שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    שקיפות אתרי הרשויות המקומיות: מגדל העמק בראש, קלנסווה אחרונה

    מדד שקיפות אתרי האינטרנט ברשויות המקומיות של עמותת שקיפות בינ"ל ישראל, מראה שיפור משמעותי בכל הקטגוריות הנבדקות, עם ציון ממוצע של 74%, לעומת 61% אשתקד. במקום הראשון 4 רשויות: חולון, כפר סבא, קרית ביאליק ומגדל העמק. במקום האחרון: קלנסווה. המשתפרת: טייבה. ואילו ערים נותנות פחות מידע על מה שקורה בישיבות המועצה?

    הערים חולון, כפר סבא, קרית ביאליק ומגדל העמק חולקות את המקום הראשון במדד שקיפות אתרי האינטרנט ברשויות המקומיות לשנת 2017, שמפרסמת היום (א') עמותת שקיפות בינ"ל ישראל, עם ציון של 100% לכל אחת. עיריית קלנסווה דורגה במקום האחרון עם הציון נמוך ביותר, 10% בשקיפות אתר האינטרנט שלה.

     

    מדד השקיפות באתרי הרשויות המקומיות בוחן את מידת השיקוף והבהירות של המידע ושל התהליכים הפנים ארגוניים של 75 רשויות מקומיות, וכן את העמקת ההנגשה של מידע זה לציבור.

     

    המדד כולל 57 קריטריונים, המחולקים ל-14 אשכולות, לרבות פרטי התקשרות עם הרשות המקומיות וראש הרשות, פרטי מבקר הרשויות ודוחותיו, שקיפות כנדרש בחוק חופש המידע, מענקים ותמיכות, שקיפות כללית, ישיבות מועצה, תקציב, ארנונה, חוזי ומכרזי רכש, חוזי ומכרזי כוח אדם, רישוי עסקים, תכנון ובנייה, מידע סביבתי וחברות עירוניות.

     

    ציוני הרשויות חולקו לחמש רמות: רמה A+, "מצויין", כוללת את הרשויות שקיבלו ציון של 95%-100%; רמה A, "טוב מאוד", כוללת את הרשויות שקיבלו ציון של 85%-94%; רמה B, "טוב", כוללת את הרשויות שקיבלו ציון של 70%-84%; רמה C, "כמעט טוב", כוללת את הרשויות שקיבלו ציון של 55%-69%; והרמה הנמוכה ביותר, D, "טעון שיפור", כוללת את הרשויות שקיבלו ציון של 0%-54%.

     

    מגמת השקיפות, בכל הקריטריונים שנבדקו, היא חיובית בהשוואה לשנת 2016, ומראה שיפור משמעותי בכל הנושאים בציוני הרשויות השונות. בעוד שב-2016 ממוצע ציוני הרשויות עמד על 61% - "כמעט טוב", השנה הממוצע עומד על 74% - "טוב".

     

    העירייה המשתפרת: טייבה

    את טבלת הציונים הסופיים מובילות ארבע רשויות מקומיות, כולן עם ציון 100% בשקיפות אתרי האינטרנט שלהן: עיריות חולון, כפר סבא, קריית ביאליק ומגדל העמק. באותה רמת ציונים, "מצויין", ניתן למצוא גם את עיריות אילת, ראשון לציון, חדרה ויבנה, כולן עם הציון 98%, וכן את עיריות יקנעם ורעננה, שתיהן עם הציון 97%, מודיעין-מכבים-רעות וקרית אונו עם הציון 96%, ועכו עם הציון 95%.

     

    תל אביב וירושלים מדורגות ברמת הציונים השנייה, "טוב מאוד" (A). תל אביב קיבלה את הציון 94% בשקיפות אתר האינטרנט שלה, בעוד ירושלים קיבלה את הציון 93%. ברמת ציונים זו מדורגות גם העיריות של מעלות תרשיחא (92%), אור יהודה (91%), הרצליה (91%), נתניה (91%), קרית מוצקין (91%), בת ים (90%), אשדוד (90%), באר שבע (90%), רמלה (89%), גבעתיים (88%), קרית גת (88%), ערד (88%), נס ציונה (87%), עפולה (87%), רחובות (87%), טבריה (86%), קרית ים (86%) ופתח תקווה (85%).

       ()

    ברמת הציונים השלישית, "טוב" (B), נכללות גבעת שמואל (84%), ראש העין (84%), רמת גן (83%) וחיפה (82%), וכן עיריות טייבה, דימונה, הוד השרון, רמת השרון, כפר יונה, אריאל, יהוד מונוסון, בני ברק, נתיבות, אשקלון, לוד, שדרות, מודיעין עילית וסחנין.

     

    במקום האחרון בטבלה, עם ציון של 10% בלבד, נמצאת, כאמור, קלנסווה כרשות המקומיות עם רמת השקיפות הנמוכה ביותר. היא נכללת ברמת ציון D, "טעון שיפור", ביחד עם הרשויות טמרה (20%), כפר קאסם (23%), טירה (24%), צפת (32%), טרית כרמל (37%), אום אל פחם (42%), באקה אלגרבייה (43%), קרית מלאכי (45%), אופקים (47%), בית שמש (47%), רהט (49%), נצרת (49%), אלעד (50%), קרית שמונה (52%), נשר (53%) ואור עקיבא (54%).

     

    עיריית טייבה רשמה את השיפור הגדול ביותר בהשוואה לשנה שעברה, עם עלייה של 68% בציון. בעוד שב-2016 דורגה טייבה במקום האחרון בשקיפות עם ציון של 13% בלבד, השנה היא מדורגת ברמת הציון B, "טוב", עם ציון 81%.

     

    בקטגוריית דרכי התקשרות, המורכבת מ-11 קריטריונים הכוללים בין היתר את ציון כתובתו של בית העירייה, מספרי טלפון של הרשות המקומית – מרכזייה ושלוחות, כתובת מייל כללית של הרשות, טופס פנייה לפניות הציבור, שם ראש הרשות וטלפונים של בעלי תפקידים - זכו 45 מתוך 75 רשויות סה"כ בציון המלא 100%.

     

       ()

    בין הזוכות בציון המלא בקטגורייה זו - עיריות חולון, כפר סבא, קרית ביאליק ומגדל העמק, והרשויות הגדולות תל אביב, ירושלים, ראשון לציון, חיפה ובאר שבע. הציונים הנמוכים ביותר קטגוריה זו ניתנו לקלנסווה (36.4%), טמרה (45.4%), כפר קאסם (59.1%) וטירה (63.6%).

     

    בקטגוריית ארנונה, הכוללת פרסום תעריפי ארנונה ופרסום הקריטריונים הנדרשים לקבלת הנחה או פטור מתשלומי ארנונה, קיבלו מרבית הרשויות את הציון המלא 100%. גבעת שמואל (75%), סחנין (50%), רהט (50%), בני ברק (50%), אלעד (50%), נצרת (50%), באקה אלגרבייה (0%), אום אל פחם (0%) וטירת כרמל (0%) היו היוצאות מן הכלל.

     

    ת"א עם ציון נמוך בקטגוריית ישיבות מועצה

    בקטגוריית רמת השקיפות בדיווחים הכספיים של הרשות המקומית, הכוללת את פרסום התקציב של השנה הנוכחית, תקציב השנתיים הקודמות, נתוני תכנון לעומת ביצוע, נתונים על חמשת מקבלי השכר הגבוה, דוחות כספיים ופרסום פרוטוקולים של דיוני התקציב בוועדת הכספים, זכו 18 רשויות לציון המלא 100%.

