שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הרס וודאי
    בשבוע האחרון שוב עלה לכותרות החשש משימוש בנשק גרעיני , והפעם נבחנה לא רק השאלה בנוגע למקבלי ההחלטות אלא גם בנוגע למי שאמון על ביצוען. חוקרת הגרעין הישראלית מוריאל לוטן, מסבירה מדוע מי שעד היום נחשב לדרג הנמוך ביותר הופך לדמות החשובה מכולן

    אחד הנושאים שמרתקים אותי הוא אסטרטגיה גרעינית ובתוכה ההתנהגות אנושית והיא זו שמסקרנת אותי, היא זו שמסובבת את הגלגלים בראש שלי וגורמת לי לרצות להתחבר לאנשים, לנסות ו"להבין אותם". מה גורם לאנשים לעשות את מה שהם עושים? או במקרה הזה, מה גורם לאנשים לא לעשות את מה שאומרים להם לעשות. אז, למה התייחסו בחדשות לאחרונה ל: אנשים ב"ארגון הגרעיני"?

    יחסיות לאיום

     

    מבחינה "חוקית", זהו התנאי התיאורטי המקדים לשם שיגור מתקפה גרעינית. השאלה העיקרית הרודפת אותי בחמש השנים האחרונות, מאז שהתחלתי לחקור

    את הגורם האנושי והנשק הגרעיני, לא עוסקת במה שהתאוריות או הפרוטוקולים מכתיבים, אלא בגורם האנושי, קבלת החלטות תחת לחץ, והערכים הבסיסיים שמגלים מפעילי הנשקים להשמדה המונית. המפעילים, הם האנשים האחראים "ללחוץ על הכפתור". ישנה הנחה רווחת שבארגונים צבאיים מצייתים תמיד לפרוטוקולים ופקודות. יש סיבה טובה לכך. תחשבו על זה. הדרך שבה 'השמדה הדדית מובטחת' (MAD) עובדת היא פשוטה. – שחקן א' ושחקן ב' חייבים להאמין שהנקמה על מכה (מתקפה) היא תגובה בלתי נמנעת.

     

    על מנת להאמין לכך, שני השחקנים חייבים להאמין ששרשרת הפיקוד היא ללא פגם, קשוחה ושחובתם למלא את הפקודות הניתנות להם. שכן אם לא, מה שווה ה"משחק"? אם שחקן א' מאמין שלאותו נשיא (או דרג עליון) אין יכולת שליטה על אנשיו, או שהפקודות שלו נתפסות כ"חסרות אחריות" או "לא חוקיות" או שהמפעיל יקבל החלטות בעצמו, זה פשוט ישבש את המשחק, אבל ממש ישבש.

     

    "במידה ומתקבלת פקודה בלתי חוקית מהנשיא לצבא, הצבא מחויב לסרב לה".  (צילום: EPA)
    "במידה ומתקבלת פקודה בלתי חוקית מהנשיא לצבא, הצבא מחויב לסרב לה". (צילום: EPA)

     

    אפשר לומר הרבה דברים על האדם האחראי על מערכת הנשק הגרעיני בארה"ב. הן בכל הנוגע לחוסר ההבנה שלו בפן התיאורטי והן בכל הנוגע לפרקטיקה, וזהו מצב שמעמיד את נמערכת ואת כולם בסכנה.

    אבל יש במערכת הזו יותר מאשר מקבל החלטות יחיד. המערכת הגרעינית של ארה"ב נבנתה על בסיס היושרה שברכיב האנושי ומתייחסת לרכיב האנושי כבעל תפקיד קריטי בתהליך קבלת ההחלטות. מפעילים גרעיניים, אותם בעלי תפקיד האחראיים על הדרג התפעולי של נשקי הגרעין, אומנו ועברו מבחני מוסר ודילמות אנושיות בסיסיות. אני מאמינה למה שאמר לאחרונה גנרל חיל האוויר בדימוס – רוברט קהלר : "במידה ומתקבלת פקודה בלתי חוקית מהנשיא לצבא, הצבא מחוייב לסרב לה".

     

     

    דילמות אנושיות בסיסיות. קים ג'ונג און (צילום: רויטרס)
    דילמות אנושיות בסיסיות. קים ג'ונג און(צילום: רויטרס)

     

    נקווה שלעולם לא נהיה עדים לקבלת החלטה שכזו. ההיסטוריה מלמדת אותנו (את מי שרוצה ללמוד) שלגורם האנושי בארגונים גרעיניים יש תפקיד מכריע, ושקבלת ההחלטות אינה נמצאת בידיו של הנשיא בלבד, אלא במידה רבה נמצאת גם בידיהם של "הדרג הנמוך ביותר" בסולם קבלת ההחלטות. ההיסטוריה גם מוכיחה לנו, כי למרות ההוראות לשגר תגובה לאיום נתפס, מפעילים יצאו נגד הפרוטוקול ומנעו מלחמה גרעינית.

     

    אם אי פעם היה זמן שבו צריך לשים לב לגורם האנושי, בסיטואציית מערכת נשק המוני סבוכה ומסוכנת, זה ממש ברגע זה בהיסטוריה.

     

    לפרטים נוספים אודות המחקר של מוריאל לוטן כפי שפורסם ב- Comparative Strategy –לחצו כאן.

     

    ליצירת קשר ותיאום הרצאות עם חוקרת הגרעין ומייסדת mekomee:

    Moriellelotan@mekomee.com

     


    פרסום ראשון: 26.11.17, 16:23
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הרס וודאי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים