו)
מימין: גרף העמודות שמציג את מדד האושר בימי השבוע(צילום: דביר ז'ורנו)

לאחר מכן ניסה ז'ורנו לחשוב על עוד משתנים לבחון לפיהם את רמות האושר, למשל - ימי השבוע. "גיליתי תמונה יחסית מפתיעה -  שהסופשים נמוכים, זאת אומרת שדווקא כשאני בחופש אני פחות מאושר. יום שלישי היה הכי גבוה, ורביעי גם. משום מה שבת זה היום הכי חלש".

 

יש לך השערה למה זה?

"בימי שלישי אני לוקח שיעורי צרפתית, המורה שלי מאוד נחמדה, ובנוסף זו מן מטרה ארוכת טווח שמחזקת משהו עמוק יותר. ברביעי אני עושה ספורט, לוקח שיעורי קרוספיט, אז אולי זה קשור לשחרור הכימיקלים בגוף. לגבי שבת - אולי זה קשור לתחושת החמצה, כל הדברים שרציתי להספיק ולא הספקתי".

 

סתם כך באמצע הרחוב. הגלריה הציבורית (צילום: דביר ז'ורנו) (צילום: דביר ז'ורנו)
סתם כך באמצע הרחוב. הגלריה הציבורית(צילום: דביר ז'ורנו)

הנישות לאורך הקיר ברחוב, בהן כאמור מציג ז'ורנו את עבודתו, עונות לשם "הגלריה הציבורית", אותה מפעיל בחור בשם הודי בן עמי, שעבר באזור ולא יכול היה להישאר אדיש למראה החללים היתומים, שהפכו במה לתערוכות מתחלפות. "בן עמי הציע לי לעשות מהגרפים האלה משהו", הוא אומר, ואז נפלה ההחלטה  לתקוע מסמר בכל יום מבין ה-100, ובין המסמרים למתוח חוט. באשר לשבעת גרפי העמודות - הם מייצגים את רמות האושר בכל אחד מימות השבוע. "בשבילי, בתור מישהו שמכין מצגות באופן קבוע, זה הפך למצגת חיה".

 

סיכום מסקנות הניסוי של ז'ורנו: 

מצב הרוח שלו תנודתי יותר משדמיין

מין לא בהכרח עושה אותו יותר מאושר

בימים שישי ושבת הוא מבואס לעומת אמצע השבוע

מסיבה כלשהי, ביום שלישי הוא בעננים

הזוגיות החדשה לא רק ששיפרה את רמת האושר הממוצעת, אלא גם הפחיתה את התנודתיות

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דביר ז'ורנו
המיצג שמודד את האושר
צילום: דביר ז'ורנו
לאתר ההטבות
מומלצים