     

    הרשויות אופקים, כפר קסם, נצרת עילית, קרית מלאכי, אום אל פחם וטירת כרמל קיבלו את הציון הנמוך ביותר בקטגורייה – 0%. עיריית תל אביב קיבלה בקטגוריית התקציב ציון של 58.3%, ירושלים - 100%, ראשון לציון וחיפה קיבלו 83.3% ובאר שבע קיבלה 16.7%.

     

    בקטגוריית ישיבות המועצה, בה נבחנו הקריטריונים של פרסום מועדי הישיבות ופרסום הפרוטוקולים של הישיבות, זכו 35 רשויות לציון המלא 100%. ירושלים זכתה רק ב-75%, נס ציונה ב-50%, חיפה ותל אביב רק ב-25%, ובציון הנמוכים ביותר, 0%, זכו באה אלגרבייה ואום אל פחם.

    מנכ"לית עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, יפעת זמיר (צילום: אילן ספירא) (צילום: אילן ספירא)
    מנכ"לית עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, יפעת זמיר(צילום: אילן ספירא)
     

    בקטגוריית מבקר הרשות, בה נבחנו פרסום הדו"ח האחרון של מבקר הרשות, פרסום דוחות המבקר לשנתיים האחרונות ופרסום פרטי הקשר עם מבקר הרשות ודרכי הפנייה אליו, זכו 45 רשויות בציון המלא 100%, אך עיריית נס ציונה, למשל, קיבלה רק 66.7%. גבעתיים, בני ברק, נצרת עילית ורהט קיבלו ציון של 33.3% ואילו צפת, טירה וכפר קאסם קיבלו 0%.

     

    לדברי מנכ"לית עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, יפעת זמיר, "צריך לשים לב לשתי תופעות שקורות במקביל. הראשונה חיובית, שכן הנתונים השנה מצביעים על הפנמה של חשיבות השקיפות, וזה לא דבר שקרה מעצמו. זהו חלק מתהליך חברתי שעוברת המדינה ועובר העולם כולו. מנהיגים מבינים שהאזרחים דורשים בצדק להיות מעורבים יותר, לדעת, להיחשף לנתונים. היום כל תושב הוא מבקר העירייה, ובסופו של דבר הכסף שלנו מממן את כל האופרציה העירונית - וזכותנו לקחת חלק גם ביומיום.

     

    "מאידך, במקומות בהם החוק לא מגדיר דברים מפורשות, ישנה נטייה הפוכה - לא לדווח. נתיבי הכספים האמתיים עוברים בחברות עירוניות ובתאגידים עירוניים, שם כבר נעשה קשה יותר לקבל מידע. הרבה פעמים יש אפילו נטייה של חברות ותאגידים להסתתר מאחורי העירייה.

     

    "יש שקיפות, יש יושרה ויש אחריות - הציבור יודע שאם לא ישתפו אותו בתהליכי קבלת ההחלטות הוא ימצא את הדרך להשפיע עליהן, וכך בדיוק נעצרים פרויקטים, נתקעות תוכניות, וכסף ציבורי מתבזבז. מי שרוצה לחסוך במשאבים צריך להבין שחייבים לבנות אמון בין הרשות לבין התושב".

     

    יו"ר הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור, ח"כ סתיו שפיר, מסרה בתגובה לפרסום המדד כי "לכל אחד מאזרחי ישראל מגיע לדעת כמה משקיעה הרשות המקומית בחינוך ילדיו, בבריאות ובתשתיות, איך היא משתמשת בכספי המיסים שלנו ואיך היא מנהלת מכרזים ושירותים - ולשם כך, הם צריכים להיות שקופים ונגישים לציבור.

     

    "זו המשימה שלנו עכשיו: להפוך את הרשויות המקומיות לשקופות ונגישות לאזרח, כדי למנוע שחיתות ולחזק את השירותים לתושבים. מדד השקיפות מייצר תמריץ לרשויות להשתפר, להתחזק וגם ללמוד זו מזו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים