כבר שנים שבישראל ישנו ארגון המנסה לעצב מחדש, בהתאם למציאות המתחלפת את המנהיגים של המחר. LEAD, ארגון א-פוליטי ללא מטרות רווח, שהוקם במטרה לפתח את דור המנהיגים הבא של מדינת ישראל. מדי שנה, כ-6000 בני נוער בכיתות י' מכל רחבי הארץ מגישים מועמדות למסלול, מתוכם, נבחרים כ-120 בני ובנות נוער שזוהו כבעלי פוטנציאל למנהיגות והובלה. הם מצטרפים לתכנית מעמיקה וייחודית, המאפשרת להם לפתח את היכולות שלהם, וכך להתפתח ולהפוך, כל אחד בתחומו, למנהיגים ומובילים.

אליאב זכאי, פסיכולוג ארגוני ומנכ"ל ארגון LEAD, החל לעסוק במנהיגות עוד בטרם כניסתו לתפקיד לפני 18 שנים. עוד בימי הלימודים, השתלב בבית הספר לפיתוח מנהיגות של צה"ל, ולקח חלק בהכשרת מפקדים, מהזוטר לבכיר ביותר. "בית הספר לפיתוח מנהיגות של צה"ל נחשב למוביל בתחומו. הייתי מעורב במחקרים שנעשו בשטח על מצוינותשל מפקדים. ניסינו להבין מה גורם לאנשים ללכת אחרי החבר'ה האלו. עד היום, 30 שנה אחרי, הצבא משתמש בזה. לאורך השנים הכשרתי גם מפקדים מצבאות אחרים כמו סינגפור, שוודיה וארה"ב שהגיעו אלינו ללמוד. אך מנהיגות", הוא מדגיש, "אי אפשר ללמד. מנהיגות אפשר לפתח. הבסיס חייב לבוא מבפנים. מנהיגות היא פוטנציאל כמו כל כשרון אחר. כולנו נמצאים על הסקלה מבחינת המנהיגות הנורמלית שלנו. אם לא עוזרים למישהו למקסם פוטנציאל הוא ישאר בינוני, כמו בכל תחום כשרון אחר".

במסגרת תפקידו ערך זכאי בדיקות וניסויים שהובילו אותו למסקנות ותובנות בכל הקשור במנהיגות. "היו כל מיני גילויים שלנו אז שעד היום רלוונטים. יכולנו למפות רצף שלם. ראינו מינהגי מנהיגות גנריים שיעזרו לכל מי שמוביל, מצבא ועד משרד, ויש גם מנהגי מנהיגות ספציפיים. כל מה שקשור להתייחסות אישית לאנשים למשל. מונהגים רוצים לדעת שהמנהיג רואה אותם כפרט עם מגבלות וצרכים".

"בני ה-16 של היום הם כמו בני ה-14 של לפני 10 שנים". זכאי

זכאי מתייחס בעיניים פקוחות למציאות של היום ומציג תמונה מדאיגה. "כל המודלים של מנהיגות פרושים לנו היום מול העיניים, מטוטאליטאריים עד דמוקרטים. לא במקרה המודלים קורסים לנו מול העיניים. המורכבות היום והבעיות של מנהיגים גדולות מבעבר. מגלובליזציה, חשיפה תקשורתית, טכנולוגיה, בעבר זה היה אחרת והשקיפות הופכת את הסיפור למורכב הרבה יותר. טראמפ, למשל, כמו אצלנו בישראל, הוא לא הבעיה. הסיפור הוא למה בוחרים אותו. הבחירות לא היו בין קלינטון לטראמפ, אלא בין 'מה שהיה הוא שיהיה' או 'מספיק עם המערכת והגיע הזמן לשנות'. יש אנשים שלא מוכנים יותר לסבול את המצב הקיים. זה לא שהם לא ידעו עם מי יש להם עסק. באיזורים המבוססים שנהנים מהסדר הקיים לא עשו את זה. אני לא יודע לאן זה יוביל", הוא מדגיש, "אבל אני מאמין שהסדר החברתי שנבנה אחרי מלחמת העולם השניה מתחיל למצות את עצמו. טראמפ זו דוגמא אחת, אבל יש עוד. ברקזיט, האיסלאם, הרוסים שמשתוללים, אלו סימפטומים לזה שהסדר החברתי לא מתאים יותר והכל מתפרק. אני מאמין שזה ילך ויסלים עד למשבר הגדול. יהיה פיצוץ ואחריו יוולד סדר חדש."

בדיוק את אותו סדר חדש הוא מנסה לגבש כבר עכשיו. לפני 18 שנה הוא ניסה להכניס את תכנית המנהיגות שלו לבתי הספר אבל הקשיים שהערים משרד החינוך היו מסובכים להפליא. כששמע במקרה על יוזמה שלח הפילנתרופ מוריס קאהן לייבא תכנית מנהיגות אמריקאית לישראל בתקווה להוביל בני נוער ישראלים כמנהיגי המחר, זכאי יצר קשר מיידי והשאר היסטוריה.

