שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    יותר קווי אוטובוס, פחות תשתיות: "פיגור של עשרות שנים"
    משרד התחבורה הציג בכנס עלייה במספר קווי האוטובוסים והנסיעות, אך הדבר נרשם לצד ירידה בענף מוניות השירות והיעדר תשתיות ראויות כמו נת"צים. ראש הרשות לתחבורה ציבורית: "לא לקדם תוכניות דיור - ללא פתרון של תשתיות לתחבורה ציבורית". שר התחבורה לא נכח באירוע

     

    מצב התחבורה הציבורית בישראל    (צילום: אלי סגל)

    מצב התחבורה הציבורית בישראל    (צילום: אלי סגל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    משרד התחבורה חשף בכנס עמותת "תחבורה היום ומחר" שהתקיים היום (ה') בתל אביב כי חלה עלייה בשימוש בתחבורה הציבורית בארבע השנים האחרונות. מנתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית נמצא כי בארבע השנים האחרונות נוספו יותר מ-2,000 אוטובוסים לשירות, שהגדילו ב-38% את היקף מרחק נסיעת האוטובוסים וב-15% את מספר נסיעות הנוסע - מ-740 מיליון נסיעות ל-850 מיליון החזויות לסוף השנה. מתוך הנסיעות 60 מיליון יהיו ברכבת, 40 מיליון ברכבת הקלה בירושלים והיתר באוטובוסים, מטרוניות, מוניות שירות ומוניות.

     

    עם זאת, בשנים המדוברות צומצם משמעותית היקף הנסיעה במוניות השירות, שלא כלולות בהסדר הרב-קו, כך שייתכן וחלק מהגדילה בנסיעת האוטובוסים היא תוצאה של ייבוש ענף מוניות השירות.

     

    "יש פיגור של עשרות שנים בתחבורה הציבורית, אבל צריך להתעסק בעתיד והגדרנו הרבה מטרות", אמר בכנס מנהל הרשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, מאיר חן. "שפכנו מאסה מאוד גדולה של אוטובוסים כדי לנסות לשפר את המקומות שאליהם לא הגיעה התחבורה הציבורית ועשינו זאת למרות מחסור בנהגים ובתשתיות, אבל אם היינו מחכים לא היינו זוכים לעלייה בשימוש".

    כביש 431 ללא נת"צ (צילום: מתן טורקיה) (צילום: מתן טורקיה)
    כביש 431 ללא נת"צ(צילום: מתן טורקיה)

    עומסים בתחבורה הציבורית (צילום: אופק שוסל) (צילום: אופק שוסל)
    עומסים בתחבורה הציבורית(צילום: אופק שוסל)

    יחד עם העלייה, נתוני השימוש בתחבורה הציבורית בישראל עדיין נמוכים - רק רבע מהנסיעות בישראל הן בתחבורה ציבורית, לעומת ממוצע של 60% במדינות ה-OECD. "יותר אנשים מצטרפים לתחבורה הציבורית אבל לא בכמות שאנחנו רוצים", הודה חן. "עד שיהיו פתרונות של רכבות קלות, הפתרון בעשור הקרוב הוא על בסיס האוטובוסים ושם אנחנו מבצעים עבודה. כך שבעוד 3-4 שנים לא יהיה מגע בין הנהג לנוסע, והשקנו תוכנית לקווי הזנק למקומות תעסוקה".

     

    "החסם המרכזי כרגע הוא התשתית", המשיך חן. "אני חושב שזו החזית המשמעותית שבה צריך לטפל. יש טרנד של התעסקות בדיור, אבל אי אפשר בלי תחבורה ויצטרכו להקים גם קבינט תחבורה ולא רק קבינט דיור, כי זה מה שיתקע את הכל. אחד ממפעילי התחבורה הציבורית אמר לי שהוא לא יכול להכניס אוטובוסים לעיר מסוימת כי אין מספיק חניונים ומסופים ואין לו היכן להעמיד את האוטובוסים - וזה באחריות הרשויות המקומיות. כמו גם נתיבי העדפה לאוטובוסים. וללא טיפול מיידי בתשתיות לא נוכל להוסיף עוד שירות. דיור ותחבורה חייבים להיות צמודים וצריכה להתקבל החלטה שתוכניות דיור לא יקודמו - ללא פתרון של תשתיות לתחבורה ציבורית כמו נת"צים, חניונים ומסופי תפעול לאוטובוסים".

