אמרתי שאמא לא מרשה לי

כשהייתי בת חמש אמא הביאה אותי ואת אחותי לבייביסיטר אצל בן־דוד, לקחה איתה את אחי הקטן והלכה לבנק. הוא היה בן 11. ירדנו לגינה והוא הראה לי ערוגת ירקות ואמר שאם אתן לו לגעת לי בתחתונים הוא יקטוף לי עגבנייה. אמרתי שאמא לא מרשה לגעת לי בתחתונים והוא הבטיח שייגע רק מעל. אמרתי בסדר. ואז הרגשתי שהוא מכניס את היד מתחת לתחתונים וכעסתי כי הוא שיקר לי וניסיתי להוציא את היד שלו ולא הצלחתי. ביקשתי שוב ושוב עד שהוא הוציא, לא לפני שהכניס לי אצבעות. הוא ביקש שלא אספר להורים ואמרתי שאם יעשה את זה לאחותי הקטנה – אספר. יותר זה לא קרה. מחקרים מראים שבמקרה של פוגעים צעירים, ילדים בעצמם, האיום של "אני אספר להורים" עובד. אני כל הזמן אומרת את זה לילדים שלי.

כשהייתי בת 12 התחילה הסברה מינית בבית הספר והסיפור הזה צף. עד אז הדחקתי אותו. הדחקה יכולה להיות כוח מציל חיים, אחרת קשה לשרוד. עברתי כמה שנים קשות. הייתי נערה לא מטופחת. מוזנחת. אני חושבת שזה היה ניסיון לא מודע לדחות את האפשרות לאינטראקציה עם בני המין השני, שרציתי מאוד .

בגיל 19 פגשתי בחור שהלהיב אותי. היו בינינו גישושי מגע וכשהוא פתח את המכנסיים וראיתי את הזקפה שלו נבהלתי. חשבתי שאין סיכוי שהדבר הענק הזה ייכנס לי לגוף. לא שכבנו. אחר כך היו לי עוד התנסויות שלא הסתיימו בחדירה כי לא הייתי מסוגלת. הייתי בת 20 כשפגשתי את מי שהיה בעלי. איתו כבר רציתי יחסי מין מלאים אבל זה לא עבד. הייתי נעולה. הלכתי לגינקולוג והוא הציע שנשתמש בג'ל מיוחד. בן הזוג שלי התלונן שאי־אפשר אף פעם לעשות איתי סקס ספונטני ושהג'ל תמיד צריך להיות בשלוֹף. כך היה עד שהפסקתי ליטול גלולות ונכנסתי להיריון. הורמוני ההיריון מרטיבים את הנרתיק מה שמקל על החדירה. כנראה שגם הגלולות ייבשו אותי. אחרי הלידה גיליתי שאני רטובה באופן טבעי. שוב לא נזקקתי לג'ל.

בתחילת יחסי המין שלנו לא הרגשתי שום הנאה בחדירה אבל גיליתי שכשאני מתחככת בו מלמעלה אני מצליחה ליהנות ואפילו לחוש אורגזמה. חשבתי: "רגע, אם אני מגיעה לאורגזמה כתוצאה מחיכוך, אני יכולה להגיע אליה גם לבדי. ברגע שהגעתי לשיא לראשונה, היה לי קל יותר להבין איך המנגנון עובד. אבל גם ככה לא היה לנו קל כי בן הזוג שלי היה חרדתי וטופל בתרופות שאחת מתופעות הלוואי שלהן הייתה ירידה בחשק. היינו צריכים להשקיע במשחק מקדים כדי שיעמוד לו. קראתי על דרכים שונות ליצור גירוי ומצאתי שליקוק הגרוגרת יכול להיות אפקטיבי וזה עבד.

התגרשנו לפני ארבע שנים. בהתחלה לא יכולתי לחשוב על אף גבר מלבדו כשהייתי מאוננת. לאט־לאט הרגשתי איך אני מנופפת לו לשלום. לא מעוניינת יותר בקרבה שלו. חזרתי ל"שוק הפנויים פנויות" ופגשתי גבר שחשבתי שיכול להיות לנו קשר רציני ואז התברר שנדבקתי ממנו בהרפס גניטלי. קיימנו יחסים (עם קונדום) כשהיה לו פצע פעיל ונדבקתי. מעולם לא הייתי עושה דבר כזה לאף אחד. הייתי אומרת, "יש לי הרפס, אבל אין לי התפרצות כרגע אז קח בחשבון". אני לא חושבת שהעובדה שיש לי לעיתים התפרצויות הרפס סגרה את החופש המיני שלי, אבל אני בהחלט מרגישה פגיעה יותר.

אני פוגשת גברים בעיקר דרך אתרי אינטרנט. לאט־לאט אני מבינה טוב יותר את הרצונות שלי והצרכים שלי. יש לי צורך להיות חזקה פיזית כמעט כמו גבר. זה לא בא לידי ביטוי בסקס אבל מתבטא ביחסים. גברים איכשהו מזהים שאני מסוגלת לסחוב בעצמי ופחות זקוקה לעזרה. אני מניחה שהבסיס לזה מונח בצורך שלי להתגונן לאקט מיני שהוא לא לרצוני. הבנתי שאני לא יכולה לנתק רגש מתשוקה מינית. זה יכול להיות כיף לפעמים לקיים יחסים בלי לחשוב על אהבה, אבל אני לא מצליחה. אותו גבר שהדביק אותי, התייחס אליי כאל מובנת מאליה. הוא יכול היה לומר "היום ניפגש" וכשניסיתי לברר מתי, הוא התעלם. אחרי תקופה קצרה ביקשתי לסיים את הקשר. אמרתי לו שהסקס אפיל שהיה לו בעיניי, נשמט כי נוכחתי איך הוא מתייחס. המנגנון הזה, שאני יודעת שהוא בריא, התפתח אצלי רק לאחרונה. יותר מדי פעמים נתתי לאנשים להתייחס אליי לא יפה והיו לי שלל הסברים שאיפשרו את זה.

***

בכל שבוע אכתוב כאן קול של אישה אחרת. סיפור קצר שיבטא מגוון רחב ככל האפשר של נשים. אתן מוזמנות לכתוב לי ואכתוב אתכן. erot.woman@gmail.com