סעודה פראית: בעקבות מרוץ הסרדינים בדרום אפריקה

הסיבה להתרחשות מרוץ הסרדינים עדיין אינה מובנת היטב מנקודת מבט אקולוגית. ישנן השערות שונות, לעתים סותרות, המנסות להסביר מדוע וכיצד מתרחשת הריצה. בעצם עד היום לא ידוע מהו הגורם המניע לתופעה. ישנן שנים שהתופעה לא התרחשה כלל.

מדענים מעריכים כי מדובר בנדידה הגדולה בכדור הארץ מבחינת ביו-מסה, בשנים בהן התקיים המרוץ, מיליארדי סרדינים נעו צפונה בהמונים, מאנטרקטיקה דרך חופי איסט לונדון לעבר דרבן שבדרום אפריקה.

(צילום: עינב ברזני)

(צילום: עינב ברזני)

באמצע חודש מאי, הגעתי ל"איסט לונדון" בדרום אפריקה, במטרה לצפות בתופעת הטבע הייחודית הזו, שנמשכת כשמונה שבועות בכל שנה. אני ואלי שותפי למסע, נפגשו עם הקפטן מרקוס מסנה, שנחשב לאגדה בנושא מרוץ הסרדינים.

משנת 1998 הוא סורק אחר סרדינים בכל שנה. מקומי, בן 45, היה חלק מהצוות הראשון שתיעד את התופעה כבר בשנות התשעים, מאז הוא לוקח תיירים למרוץ. עד 2007 הוא לא הוביל את השיט אלא למד איך ומה יש לגלות כדי למצוא את כדורי הסרדינים עם מארק אדיסון.

בשנים האחרונות הוא מעיד כי מספר הסרדינים התמעט וקשה למצוא את "הגביע הקדוש" של מרוץ הסרדינים – שזכה לשם "כדור-פיתיון "(Bait-ball), מרקוס משייך את ההתמעטות לדיג מאסיבי, ספינות בדרום אפריקה מוציאות מהמים 50 טון סרדינים ביום.

(צילום: עינב ברזני)

(צילום: עינב ברזני)

בכל יום השכמנו ויצאנו לנמל, העמסנו חליפות צלילה, סנפירים, בלוני חמצן, וציוד לשנורקלינג, והפלגנו כשני קילומטר מרצועת החוף, במטרה למצוא זרמי מים קרים בטמפרטורה 19-20 מעלות.

את הרמזים הראשונים להימצאות סרדינים, מוצאים להפתעתי מעל המים. עוקבים אחרי דולפינים מסוג דולפין מצוי (Common Dolphin) ואחרי ציפורים מסוג סולת גנט (Gannet), אלו השחקנים הראשיים במרוץ.

(צילום: עינב ברזני)

(צילום: עינב ברזני)

חוקי המרוץ

גולת הכותרת של מירוץ הסרדינים, היא "כדור-פיתיון", דולפינים מקבצים קבוצה של אלפי סרדינים לכדי כדור ענק ומעלים אותו קרוב לפני המים. המון גורמים צריכים להתאחד ולהתייצב על מנת לייצר כדור פיתיון. סוג הדגים, טמפרטורת המים, סוג הדולפינים, עליית הכדור קרוב לפני המים, הציפורים הנמצאות במקום, ובנוסף לראות סבירה תחת המים, התגבשות של כדור גדול מספיק שמחזיק מספיק זמן על מנת שצוללים יוכלו לקחת חלק בתופעה הזו.

(צילום: עינב ברזני)

רק דולפינים מסוג דולפין מצוי (Common Dolphin) יגבשו את הדגים לכדור פיתיון. למשל, דולפינים מסוג דולפינן (bottlenose dolphin) שנמצאים במים, אינם בקיאים במלאכת יצירת כדור הסרדינים.

סרדינים יתגבשו לכדי כדור עקב העובדה שסרדינים מתאחדים יחד כשהם מאוימים, מתוך הנחה שקשה יותר לצוד חלק מקבוצה מאשר אינדיבידואלים. התנהגות אינסטינקטיבית זו היא מנגנון הגנה, שכן בודדים נוטים להיאכל יותר מאשר קבוצות גדולות.