     

    חן גם התייחס לדחייה הצפויה בפרויקט "מהיר לעיר" לקידום רשת נת"צים בגוש דן בעקבות הבחירות המקומיות, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet. "צריך להאיץ את עניין 'מהיר לעיר' ולא רק בתוך העיר, גם מחוצה לה. אחרי הבחירות המקומיות ראשי עיר יבקשו שנה להתארגנות וכבר בזבזנו שנתיים - לצערי אין הרבה ראשי רשויות אמיצים. דוגמה הפוכה לכך היא אשדוד, שבה אנו מובילים פרויקט להקמת 15 ק"מ של נת"צים".

    אנשי "מגמה ירוקה" מפגינים מחוץ לכנס (צילום: מגמה ירוקה) (צילום: מגמה ירוקה)
    אנשי "מגמה ירוקה" מפגינים מחוץ לכנס(צילום: מגמה ירוקה)

     (צילום: מגמה ירוקה) (צילום: מגמה ירוקה)
    (צילום: מגמה ירוקה)

    מניתוח שביצעו בפורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות לתקציב הפיתוח של משרד התחבורה, עולה כי בשנת 2016, 47% מהתקציב הושקע בכבישים, 26% ברכבות כבדות, 24% בהסעת המונים ורק 3% לתשתיות אוטובוסים. בפורום לא אופטימים מהנתונים: "לנוכח חוסר ההשקעה הממשלתית בתחבורה הציבורית באוטובוסים והמחסור החמור בנהגים - חברות התחבורה הציבורית נמצאות על סף קריסה כלכלית ותפעולית", הזהיר מנהל הפורום יעד אמיר. "אנחנו לא מתכוונים לפגוע חלילה בשירות לציבור, אבל אם נקרוס - זה כבר לא יהיה בידיים שלנו".

     

    במהלך הכנס התייחס גם מנכ"ל הרכבת שחר איילון לפיגור שישראל נתונה בו גם בתשתית הרכבות. "הרכבת כמעט הגיעה לקצה התפוסה שלה בשעות העומס. אין לנו מקומות לנוסעים שמעוניינים לנסוע בשעות האלו". לדבריו, מנסים למצוא ברכבת פתרונות יצירתיים כמו הסבת קרונות לקרונות עמידה והזמנה של קרונות חדשים - תהליך שלוקח בין שנתיים לשלוש שנים. "אנחנו נמצאים באיחור של כ-20 שנה בפיתוח הרשת הכבדה וקשה להעביר אותה
    במדינה שבאזור גוש דן יש צפיפות כזו של תשתיות. לכן זה תהליך מאוד קשה גם סטטוטורית וגם ביצועית ולכן בהנחיית משרד התחבורה בנינו תוכנית אסטרטגית ל-2040".

     

    על אף נוכחותם של לא מעט מבכירי משרד התחבורה, נמתחה במהלך הכנס ביקורת על היעדרותו של שר התחבורה ישראל כץ (ליכוד). פעילי ארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה" הפגינו מחוץ לכנס. "במקום להשקיע מיליונים בתכנון, שנת 2018 צריכה להיות שנת ביצוע מיידית של תעדוף לתחבורה ציבורית בערים ובין הערים", אמרה יעל שמר מהארגון. "מפתיע שישראל כץ, המתגאה בעשייתו ובהשקעתו בפיתוח כבישים חדשים, לא טורח להגיע ליום כזה".

     

    ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) התייחסה גם היא לנושא: "קידום תחבורה ציבורית הוא הפתרון הכי טוב וחכם לבעיית הפקקים הקשים שיוצרים זיהום אוויר ועולים הרבה זמן וכסף לישראלים. חבל ששר התחבורה בחר שלא להגיע לכנס, אחרי שבשבוע שעבר השתתף ברצון בכנס ועידת הרכב".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים