שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    רצפת פסיפס מלפני כ-1,500 שנה נחשפה באשדוד
    על הפסיפס, שככל הנראה שימש כרצפת כנסייה או מנזר, מצויינת שנת הקמת המבנה לפי המניין הגיאורגי. "זו הפעם הראשונה שנחשפים כנסייה או מנזר גיאורגי לחוף הים הישראלי", אמרו ברשות העתיקות

     

    הפסיפס באשדוד-ים    (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)

    הפסיפס באשדוד-ים    (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    רצפת פסיפס בת כ-1,500 שנים, שעליה כתובת בשפה היוונית המציינת את המניין הגיאורגי, נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות באשדוד בחודש אוגוסט והיום (ה') היא נחשפת לציבור.

     

     (צילום: סשה פליט, אוניברסיטת תל אביב) (צילום: סשה פליט, אוניברסיטת תל אביב)
    (צילום: סשה פליט, אוניברסיטת תל אביב)

     (צילום: סשה פליט, אוניברסיטת תל אביב) (צילום: סשה פליט, אוניברסיטת תל אביב)
    (צילום: סשה פליט, אוניברסיטת תל אביב)

     

    להערכת החוקרים, הרצפה הייתה שייכת לכנסייה או למנזר גיאורגי. החפירות בוצעו בתל הקדום באתר אשדוד-ים זו העונה השלישית בניהולם של ד"ר אלכסנדר פאנטאלקין מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' אנגליקה ברליונג מאוניברסיטת לייפציג. הפסיפס הצבעוני התגלה במהלך הרחבת פרויקט החפירות בהשתתפותם של ד"ר בלבינה באבלר מאוניברסיטת גוטינגן וסער גנור ארכיאולוג מחוז אשקלון ברשות העתיקות.

     

    העיר העתיקה אשדוד-ים, ששכנה באזור החוף הדרומי של אשדוד של ימינו, הייתה בתקופה הביזנטית אחת מהערים החשובות בחוף הים הארץ-ישראלי. העיר, המכונה במקורות בני התקופה "אזוטוס פארליוס", השתרעה על פני שטח נרחב, ובמפת מידבא הנודעת מתוארים בה מבני ציבור, לרבות כנסיות ורחוב שעמודים בצדדיו. אשדוד-ים העתיקה, שנחבאת תחת דיונות החול, החלה לספק בעונת החפירות האחרונה הפתעות של ממש, השופכות אור על תושביה הקדומים של העיר.

     (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות) (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)
    (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)

     (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות) (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)
    (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)

     (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות) (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)
    (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)

     (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות) (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)
    (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)

     

    בחפירה נחשפה רצפת פסיפס מרשימה, ובה כתובת הנצחה ביוונית בת ארבע שורות המוקדשת לבוני המבנה. בכתובת מוזכר הבישוף פרוקופיוס, שבימיו הוקמה הכנסייה, ושנת הקמתה - כנראה לפי המניין הגאורגי:"(בחסד האל, או בחסדו של כריסטוס), מבנה זה הוקם מיסודותיו בימי פרוקופיוס הבישוף הצדיק והקדוש שלנו, בחודש דיוס של האינדיקטיה השלישית, בשנת 292".

     (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות) (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)
    (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)

      

    ד"ר לאה די סגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שפענחה את הכתובת, אמרה כי יש לקבוע את תאריכה על פי המניין הגאורגי לשנת 539 לספירה. לדבריה, "זו ההופעה הקדומה ביותר של השימוש במניין הגאורגי בארץ ישראל, שנים ארוכות לפני שנעשה בו שימוש בעולם".

     

    לדברי ד"ר פאנטאלקין, ד"ר באבלר וגנור, "זו הפעם הראשונה שנחשפים כנסייה או מנזר גאורגי לחוף הים הישראלי. המקורות ההיסטוריים מספרים כי הנסיך והבישוף הגיאורגי המפורסם פטר האיברי שהה באשדוד-ים לפני מותו, ועתה נראה שנחשפו בפועל עדויות להשפעתו בעיר אשדוד ים הביזנטית".

     

    החוקרים מוסיפים, כי "מבנה זה, שרק החל להיחשף, הוא חלק ממכלול ארכיאולוגי רחב היקף המצוי בדרומה של העיר אשדוד המודרנית. בימים אלו אנו שוקדים על גיוס תקציבים נוספים על מנת להמשיך את מפעל החשיפה הארכיאולוגית של אשדוד ים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות
    הפסיפס באשדוד ים
    צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות
    מומלצים