(צילום: עינב ברזני)

הסרדינים הם חסרי הגנה כמעט מול הטורפים, בשל כמותם האדירה, הם מצטופפים בצורת כדור, מה שיכול לבלבל חלק מהטורפים. צבעם יכול להסוות אותם בתוך הלהקה ולתעתע במראה האמיתי. כשהסרדינים מקובצים תגענה ציפורים מסוג סולת גאנט, הציפורים יורות עצמן לתוך המים, כראשי חיצים, פוגעות בפני הים במהירות 100 קמ"ש וחודרות לעומק של עד 20 מטרים.

"צלילת" הציפורים הינו הסימן המובהק הראשון שנוצר כדור דגים מתחת לפני המים. באמצעות הציפורים ניתן להבין מה מיקום הכדור, מה גודלו, ומביני דבר יוכלו להעיד אף אם מדובר בכדור סרדינים, או בשובל דגים מפוזר שלא התגבש כלל לכדור, רק יצר מופע "התאבדויות" מרהיב של הציפורים.

(צילום: עינב ברזני)

(צילום: עינב ברזני)

כשמתגבש כדור גדול, יגיעו גם כרישים ואף לוויתנים ליהנות מפרי עמלם של הדולפינים, הכרישים ינגסו בשולי הכדור, לוויתני בריד (Bryde’s whale) יעלו לפני המים בניסיון לגרוף שלל דגים מהכדור המגובש. הכדור יתפרק ויתאחד פעמים רבות, בשל אותו מנגנון הגנה של הסרדינים.

כבר ביום הראשון ראינו עשרות אלפי ציפורים מסוג סולת גנט הצוללות למים, חלקן עולות עם דגים ואף נאבקות על הדגים על פני המים. לא תמיד הציפורים מעידות על הימצאות סרדינים במים. אך הציפורים לא התגבשו לכדי מיקום מרכזי אחד בו הן מתאבדות למים, מבנה לא יציב שכזה, הסביר מרקוס, מתאים לדגים מסוג Walla-Walla, שאינם נוהגים להתרכז לכדי כדור. לכן הציפורים צוללות במפוזר על פני שטח גדול, ולא במרוכז.

(צילום: עינב ברזני)

(צילום: עינב ברזני)

כדור סרדינים

גם לוויתני בריד, ואף ארבעה כרישים הסתובבו במים. ההתרחשות סביב הדגים לא הפסיקה במשך כל היום. אך בשום שלב לא התגבש כדור, כי אלה לא היו סרדינים.

למחרת היום בשעות הבוקר, היינו עדים לשני לוויתנים גדולי סנפיר (Humpback whale) זינקו מעל המים בתנועה גמישה ונחתו בספלאש אדיר, זו תחילתה של עונת של נדידת הלוויתנים צפונה, הסביר דילן הדייב מאסטר, אך הם אינם חלק ממרוץ הסרדינים, רק לוויתני בריד לוקחים חלק באכילת הסרדינים.

(צילום: עינב ברזני)

(צילום: עינב ברזני)

בשעות הצהריים, ירדנו לצלילה ראשונה בקרבת כדור סרדינים קטן יחסית שהתגבש באמצעות הדולפינים. עשרות דולפינים שפלטו מן צפצופי תקשורת ביניהם בזמן שהיינו תחת המים, תקפו את הכדור שיצרו בעצמם, הכדור התפרק והתגבש מספר פעמים, עד שהסרדינים כולם נעלמו.

חזרנו לסירת הגומי מחויכים ומרוצים. דילן הסביר שבמקרה של כדור גדול שמתגבש תחת המים, עלינו להתקבץ כקבוצת צוללים ולהתבונן מהצד. לשמור על מרחק סביר של כמה מטרים מהכדור, בהתאם לראות. בשום פנים ואופן לא למצוא את עצמנו מעל הכדור, או חלילה בתוכו.

ההתרחשות במים היא מהירה, הכדור משנה כיוון, צורה וגודל, הציפורים והטורפים המגיחים מכל עבר עלולים לפגוע בצוללן שימצא עצמו במרכז הכדור או מעליו. בניגוד לצפייה בציד בספארי בטבע למשל, בו המטיילים נמצאים ברכב וצופים בהתרחשות מהצד, במרוץ הסרדינים, הצולל הוא חלק מההתרחשות עצמה.