"הדברים התפתחו עם השנים והמודל שפיתחנו הוא ייחודי בקנה מידה עולמית מבחינת עומק והיקף”, אומר זכאי, “לקח לנו חמש שנים להביא את המודל למקום שלו וגם היום הוא משתנה, כי בני הנוער משתנים מאוד. לפני עשר או 15 שנה הנוער היה אחר. בני ה-16 של היום הם כמו בני 14 של לפני עשר שנים. גיל ההתבגרות מתארך היום. פיתוח זהות ופיתוח מנהיגות הם חלק מזה. החבר’ה היום אינטליגנטים, ורבאלים, אבל הקצב של הטכנולוגיה גורם להם לתנודות יומיות. זה לא משבש את יכולות המנהיגות שלהם אבל זה מאתגר. הם מתבגרים יותר לאט ואנחנו נשארנו באותו הגיל. בגלל צה"ל אנחנו מתחילים מוקדם יותר, אבל אם זה היה תלוי בי היינו מתחילים בגיל 18.מבחינתנו גיל ההתבגרות וגיבוש העצמי הוא עד גיל 35 ולכן גם במסגרת ליד, אנחנו מלווים את הנוער עד הגיל הזה".

מתוך אלפים שמגישים מועמדות לתכנית ליד, מעט מצליחים להשתלב בתכנית הייחודית שפיתחו זכאי והצוות. "בקרב בני ה-16 אנחנו לא מחפשים רק בעלי פוטנציאלים, אלא גם ילדים בשלים. אני בונה לעצמי היום את המודל החדש שבו יש מאפיינים חדשים שדורשים חידוד והדגשה. אנחנו בוחנים למשל ויסות רגשי. היכולת להתמודד עם רכבת ההרים של החיים, לא לתת לה לשלוט בנו. התנהגות פחות תנודתית עם עליות ומורדות, גם יכולת אדפטיבית להסתגל, יכולת לחשוב מחוץ לקופסא, יכולת למידה, וכמובן הבסיס של מוסר וערכים ואומץ לב ודוגמא אישית.

“אנחנו עובדים 10 חודשים על איתור וכל שנה בוחרים מכל הארץ מתוך 300 בתי ספר יש אלפי מועמדים ואנחנו בוחרים 120-140. אנחנו בודקים בין השאר יכולת ניהול וארגון זמן. זה עניין של סטייט אוף מיינד. יש אנשים עם שש פעילויות ויש להם עוד מקום ויש את אלו שיש להם אחת והיא קשה להם. אנחנו מחפשים אנשים שיכולים להקפיץ חמישה-שישה כדורים באוויר”.

התכנית של ליד מורכבת משני חלקים. הראשון הוא תכנית ליבה עד גיל 18. "התכנית מאפשרת לבני הנוער לממש את האיכויות שלהם באופן שיביא תועלת לחברה כולה. אנחנו מאפשרים להם להתנסות בשלוש זירות, אחת של כנסים שונים, השניה זירה של תהליך עבודה צוותי כל אחד שייך לצוות באיזור מגוריו. צוות שנפגש איתם פעם בשבועים, מלווה ומלמד דרך חוויה והתנסות והזירה השלישית היא של הפרויקט המעשי. בני הנוער נדרשים להוביל, לתכנן ועד היום החברה הרימו למעלה מ-400 כאלו".

במסגרת LEAD מתנסה כל אחד מהמשתתפים במנהיגות מעשית באמצעות הקמה וניהול של פרויקט חברתי. כל אחד בוחר את המקום ואת האופן בו ירצה לפעול והיום עומדים בזכות עצמם מאות פרויקטים בכל רחבי הארץ שהוקמו על-ידי משתתפי ובוגרי LEAD כמו כנפיים של קרמבו, פרויקט צאל"ה (צעירי אקי"ם למען הקהילה), יום המורה או זכרון בסלון. "הפרויקטים הם אמצעי לפיתוח מנהיגות, לא מטרה. מנהיגות לא מתפתחת בחדר סגור, אלא בחוץ כשאתה מאתר בעיה ופתרון ומוביל אחריייך אנשים לפתור. הסיפור הוא לנסות להעיז.

החלק השני של התכנית יוצא לדרך מגיל 18 ועד 35. "הם מצטרפים לתכנית הבוגרים שלנו כי אנחנו חייבים מבחינתנו להמשיך ולהטעין אותם בכלים ואתגרים. חשוב לנו להפוך אותם לקהילה ומצד שני להזין אותם. יש לנו למשל בוגרת שהפכה לטייסת קרב שגם למדה באוקספורד, ומספרת שהבינה שכל פעם שהיא עומדת מול החלטה אם לעשות לביתה או לעשות גם לאחרים, יש לה את הקול של ‘ליד’ והיא בוחרת לעשות למען הכלל. זה השילוב שאנו מעודדים, הגשמה אישית ותועלת לכלל".

בימים אלו הארגון מנסה להגיע עד אמריקה, בעיקר בתקווה לזכות בתמיכה מקומית. "כמו כל ארגון אחר גם אנחנו ניזונים מתרומות. ליד זה ארגון שקשור במהות של מדינת ישראל ולכולנו יש אינטרס שתהיה כאן בחירה בריאה ומתוקנת, ואנחנו צריכים עזרה לעשות את זה. שואלים אותי מה אני עושה בחיים", הוא מסכם, "ואני אומר מלטש יהלומים. לא כי יהלום הוא נדיר ויקר, אלא כי ביהלום האיכות בפנים וללטש פשוט מוציאים ממנה דברים שכבר קיימים. אנחנו מזהים פוטנציאל ומוציאים אותו. החלום שלנו הוא ליצור רשת גופים בינאומית של מלטשי יהלומים שיהיו ביחד מחויבים לטוב הכללי. רשת עולמית שיינו מקווים לחבר בקהילה היהודית. עבורנו זו משימה היסטורית".