ביום השלישי נראה היה שהציפורים נעלמו כליל. הפעם צפינו באלפי דולפינים מקפצים באלגנטיות מעל המים, אימהות וגורים, שחו במהירות עוצרת נשימה לצד הסירה, לעיתים הצלחנו להדביק את הקצב ואף לקפוץ ולשחות איתם, לקראת סוף היום, לוויתן מסוג בריד הגיח סמוך לירכתי סירת הגומי וצלל תחתיה.

(צילום: עינב ברזני)

(צילום: עינב ברזני)

הנקודה הסעודית

הראות במשך כל השבוע הייתה למטרים ספורים בלבד, מזג האוויר היה נוח גם בחוץ וגם בים, שמש וימים יפים, הים לעיתים היה גבה גלים, רוב השיט נותרנו יבשים. במשך רוב הימים היינו הסירה היחידה במים. ביום הרביעי במים, צוות צוללנים מספינה בבעלות שייח סעודי, יצא למים בסירת גומי.

סירת הגומי יצאה מספינה גדולה שעוגנת בנמל ששוויה מוערך כמאה מיליון דולר ובה ציוד ימי מתקדם. השייח ככל הנראה מממן את פעילות עמותת "save the seas" ומעסיק צוות צוללנים שיצא לבדוק באותו יום אם יש משהו מעניין תחת המים. הצוות נמצא בהיכון במים כדי לדווח לשייח אם כדאי להגיע במסוק ולצלול, ככה זה שאתה שייח סעודי, אני מעריך.

(צילום: עינב ברזני)

(צילום: עינב ברזני)

גם הפעם בשעות הצהריים, התקבצו מאות ואף אלפי ציפורים במרחק של קילומטרים בודדים מהחוף. הצוללנים של "Save the Seas" בחרו לרדת למים, וגם אנחנו התארגנו וקיבלנו הוראות לרדת למים בשקט ולשחות לעבר הכדור, לייצר מן חצי מעגל לצפייה בכדור ממרחק של כ 5 מטרים.

דילן הדייב מאסטר נכנס ראשון למים, דיווח על סוג הדגים, גודל הכדור והעומק. אנחנו נכנסו למים אחריו, מתחת למים ניתן היה לשמוע בבירור את שירת הלוויתנים ואת "שיחות" הדולפינים, רגע לפני שהם אוכלים את הסרדינים, הכדור נע לעברנו במהירות, חלק מהצוללים הספיקו לצלול תחתיו ולתת לו להמשיך את תנועתו, חלק נשארו פשוט מעל הכדור, למזלם הכדור חלף תחתם.

נשארנו כחצי שעה תחת המים, נהנים לפחות כמו הדולפינים. הדולפינים היו רעבים למדי וסיימו את הארוחה לפני שהשייח הסעודי הספיק להגיע. 

(צילום: עינב ברזני)

(צילום: עינב ברזני)

(צילום: עינב ברזני)

סוף דבר

בשנים האחרונות, מתרבה הדיג התעשייתי של סרדינים גם בדרום אפריקה, אני רק יכול לקוות שחקר נוסף של תופעת הטבע הייחודית הזו, יביא למודעות גדולה יותר ולתיירות בעקבות התופעה. אולי כך, התרומה הכלכלית של התיירות לדרום אפריקה תאפיל על האינטרסים הכלכליים בדיג תעשייתי מאסיבי.

(צילום: עינב ברזני)

(צילום: עינב ברזני)

עונה ועלויות

• עונה - בחודש מאי הסרדינים אמורים להגיע לחופי איסט לונדון. שיא העונה נחשב באמצע יוני בפורט סנט ג'ונס, שם יש יותר מפעילים וסירות תיירים בחיפוש אחר פעילות מעל ומתחת לפנים המים.

• עלות  - כולל מלון, ארוחות, סירה, מדריכים וציוד למים - 2,200 דולר לשבוע ימים.

• טיסות - ליוהנסבורג כ-600 דולר ומשם טיסה פנימית לאיסט לונדון כ- 150 דולר.

• לו"ז וציוד – השכמה מוקדמת, נסיעה לנמל, חליפה רטובה, הפלגה לפני זריחה, העמסת הציוד כולל סקובה. לא חובה להיות בעל רישיון צלילה, רוב הפעילות נעשית סמוך לפני המים, וניתן להסתפק בשנורקל וסנפירים.

(צילום: עינב ברזני)

עינב ברזני | צלם טבע, מדריך, כתב ומרצה על סיפורי מסע סביב העולם